מכתבים שנשלחו אל חיים הזז
איגרות, גלויות-דואר, פתקים וכל חומר אחר בכתב אשר מוען אל חיים הזז במשך קרוב לשישים שנה, החל משנות מלחמת העולם הראשונה ברוסיה ועד ליום מותו בירושלים. תיקי סדרה זו כוללים, בין היתר, מכתבים מאת סופרים ומשוררים כשאול טשרניחובסקי, נתן אלתרמן, אברהם שלונסקי, י"ד ברקוביץ' וזלמן שניאור; אנשי ציבור כברל כצנלסון, דוד בן גוריון, גולדה מאיר ואהרן קציר; אמנים כאביגדור סטימצקי, שמשון הולצמן ויוסל ברגנר, עיתונאים, אנשי רוח מהארץ ומהעולם, ועוד.
איגרות, גלויות-דואר, פתקים וכל חומר אחר בכתב אשר מוען אל חיים הזז במשך קרוב לשישים שנה, החל משנות מלחמת העולם הראשונה ברוסיה ועד ליום מותו בירושלים. תיקי סדרה זו כוללים, בין היתר, מכתבים מאת סופרים ומשוררים כשאול טשרניחובסקי, נתן אלתרמן, אברהם שלונסקי, י"ד ברקוביץ' וזלמן שניאור; אנשי ציבור כברל כצנלסון, דוד בן גוריון, גולדה מאיר ואהרן קציר; אמנים כאביגדור סטימצקי, שמשון הולצמן ויוסל ברגנר, עיתונאים, אנשי רוח מהארץ ומהעולם, ועוד.
| מס' מיכל | מס' תיק | שם התיק | תאריך | תיאור | שפה | הערות | קבצים |
| 5.1 | 1 | עודד אבישר | 1948 | זוג מכתבים מאת המשורר והסופר עודד אבישר (1976-1918) שנשלחו אל חיים הזז בימי מלחמת השחרור. אבישר שיגר מכתבים אלה מתוקף תפקידו כמרכז ספרות במפקדת קצין חינוך ראשי. בתיק: 1. מכתב רשמי מודפס במכונת כתיבה, מיום 13 באוגוסט 1948, ובו מתבקש הזז להגיש כתבים למחלקה לריכוז ולאיסוף חומר ספרותי ליחידה האמנותית של צה"ל. 2. מכתב נלווה למכתב הנ"ל, מיום 14 באוגוסט 1948, ובו אבישר מודיע להזז כי בקשתו לצאת לאחד ממחנות צה"ל אושרה, ובתשובה עליו לציין לאיזה מחנה ובאיזה תאריך הוא מבקש להגיע. | עברית | נשלח להזז בימי ההפוגה השנייה, לאחר נפילת בנו נחום ז"ל. הזז יצא למחנה צריפין, ושם תיעד את סיפורי הקרבות על ירושלים, מפי חיילי חטיבת "הראל" שפגש בהם. | |
| 5.1 | 2 | חיים אברמסון | 1946 | בתיק רק: מכתב אחד מאת חיים אברמסון, כפר אז"ר, אשר נשלח להזז ב-7 באוקטובר 1946, ובו בקשה לביאור מלים שהתקשה בהן בסיפור "חתן דמים", אותו קרא בכרך "אבנים רותחות", שראה אור זמן קצר קודם לכן. | עברית | ||
| 5.1 | 3 | מרים אורינובסקי (הרברג) | 1929 | חמישה מכתבים וגלויית דואר אחת ששיגרה אל חיים הזז ידידתו, מרים (מרה) אורינובסקי-הרברג (1953-1897). ככל הנראה, ההיכרות בין השניים נעשתה בימי שהותם בחצי האי קרים, בזמן מלחמת האזרחים. מרבית המכתבים נשלחו מתל-אביב אל פריס, ובהם אורינובסקי מבקשת את עזרתו של הזז בקבלת ויזה לצרפת, ובמציאת מקום הבראה באחת מערי החוף שם, לאחר שחלתה במחלות מעיים שונות בארץ. במכתבים נזכרת גם משפחת יצהר (פיינגולד), ידידיהם המשותפים מימי קרים, שהשתקעו בשכונת בורוכוב. גלויה אחת נשלחה אל הזז מצרפת, בימי מאורעות תרפ"ט, ובה אורינובסקי מבקשת מהזז פרטים הידועים לו על הנעשה בארץ-ישראל, ומכתב אחד נשלח מהדרך חזרה ארצה, ולדבריה נכתב ברכבת מאלכסנדריה. לפי מכתב זה, הקשר המחודש שניסתה לקשור עם הזז בפריס לא עלה יפה. ביקורה נערך בצרפת לאחר שבת-מרים נסעה ארצה. | עברית | מרים אורינובסקי נישאה לידידו של הזז, שלמה הרברג, זמן קצר לאחר שובה מצרפת. | |
| 5.1 | 4 | שמואל אייזנשטדט | 1936 | בתיק רק: מכתב אחד חתום בידי שמואל אייזנשטדט (1970-1886) על נייר מכתבים רשמי של "ארכיון ומוזיאון של תנועת העבודה", ובו הוא מבקש מהזז להשיב באופן מיידי את גליונות העתון ההיתולי "הגפרור" שהזז שאל מארכיון העבודה. את העתון ביקש אייזנשטדט להשיב לידיו במשרד ועד הלשון העברית שברחוב אבן גבירול, שכונת רחביה. | עברית | ||
| 5.1 | 5 | נתן אלתרמן | 1946 | מכתב אחד מאת נתן אלתרמן אל חיים הזז, "היקר והנערץ", בו הוא מתנצל על התנהגותו המעליבה, כנראה בעת מסיבה שנערכה בבית סימה ואהרן מסקין בתל אביב. על המכתב ציין אלתרמן את התאריך: "ניסן תש"ו" - אפריל או מאי 1946. המכתב נשלח אל הזז מתל-אביב לירושלים באמצעות הדואר הפנימי של עיתון "דבר", שבו שניהם עבדו באותו הזמן. | עברית | ||
| 5.1 | 6 | חיים אמתי | 1942 | בתיק רק: מכתב אחד מאת שחקן תיאטרון "הבימה", חיים אמיתי (1973-1898). אל מכתב זה צורף נוסח מקוצר של הסיפור "אשמנו" מאת הזז, שאמיתי קיצר והתאים לקריאה על הבמה. במכתב הוא מתנצל על השינויים שערך בטקסט המקורי ומבקש את רשותו של הזז להחליף מלים וביטויים שונים. | עברית | ||
| 5.1 | 7 | ישראל אפרת | 1948 | מכתב אחד ששלח המשורר והחוקר ישראל אפרת (1981-1891) אל חיים הזז, ערב צאתו מארץ-ישראל בחזרה לארצות הברית, בימי מלחמת השחרור. במכתב, שנשלח על-גבי נייר מכתבים של מלון אקסצלסיור בתל-אביב, הוא מספר כי דב ליפץ הציע לו להתמנות לעורך הוצאת "עם עובד", וכן קיבל הצעה לכהן כעורך בהוצאת "מוסד ביאליק", אך הצעות אלו לא הגיעו לכדי מימוש, ועל-כן הוא שב אל ניו יורק. בתחתית המכתב, שנחתם במילים "מוקירך ואוהבך", הוסיף אפרת את כתובתו בניו יורק. | עברית | ||
| 5.1 | 8 | אברהם אפשטיין | 1947 | מכתב אחד מאת אברהם אפשטין, קיבוץ אשדות יעקב, מיום 25 ביולי 1947, ובו הוא מזמין את חיים הזז למסיבת סיום של הנוער העולה מסוריה, שבמסגרתו יוצגו קטעים מתוך "היושבת בגנים". במכתב מציין אפשטיין כי אחדים מן הנערים העולים מכירים את הזז "עוד מחוץ לארץ, מהזמן שהיה להם מחנה קיץ על הר החרמון" - ככל הנראה, הזז ביקר שם בשנת 1944. | עברית | ||
| 5.1 | 9 | חיים ארלוזורוב | 1930 | שני מכתבים מאת חיים ארלוזורוב ושני מכתבים מאת מנחם ריבלין, כולם מודפסים במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של "אחדות העבודה - ירחון מפלגת פועלי ארץ-ישראל". המכתבים עוסקים בהשתתפותו של הזז בירחון זה, החל מן הגליון הראשון; נשלחו מתל-אביב אל פריס. בתיק: 1. מכתב הזמנה רשמי אל חיים הזז להשתתף ב"אחדות העבודה", בחתימת ארלוזורוב, ובו פירוט מטרותיו של כתב-העת החדש. 2. מכתבי אישור מאת מנחם ריבלין על קבלת כתבי-יד לפרסום - פרקי הסיפור "בצלן של מלכויות", שהזז פרסם ב"אחדות העבודה", וכן הסיפור "עיר ובהלות" (שראה אור בגיליון הראשון של אותו כתב-עת). במכתבים מודיע ריבלין להזז גם על תנאי התשלום ועל משלוח הכסף אל בת-מרים. 3. מכתב אישי מאת ארלוזורוב אל הזז, ובו הוא עונה לו על טענותיו בדבר התשלום, וכן מבקש ממנו חומר נוסף לפרסום, לאחר שיחה שהיתה לו עם יוכבד בת-מרים. | עברית | ||
| 5.1 | 10 | אהרן זאב אשכולי | 1931-1932 | זוג מכתבים וגלויית דואר ששלח אהרון זאב אשכלי (1948-1908) אל חיים הזז, מתל-אביב ומחיפה. בתיק: 1. מכתב ששלח אשכולי להזז סמוך לאחר שובו ארצה מצרפת, ובו הוא מדווח לו על מצבם של יוכבד בת-מרים ובנו, וכן מייעץ לו להחיש את עלייתו ארצה, מוסר לו דרישת שלום מאורי-צבי גרינברג, יצחק למדן, אברהם שלונסקי וחיים נחמן ביאליק, מדווח לו על מצב הסופרים והספרות העברית בארץ-ישראל ולבסוף דן בסכסוך שבין הזז לטברסקי בעניין הספר "בישוב של יער" והתגובות לספר; מכתב מיוני 1932 שבו מציע אשכולי להזז, בשמו של יעקב זנדבנק, להשתתף בפעולות מרכז התרבות של ההסתדרות ולערוך ערבי קריאה מיצירותיו; גלויית דואר בענייני ביקורו של הזז בחיפה וכן הדפסת ספרו של אשכולי. | עברית | ||
| 5.1 | 11 | חיים אתר (אפתיקר) | 1944 | בתיק רק: איגרת קצרה אחת מאת הצייר חיים אתר (1953-1902), עין חרוד, ובה הוא משיב להזז על בקשתו למצוא עדי ראייה לימי המהפכה הבולשביקית בערי רוסיה המרכזיות, ובייחוד מוסקבה ופטרבורג, וכן באשר לאפשרויות הדפסתו של ספר גדול על המהפכה בדפוס תל-יוסף. בסוף האיגרת מבקש אתר מהזז כי ימסור דרישת שלום לידידם המשותף, הצייר פנחס ליטבינובסקי. | |||
| 5.1 | 12 | חיה בוגורסקי | 1923 | בתיק: גלויית דואר, כתובה רוסית, ששלחה חיה בּוּגוֹרְסקי (Хая Бугорский) מפריס אל חיים הזז, פריס, ב-3 בספטמבר 1923, בעניין בקשתו של הזז לסייע לאחת מידידותיו לקבל עבודה בעסק של משפחת בוגורסקי. | רוסית | ||
| 5.1 | 13 | יהודה בורלא | 1945 | בתיק: שני מכתבים מאת יהודה בורלא, מודפסים במכונת כתובה על-גבי נייר מכתבים רשמי של אגודת הסופרים העברים בארץ-ישראל. המכתבים עוסקים בבקשתו של בורלא כי הזז יתרום מפרי עטו לקובץ ספרותי של סופרי ארץ-ישראל, שעמד לראות אור. באחד המכתבים מציין בורלא כי לאחר פניות רבות להזז, הסתבר כי הכתובת שבידי אגודת הסופרים היתה שגויה, ועל-כן כל הפניות לא הגיעו לידיו. | עברית | ||
| 5.1 | 14 | אליהו בלנק | ca. 1936-1938 | איגרת קצרה מאת הסופר והמנהיג הציוני אליהו בלנק אל חיים הזז, אשר ככל הנראה הוצמדה אל פרקי זכרונות שכתב, לבקשתו של הזז, ומסרם לידו. על האיגרת לא מצויין תאריך, אך יש להניח שהיא נשלחה במחצית השנייה של שנות השלושים של המאה העשרים. | עברית | ||
| 5.1 | 15 | אסתר בן-אברם (בריק) | 1923-1924 | חמישה מכתבים ברוסית וגלויית דואר אחת ששלחה ידידת-נעוריו של הזז, אסתר (אדיה) בן אברם (בריק), רעייתו של חיים-שלום בן-אברם וגיסתו של משה חיוג. המכתבים נשלחו מהעיר גרודנה, אז תחת שלטון פולין העצמאית, אל הזז באיסטנבול ואחר-כך בפריס. במכתבים מבקשת ממנו אסתר לכתוב לה, מודה לו רשיון כניסה לאיסטנבול שהמציא להם - כנראה בקשר עם כוונתם לעלות ארצה - וכן מציעה לו לחדש את הקשר עם אחיה, שהיה גם הוא אחד מידידיו של הזז, ובאותו הזמן חי בפולין אף הוא. על המכתבים אין ציון תאריכים, ותיארוכם נעשה בהתאם לתוכן. | רוסית | ||
| 5.1 | 16 | חיים שלום בן-אברם | 1923 | שבעה מכתבים ששלח אל הזז ידיד נעוריו, חיים שלום בן-אברם (1965-1893). מרבית המכתבים נשלחו מהעיר גרודנה, אז תחת שלטון פולין, אל איסטנבול, שם שהה הזז. המכתבים עוסקים בבקשותיו של בן-אברם מהזז לסייע לו בקבלת מסמכים רשמיים שהיו נחוצים לצורך עלייה ארצה, באמצעות קשריו של הזז במשרד הארץ-ישראלי בקושטא, ובשל כך הם כוללים פרטים רשמיים על אודות בן-אברם ובני משפחתו. בתחתית אחד המכתבים נוספה בקשה מאת הסופר שלמה שפאן, אז תושב לודז', לסייע גם לו לקבל "דרישה" רשמית לארץ-ישראל, תוך ציון תאריך ומקום לידתו המדוייקים. מצדו השני של אותו מכתב נוספה איגרת ברוסית, בכתב ידה של אסתר (אדיה) בן-אברם. במכתבים מספר בן-אברם גם על עבודות התרגום שעשה עבור הוצאת "שטיבל", ומזכיר אחדים מידידיהם המשותפים ובהם זלמן וולפובסקי וכן משה חיוג, אחיו (מדווח על כוונתו לעלות ארצה, אך החלטתו להישאר עוד זמן מה במוסקבה קודם לכן). לאחד המכתבים הוצמד מכתבה של חברה משותפת נוספת שלהם, ריקה (?), שהתגוררה באותו זמן בעיר וילנה ועסקה בהוראה. | עברית; רוסית. | ||
| 5.1 | 17 | אהרן זאב בן ישי | 1942-1943 | חמישה מכתבים ששלח אל הזז הממונה על הפרסים בעיריית תל-אביב, אהרון-זאב בן-ישי, בקשר עם הענקת פרס ביאליק לשנת תש"ב לספרות יפה. במכתב הראשון מודיע בן-ישי להזז על קבלת הפרס, מבקש ממנו לשמור את הדבר בסוד, ומזכיר לו שפגישתם האחרונה נערכה 22 שנים קודם לכן, במושבה "מסילה חדשה" שליד איסטנבול. במכתב אחר מפרט בן-ישי את סדרי הטקס, שנערך באולם "אוהל שם" ברחוב בלפור, וכן צירף אליו את כרטיסי ההזמנה ותוכניית הטקס. למכתב נוסף צירף בן-ישי שאלון מפורט "לחתן פרס ביאליק" שהזז נתבקש למלא, עבור פרסום רשמי של העירייה. | עברית | ||
| 5.1 | 18 | אהרן ברז'ז'ינסקי | 1930-1935 | בתיק: שלושה מכתבים ביידיש מאת הפסל אהרן בז'ז'ינסקי (1940-1890) שנשלחו מפריס ומהעיר ניס (ניצה) בשנים 1931-1930, טרם עלייתו של הזז ארצה. במכתבים הוא מדווח על מצב בריאותו, מבקש לדעת פרטים על מועד נסיעתו של הזז לארץ-ישראל, מעדכן אותו בענייני כספים (כנראה בקשר עם הלוואה שהזז נתן לו) וכן מזכיר ידידים משותפים אחדים של השניים, ובהם עוזר ורשבסקי, רובינשטיין ופרידמן. בתיק גם: עותק של הספר L'Art de lire le caractère ששלח בז'ז'ינסקי אל הזז בשנת 1935, ובו הקדשה אישית ביידיש. | יידיש | ||
| 5.1 | 19 | יוסף בריליאנט | 1925-1930 | ארבעה מכתבים בעברית מליצית ששלח הרב יוסף בריליאנט, דרשן, מלמד ובעל חנות ספרים בפריס, אל חיים הזז. מרבית המכתבים עוסקים בבקשתו לקבל הלוואה מהזז וכן בסכסוכיו השונים עם בני קהילתו בפריס, שגרמו לו קשיי פרנסה ועוגמת נפש. במכתב האחרון מבקש בריליאנט מהזז שייתן לו את כתובתו בארץ-ישראל, בטרם עזיבתו את צרפת. | עברית | ||
| 5.1 | 20 | אווה ברימברג | 1937 | מכתב אחד באנגלית, ששלחה אווה ברימברג (Eva Brimberg, 1898-1988) מתל-אביב אל חיים הזז בירושלים, ובו היא מבקשת ממנו לסייע לה להסדיר את מעמדה החוקי בארץ-ישראל, בטרם נסיעתה לארצות-הברית אל אמה, במטרה לאפשר לה לשוב ארצה לאחר זמן קצר. ככל הנראה, בעת אחת מפגישותיהם, ציין הזז את שמו של ידידו אליעזר רומיניק (מנור) כמי שיוכל לסייע לה. | אנגלית | ||
| 5.1 | 21 | תרצה ברנדשטטר | 1944 | מכתב אחד מאת האמנית תרצה טנאי (ברנדשטטר) אל חיים הזז, שבא כתשובה למכתב ששלח לה, ולקראת פגישה שעמדה להתקיים ביניהם, בירושלים. בסוף המכתב מוסרת תרצה ברנדשטטר להזז פריסת שלום מאת אמה, רחל קטינקא-ברנדשטטר. | עברית | ||
| 5.1 | 22 | משה ברסלבסקי | 1934-1938 | בתיק: ארבעה מכתבים ששלח משה ברסלבסקי מקיבוץ נען (אז: קבוצת נענה) אל חיים הזז בירושלים. המכתבים עוסקים בקשר שבין הזז לבין תנועת הקיבוץ המאוחד, ביקורו בקיבוצי התנועה ובפרסום מאמר על אודותיו בבטאון "במפנים", שערך ברסלבסקי. מכתב נוסף מאת ברסלבסקי שמור בתיק נחום (זוזיק) הזז. בתיק גם: העתק של מכתב ששיגר בשנת 1929 משה ברסלבסקי (אל הזז ובת-מרים בפריז) בעניין סיוע בהשגת אישור עלייה עבור יוכבד בת-מרים. | עברית | על אחת המעטפות צויינה כתובתו של הזז: "רחוב רטיסבון, דירת חד-גדיא" [האמנית מרים ניסנהולץ] ואילו על מעטפה אחרת כתב הזז את כתובתו של שרגורודסקי בתל-אביב, כנראה לקראת פגישה שנערכה ביניהם באותה עת. | |
| 5.1 | 23 | יצחק דב ברקוביץ | 1942 | בתיק רק: מכתב אחד מאת הסופר י"ד ברקוביץ' אל חיים הזז, אשר נשלח אליו בעקבות קבלת הספר "ריחיים שבורים". במכתב מהלל ברקוביץ' את הספר ומתייחס לסגנונו של הזז: "שונה ומשונה אתה מכל סופרי ישראל, ואם זה רצונך, הרי זה כבודך". בסוף דבריו מציין ברקוביץ' כי אינו יודע את כתובתו המדוייקת של הזז, ועל-כן הוא שולח לו את המכתב על-פי כתובתו של ידידם המשותף, שלמה צמח. | עברית | ראו גם מכתבי ברקוביץ' להזז בסדרה 5.2 | |
| 5.1 | 24 | אשר ברש | 1929-1943 | שמונה מכתבים ששלח הסופר והעורך אשר ברש אל חיים הזז. המכתבים עוסקים בהזמנתו של ברש להשתתף בסדרת הפרוזה העברית הראשונה של הוצאת "מצפה", שברש היה עורכה הראשי (הזז הציע לו את הסיפור "ימלא"); במשלוח סיפורים למאסף אגודת הסופרים; בפרקים מתוך "היושבת בגנים" שהזז פרסם בירחון "מאזנים" שבעריכת ברש. | |||
| 5.1 | 25 | דובה בת-הלוי | 1947 | ארבעה מכתבים ששלחה דובה (דבורה) בת-הלוי (1974-1900) אל חיים הזז בסוף 1947, ובהם היא מפרטת את רשמיה העמוקים מיצירתו, את לבטיה באשר לדרכה בספרות ועניינים נוספים. שניים מן המכתבים נשלחו בעקבות שיחותיה עם הזז ופגישותיה עמו בירושלים. | עברית | ||
| 5.1 | 26 | יוכבד בת-מרים | 1917-1926 | מכתבים ברוסית ובעברית ששלחה יוכבד בת-מרים אל חיים הזז, בעיקר במהלך שנות העשרים של המאה העשרים, בתקופה שבה התגוררה בערי רוסיה השונות: קייב, חרקוב, פטרוגרד ועוד. המכתבים עוסקים בחייה האישיים, בקשריה האינטימיים עם הזז, בבקשתה לסייע לה לצאת מרוסיה הסובייטית ועוד. | עברית | כרך א', המשך בתיק 20. מרבית המכתבים פורסמו בספר: "אהבה רחוקה", בעריכת ג' וייסבלאי ור' קרטון-בלום, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2019. | |
| 5.1 | 27 | יוכבד בת-מרים | 1931-1948 | בתיק: עשרות מכתבים ששלחה יוכבד בת-מרים מתל-אביב ומבית ההבראה "ארזה", מוצא, אל חיים הזז בירושלים. המכתבים עוסקים בענייני משפחה שונים ובנושאים אישיים, ובמיוחד בקשיי פרנסתה, בגידול הילדים וביחסיה עם הזז, כמו גם בלבטיה באשר לפרסום הספר "מרחוק" ובקשותיה מהזז לסייע לה בעריכת שיריה. שניים מן המכתבים האחרונים בתיק עוסקים בשירותו הצבאי של בנם, נחום (זוזיק) הזז, ומוזכרת בהם פגישה בין הזז לבין לוי אשכול (שקולניק). באותה פגישה ביקש הזז, ככל הנראה, את העברתו של זוזיק מחזית ירושלים אל "שירותי הים" (חיל הים בראשיתו). בין האישים המוזכרים במכתבים: שכניה של בת-מרים, הסופר ז"י אנכי ומשפחתו; שלמה הרברג; ברל כצנלסון. על רבים מן המכתבים נוספו ציורים ומילות ברכה בכתב ידו של נחום (זוזיק). בתיק גם: מכתב מאת יוכבד בת-מרים אל הבן זוזיק, כנראה משנת 1938, בעת שהוא שהה עם הזז בירושלים. | עברית | כרך ב', המשך מתיק 19. התיק סגור לעיון הציבור מסיבות של צנעת הפרט. | |
| 5.1 | 28 | מרייסה בת-מרים | 1935-1948 | מכתבים ששיגרה מרייסה בת-מרים אל חיים הזז, בעניינים אישיים ומשפחתיים שונים. בין היתר, המכתבים עוסקים בלימודיה, ביחסיה עם אמה ועם אחיה, נחום (זוזיק) הזז, בחיי החברה שלה ועוד. במכתבים נזכרים, בין היתר: אליעזר מנור (רומיניק), יוכבד בת-מרים, שלמה הרברג, לאה גולדברג, שמואל סטולר, מיטיה קריצ'מן. המכתבים האחרונים בתיק נכתבו בימי מלחמת השחרור. | עברית | התיק סגור לעיון הציבור מסיבות של צנעת הפרט. | |
| 5.1 | 29 | יהודה גבאי | ca. 1934 | בתיק רק: פיסת נייר שהוצמדה כהמשך למכתב שכנראה אבד, ובה מודיע הבמאי ושחקן תיאטרון "אהל" לחיים הזז כי ירצה לפגוש אותו בשבת, כאשר יזדמן לתל-אביב, ואז יעיין במחזה שהזז סיפר לו על אודותיו - ככל הנראה, הזז ביקש לעניין את תיאטרון "אהל" בהעלאת מחזהו "בקץ הימים". | עברית | תאריך משוער בלבד. | |
| 5.1 | 30 | אברהם גולדנסון | 1933-1934 | בתיק: 14 מכתבים ששלח אל חיים הזז ידידו מימי פריס, ד"ר אברהם גולדנסון. המכתבים עוסקים בניסיונותיו של גולדנסון לקבל סרטיפיקט או ויזה שתאפשר לו לעלות לארץ-ישראל מצרפת, ובבקשותיו לקבל את סיועו של הזז במשימה זו. גולדנסון עלה לארץ-ישראל ב-1921 ועזב אותה ב-1924 יחד עם רעייתו, סוניה השכל, לשם לימודיו בסורבון. על-פי כתובתו, הוא התגורר באותו בית ששנים אחדות קודם לכן התגורר בו הזז, בפריס. המכתבים מלאים בפרטים על הביורוקרטיה שנתקל בה גולדנסון, אל מול המימשל הבריטי ומשרדי הסוכנות היהודית וההסתדרות, שם הזז ניסה לסייע לו. בין היתר, נזכרים במכתבים: ברל כצנלסון, מארק יארבלום, אליהו דובקין, איזולדה טשרניחובסקי, מיכאל אסף, אידה שלונסקי (אחותו של אברהם שלונסקי). בכל המכתבים מבקש גולדנסון למסור דרישת שלום ליוכבד בת-מרים, ואחדים מהם אף נשלחו על-פי כתובתה בתל-אביב. על שניים מן המכתבים נוספו דברים ברוסית, בכתב ידה של סוניה השכל (Sonia Gaskell), שהחלה אז בקריירת הבלט הבינלאומית שלה, ובהם היא מפצירה בהזז לסייע להם. כל המכתבים כתובים צרפתית, פרט למכתב הראשון, הכתוב בעברית. | עברית, רוסית, צרפתית. | ראו גם את מכתביה של סוניה השכל, תיק 46 להלן | |
| 5.1 | 31 | זרובבל גלעד | 1938 | מכתב אחד ששלח המשורר זרובבל גלעד מהעיר ורשה, פולין, אל חיים הזז. גלעד שלח את המכתב בעת ששהה כשליח תנועת "החלוץ" בפולין. במכתב הוא מספר על רשמיו מיהדות פולין, וכן על התפעלותו מהסיפור "דרבקין" שראה אור באותו זמן בקובץ "כנסת". | עברית | ||
| 5.1 | 32 | רות גר | ca. 1934-1939 | בתיק רק: מכתב אחד בגרמנית, חתום בידי רות גר, בנוגע לפגישה שנקבעה בינה לבין הזז. | גרמנית | ||
| 5.1 | 33 | גרצברג | 1924 | בתיק רק: מכתב אחד ברוסית שנשלח ב-30 ביוני 1924 מפריס אל הזז, שישב בפריס אף הוא. ככל הנראה, הכותב הוא בעל-הבית של החדר ששכר הזז. השערה זו נשענת על תוכן המכתב, הנוגע לתשלומים עבור שכר הדירה, כביסה ושירותים נוספים. בסוף המכתב ביקש גרצברג מהזז כי ימסור פריסת שלום לידידו, נחום גרצ'יקוב, שכנראה חלק עמו את החדר. | רוסית | ||
| 5.1 | 34 | נחום גרצ'יקוב | 1921-1942 | בתיק: 16 מכתבים ברוסית וביידיש ששלח אל הזז ידידו הקרוב, נחום גרצ'יקוב (1994-1893). מרבית המכתבים נשלחו בתחילת שנות העשרים, מפריס אל איסטנבול. במכתבים מפציר גרצ'יקוב בהזז כי יבוא לפריס ויצטרף אליו שם, ומבטיח לו לדאוג למגורים - הזז אכן התגורר בחדרו של גרצ'יקוב, עם הגיעו לשם. עוד מספר גרצ'יקוב על החיים בפריס ומתאר אירועים שונים שם, בייחוד את חיי התרבות, ובתוך זה ערב ספרותי שנערך בהשתתפותו של דוד פינסקי. מכתב אחד מוקדש לתיאור ארוך של מעללי אריה שוסטר, יהודי שהצטרף לבולשביקים. במכתב מ-1942 מברך גרצ'יקוב את הזז על ה"הישג הספרותי" הגדול שלו - כנראה, הופעת הספר "ריחיים שבורים" ומזמין אותו לבוא ולחגוג עמו יחד את המאורע בביתו, בגבעתיים (שכונת בורוכוב). בתיק גם: זוג מכתבים מאת בני משפחה שונים של גרצ'יקוב שמוענו אליו, אחד מהם בן-דודו בארצות הברית ומכתב נוסף מרוסיה הסובייטית. | רוסית, יידיש. | גרצ'יקוב הכיר את הזז עוד בעת שהותם בחצי האי קרים. עלה לארץ-ישראל ב-1924 והתיישב בשכונת בורוכוב. | |
| 5.1 | 35 | אברהם דב דף | 1928-1930 | תשעה מכתבים מאת אברהם דב (בר) דאף, שנשלחו אל הזז בפריס, בעת שדף היה סטודנט באוניברסיטת מונפלייה. שניים מן המכתבים נשלחו להזז מהעיר יאסי, רומניה, מבית הוריו של דף - לשם נסע לחופשת קיץ. איגרות אלו עוסקות בהויי הלימודים של דף, בשאלות שונות הנוגעות ללימודיו, בעיות פרנסה ודאגות קיום. שניים מן המכתבים הם בצרפתית. בתיק גם: זוג גלויות ואיגרת קצרה בעברית, מאת אביו של דף, משה יוסף דאף. | עברית, צרפתית | אברהם דב דאף (Abraham Dov Duff, 1899-1987), לימים, פרופסור לשפה ולספרות צרפתית באוניברסיטה העברית בירושלים. אחרי קום המדינה התגורר עם רעייתו דובה דאף (לבית כ"ץ) ברחוב וושינגטון פינת רחוב המלך דוד בירושלים. ראו גם תיק 5:36, ובו מכתבים מאת מאת רעייתו של דף. | |
| 5.1 | 36 | דובה דף | 1939 | זוג מכתבים ששלחה להזז דובה דף (לבית כ"ץ), רעיית חברו, אברהם דב דף. המכתבים נשלחו בעת שדף שהה בצרפת, רעייתו היתה בחיפה ואילו הזז התגורר באופן זמני בדירתם שברחוב הנביאים, בבית הלנה כגן. בין היתר, נרמז במכתבים אלה על קשייו של דף להתקבל כחבר סגל האוניברסיטה העברית. | עברית | ||
| 5.1 | 37 | אליהו דובקין | 1940 | בתיק רק: מכתב אחד מאת אליהו דובקין, מנהל מחלקת העלייה בסוכנות היהודית לארץ-ישראל. מכתב זה בא כתשובה לבקשתו של הזז לסייע לידידו, הצייר אברהם גולדברג, להמשיך ולשהות בארץ, כיוון שלא יכול היה לשוב לצרפת, שזמן קצר קודם לכן נכבשה בידי הנאצים. | עברית | ||
| 5.1 | 38 | מנחם דורמן | 1936 | מכתב אחד ששיגר מנחם דורמן מקיבוץ גבעת ברנר אל חיים הזז בתל-אביב, ובו הוא מודיע לו כי הוא מוכן להעמיד לרשותו את יומני גבעת ברנר לקריאה, בעקבות הבקשה שהועברה אליו באמצעות נומברג ושרה יצקר - ככל הנראה, הזז ביקש לעיין בחומר זה בקשר עם כתיבת פרקי "חלוצים". | עברית | ||
| 5.1 | 39 | אברהם מאיר הברמן | 1938-1944 | בתיק: 15 מכתבים ואיגרות קצרות ששיגר אברהם מאיר הברמן אל חיים הזז, במסגרת עבודתו בספריית שוקן. המכתבים עוסקים במשלוח הגהות וכתבי יד של סיפורי הזז לפרסום בעתון "הארץ" וב"לוח הארץ". באחד המכתבים מביע הברמן את התפעלותו מסיפוריו התימניים של הזז. בתיק גם: כרטיס ביקור של הברמן, שמצדו השני הודעה קצרה בכתב ידו על מועד פגישתו של הזז עם גרשום שוקן, ביום 21 באוקטובר 1943. | עברית | ||
| 5.1 | 40 | יעקב הורוביץ | 1944-1947 | שלושה מכתבים, בכתב יד ובמכונת כתיבה, מאת עורך המוסף הספרותי של עתון "הארץ", ד"ר יעקב הורוביץ. במכתבים מבקש הורוביץ מהזז כי ישלח מפרי עטו, ובכלל זה לגיליון שהוקדש לזכרו של א"א קבק, וכן מגיב על תרעומתו של הזז (לאחר שהורוביץ החליט על דעת עצמו להעניק שם לאחד מסיפורי הזז). | עברית | ||
| 5.2 | 41 | נחום הזז | 1936-1944 | מכתבים ששלח אל הזז בנו, נחום (זוזיק). חלק מן המכתבים כוללים גם ציורים, ובאחדים מהם נוספו דברים מאת אחותו, מרייסה בת-מרים. בתיק גם: המעטפה המקורית שבה שמר הזז את המכתבים. | עברית | כרך א', המשך בתיק 42. | |
| 5.2 | 42 | נחום הזז | 1944-1948 | מכתבים ששלח אל הזז בנו, נחום (זוזיק). בתיק גם: מעטפה ובה קווצת שיער של זוזיק; קטע עיתונות מאת דב בר מלכין, בו מוזכר נחום (זוזיק), לאחר נפילתו; רשימה של נופלי חטיבת "הראל". | עברית | כרך ב', המשך מתיק 41. | |
| 5.2 | 43 | שמעון הלקין | 1937 | מכתב אחד, מודפס במכונת כתיבה, מאת שמעון הלקין אל חיים הזז. המכתב עוסק ביוזמה להקים הוצאת ספרים ובבקשתם של היוזמים לקבל את רשותו של שלמה זלמן שוקן לפרסם שם את כתבי הזז. מרבית המכתב הינו ציטוט ממכתב ששיגר ברל כצנלסון אל הלקין, בתשובה לסירובו של שוקן להעניק רשות זו, ודיון באשר לחוזה הקושר את הזז ומונע ממנו השתתפות בהוצאות לאור אחרות. כמו-כן, מצויין הצורך בהקמתה של הוצאת ספרים חדשה בארץ-ישראל. | עברית | ||
| 5.2 | 44 | דוד הנגבי | 1941 | מכתב אחד מדפס במכונת כתיבה, על נייר מכתבים רשמי של הוצאת ספרית פועלים, בחתימתו של העורך הראשי, דוד הנגבי. המכתב עוסק בהוצאתו לאור של הספר "פרקי מהפכה" בהוצאת ספריית פועלים, בשכר הסופרים ובתנאי ההתקשרות עם הזז. מכתב זה בא לאחר שיחה בעל-פה שנערכה בין הזז לבין ראשי ההוצאה. | עברית | ||
| 5.2 | 45 | שלמה הרברג | 1947 | בתיק רק: מכתב אחד מאת שלמה הרברג, מיום 20 במאי 1947, ובו הוא מבקש מהזז שיסייע לו לקבל עבודת תרגום בהוצאת שוקן, לאחר שפקע החוזה שהיה לו עם הוצאת ספריית פועלים. | עברית | ||
| 5.2 | 46 | סוניה השכל | 1933-1945 | מכתבים ברוסית מאת הבלרינה, מייסדת הבלט המלכותי ההולנדי, ידידתו של הזז מימי פריס, סוניה השכל-באוכהנס (Sonia Gaskell-Bauchhenss, 1904-1974). בתיק: 1. מכתב שנשלח מהעיר פריס, כנראה בסוף 1933, ובו נוזפת סוניה השכל בהזז על שלא ענה לבקשת בעלה באותו זמן, אברהם גולדנסון, לסייע לו בקבלת סרטיפיקט או ויזה לארץ-ישראל. בסוף המכתב דורשת השכל בשלומה של יוכבד בת-מרים. בתחתית המכתב נוספו דברים מאת אברהם גולדנסון, בעברית, בהם הוא שב ומפציר בהזז לסייע לו לעלות לארץ-ישראל. 2. מכתב ששלחה סוניה השכל אל הזז מאמשטרדם, ב-31 בדצמבר 1945, חודשים ספורים לאחר תום מלחמת העולם השנייה. במכתב זה היא מבקשת מהזז לחדש את הקשר ביניהם ולכתוב לה על עצמו ועל המצב בארץ-ישראל, לאחר שבמשך שנים ארוכות לא התכתבו זה עם זו. כמו-כן, היא מציינת כי חידוש הקשר נעשה באמצעות שליח מארץ-ישראל שפגשה באמשטרדם, ואשר סיפר לה בהתלהבות על הזז ועל ספריו. | רוסית, עברית. | ||
| 5.2 | 47 | צבי וויסלבסקי | 1942-1948 | בתיק: זוג איגרות קצרות, על פתקים קטנים, מאת הסופר והעורך צבי וויסלבסקי אל חיים הזז: הזמנה למסיבה בביתם, בהשתתפות הסופר א"א קבק וכן בעניין יוזמה מו"לית כלשהי, שמעורב בה יעקב פיכמן. בתיק גם: פתק מאת דבורה וויסלבסקי, מחודש פברואר 1948, בו היא מודיעה להזז כי הצליחה להגיע לדירתו השכורה בירושלים, וכי נעלה היטב את כל הדלתות, לאחר שזגוגיות החלונות נופצו כתוצאה מן ההפגזות. | עברית | ||
| 5.2 | 48 | אברהם וילנסקי | 1932-1948 | בתיק: 11 מכתבים ששלח להזז ידידו, המהנדס אברהם וילנסקי מחיפה, חתנו של שאול טשרניחובסקי. מרבית המכתבים הם מן המחצית הראשונה של שנות השלושים, והם עוסקים בהלוואות ובסיוע כספי להזז, וכן באחדות מיצירותיו של הזז, ובהן "בקץ הימים". במכתב מאפריל 1946 מזכיר וילנסקי את החרמת חדרו של טשרניחובסקי, לאחר פטירתו. המכתב האחרון בתיק הוא מיוני 1948, ובו מגיב וילנסקי לידיעה על נפילת נחום (זוזיק) הזז. | עברית | ||
| 5.2 | 49 | נח ולפובסקי | 1923-1926 | זוג מכתבים ששלח אל הזז מארץ-ישראל ידידו מקבוצת "מסילה חדשה", נח וולפובסקי (1987-1895). בתיק: 1. מכתב מינואר 1923, בו מספר ולפובסקי להזז על קורותיו מאז הגיע ארצה, ועל הצטרפותו לקבוצה החלוצית "תל צור" שעל-יד זכרון יעקב. מתאר את קשיי החיים בארץ, ומפציר בהזז שלא יעלה. 2. מכתב מינואר 1926, נשלח מחדרה, ועיקרו בקשה לסייע לידיד המתכוון לנסוע לפריס. בסוף המכתב מציין ולפובסקי את הסיפור "פרקי מהפכה" שקרא ב"התקופה" ושואל את הזז האם כבר פרסם את סיפורו "אלה", שכנראה נכתב עוד באיסטנבול והוקרא שם לפני חבריו. | עברית | ||
| 5.2 | 50 | עוזר ורשבסקי | 1925 | בתיק רק: מכתב אחד מאת הסופר והצייר עוזר ווארשאווסקי (1844-1898) ובו הוא מזמין את הזז לביתו, ומדריך אותו כיצד להגיע. בסוף המכתב מוזכר רובינשטיין, כנראה אחד מעסקני הספרות שהשניים היו עמו בקשר. | יידיש | ||
| 5.2 | 51 | יצחק זילברשלג | 1927-1929 | בתיק: חמישה מכתבים מאת המשורר והמתרגם יצחק (אייזיק) זילברשלג אל חיים הזז. המכתב הראשון נשלח אל הזז סמוך לבואו של זילברשלג לניו יורק, ובו הוא מבשר לו על הופעתו הקרובה של ספר היובל ל"הדאר", ומציין כי עורכיו, שמעון הלקין והלל בבלי, ישלחו להזז תשלום על-חשבון שכר סופרים. למכתב זה צורף מכתבו של שמעון הלקין, בו הוא מעודד את הזז לשלוח להם מפרי עטו, ומבטיח לתמוך בו. מכתבים אחרים, שכולם נשלחו מהעיר ברלין, עוסקים במערכת הוצאת "שטיבל" ו"התקופה", בתשלומים להזז תמורת סיפוריו, בתכניות להוצאת "בישוב של יער", וכן בביקורת על "חתן דמים". באחד המכתבים מציין זילברשלג כי יבקש מטשרניחובסקי לשלוח להזז את עלי ההגהה של ספרו "שירים חדשים" שעמד לראות אור באותם ימים. | עברית | ||
| 5.2 | 52 | דוד זכאי | מכתבים ואיגרות קצרות ששיגר אל הזז דוד זכאי, במסגרת תפקידו כעורך ספרותי בעתון "דבר". המכתבים מתייחסים למשלוח כתבי יד, הגהות וכו'. באחד המכתבים מתייחס זכאי לביקורת העוקצנית כלפי הסיפור "ירחם השם" שפרסם עמנואל בן-גריון ב"הפועל הצעיר", וכן במכתב נוסף הוא מעיר להזז על אחד מפרקיו של סיפור זה, שלא יוכל להתפרסם בפני עצמו. כמו-כן נזכרים במכתבים ביקורת על הספר "אבנים רותחות" וכן השתתפותו של הזז בקובץ ספרותי המוקדש לעיר צפת. | עברית | |||
| 5.2 | 53 | מנחם מנדל זלטופולסקי | 1930 | בתיק רק: מכתב קצר בכתב-יד, מאת מנחם מנדל זלטופולסקי (1942-1868) אחיו של הנדבן הציוני הלל זלטופולסקי, ובו הוא מזמין את הזז לארוחת ערב שתיערך בביתו שבפריס, בהשתתפות אחיו, ובה ידונו בענייני התרבות העברית. | עברית | ||
| 5.2 | 54 | ישראל זמורה | 1941-1942 | חמישה מכתבים מאת המו"ל ישראל זמורה אל חיים הזז, בהם הוא מפציר בהזז כי ישתתף בקבצי "מחברות לספרות" שהוא הוציא לאור. באחד המכתבים, מחודש ינואר 1942, מציין זמורה קושי מסויים שנתעורר בסיפור שהזז הציע להם לפרסם, בשל מגבלות הצנזורה. באותו מכתב הוא מציין כי נתן אלתרמן ביקש ממנו למסור לו את הוקרתו הרבה להזז "באופן מיוחד". | עברית | ראו גם את הקדשת זמורה על המהדורה הראשונה של הספר "כוכבים בחוץ" שהעניק להזז, עם הופעתו. | |
| 5.2 | 55 | יעקב זס | 1942 | בתיק רק: מכתב אחד מאת ד"ר יעקב זס (1976-1892), טבריה, בו הוא מבקש מהזז לקרוא את ספרו "מאורעות הנער דני" ולכתוב לו את חוות דעתו. ממכתב זה עולה כי בין הזז לבין ד"ר זס, רופא המושבות, שררו יחסי ידידות והיכרות ממושכים. | עברית | ||
| 5.2 | 56 | ברכה חבס | 1943 | בתיק רק: פתק ששיגרה ברכה חבס אל חיים הזז, בעניין הבהרת פרט כלשהו שעלה בשיחה בינו לבין יוכבד בת-מרים. | עברית | ||
| 5.2 | 57 | משה חיוג | 1921 | בתיק רק: מכתב אחד ששלח ממוסקבה ידיד-נעוריו של הזז, משה חיוג (צבי פלוטקין, אברמסון). במכתב הוא מספר על תגובתם של ידידיהם למקרא מכתבו של הזז, בו סיפר על קורותיו באיסטנבול, וכן הוא מתייחס לביקורתו של הזז על סיפורי מ"י ברדיצ'בסקי (בן-גריון), ומתייחס לסופרים נוספים, ובהם אליעזר שטיינמן, גרשון שופמן ואחרים; מספר בקצרה על חייו במוסקבה, ומזכיר ידידים משותפים אחדים, וכן את העובדה ששלח להזז חבילה עם ספרים רוסיים חדשים. | עברית | ||
| 5.2 | 58 | נחום טברסקי | 1929-1930 | בתיק: שמונה מכתבים ששלח מתל-אביב לפריס נחום טברסקי, מנהל הוצאת "שטיבל" בארץ-ישראל. המכתבים עוסקים בסכסוך הכספי שבין חיים הזז לבין ההוצאה, ובתנאים שהציב להוצאת הרומן "בישוב של יער". באחד המכתבים מזכיר טברסקי בירור דברים שהיה לו במשרדי ההוצאה בנוכחות יוכבד בת-מרים ובן-ציון כ"ץ. באותו מכתב מוזכר גם "ספר שלישי" של "בישוב של יער", שכנראה תכנן הזז לכתוב. בתיק גם: מברק שנשלח להזז מתל-אביב לפריס, בינואר 1930, ובו רק נכתב: "טברסקי בברלין יסדר הכל". | עברית | ||
| 5.2 | 59 | אלכסנדר טנורוב | 1924 | בתיק: מכתב אחד ושתי גלויות דואר ברוסית, שנשלחו להזז בפריס, מהעיר פריס, בידי ידידו, אלכסנדר (סשה) טנורוב (Alexander Tanoroff, Александр Таноров). באיגרות קצרות אלו הוא מספר על משרה חדשה שהחל לעבוד בה, מודה להזז על הלוואות שנתן לו ומבקש ממנו לבוא ולבקרו. | רוסית | ||
| 5.2 | 60 | חיים טשרנוביץ | 1942-1945 | זוג מכתבים ששלח אל הזז חיים טשרנוביץ ("רב צעיר"), מניו יורק לירושלים. במכתבים, המודפסים במכונת כתיבה על גבי נייר מכתבים רשמי של הירחון העברי "בצרון", מפציר טשרנוביץ בהזז כי ישלח מפרי עטו לכתב-העת שהוא עורך, מציין לפניו מהם התנאים לפרסום, ובאיזה סגנון של סיפורים הוא מעוניין. | עברית | ||
| 5.2 | 61 | איזולדה טשרניחובסקי | 1929 | בתיק רק: איגרת קצרה מאת איזולדה טשרניחובסקי, בתו של שאול טשרניחובסקי. באיגרת זו היא שואלת את הזז מה כותבת לו בת-מרים מתל-אביב, לשם נסעה זמן קצר קודם לכן, ומציינת כי ניתק עמה הקשר. עיקר האיגרת עוסק במזוודה כלשהי שהשאילה להזז חברתה של איזולדה טשרניחובסקי, והיא מבקשת לתאם עמו את החזרתה - ככל הנראה, המזוודה היתה דרושה להזז לשם אריזת חפציו, לאחר שעבר לכתובת חדשה עם עזיבתם של בת-מרים והילדים לארץ-ישראל. טשרניחובסקי היתה שכנתו של הזז בפריס, והתגוררה בסמוך לו, באותו הרחוב. | רוסית | ||
| 5.2 | 62 | שאול טשרניחובסקי | 1927-1928 | בתיק: ארבעה מכתבים ושלוש גלויות דואר ששיגר שאול טשרניחובסקי מברלין אל חיים הזז בפריס. איגרות אלו נשלחו בתוקף תפקידו של טשרניחובסקי כעורך כתב העת "התקופה" ועורך ספרותי בהוצאת "שטיבל", והן עוסקות במשלוח כתבי יד למשרדי המערכת. בגלויה מיום 7 בנובמבר 1927 מבקש טשרניחובסקי שהזז ישלח לפרסום את ה"מדרש" הראשון מתוך "ספר המדרשים" שהוא עמל עליו באותה עת, והכוונה היא, קרוב לוודאי, לסיפור "חתן דמים". במכתבים מדובר על סיפורים נוספים של הזז ועל רומן גדול, ככל הנראה, "בישוב של יער". מכתבים מקיץ 1928 עוסקים בהכנות לנסיעתו של הזז לגרמניה, בהזמנתו של אברהם יוסף שטיבל. במכתבים מוזכרים, בין היתר, יוכבד בת-מרים וכן דוד פוגל. באחד המכתבים נוסף קטע בכתב ידו ובחתימתו של העורך השותף לצד טשרניחובסקי, בן-ציון כ"ץ. בתיק גם: שתי טיוטות למכתבי תשובה ששלח הזז אל טשרניחובסקי. | עברית | ||
| 5.2 | 63 | מלאניה טשרניחובסקי | 1922-1935 | בתיק: ארבעה מכתבים ושתי גלויות דואר ששיגרה אל חיים הזז מלאניה קרלובנה טשרניחובסקאיה (Мелания Карловна Черниховская, 1879-1971) רעייתו של שאול טשרניחובסקי. הגלויה הראשונה נשלחה מברלין אל הזז באיסטנבול, ובה מספרת טשרניחובסקי על הקושי במציאת דירה בברלין, וכן מזכירה את שמה של צילה גרינברג מהעיר סופיה, בולגריה. בגלויה מיולי 1928, היא מזמינה את הזז, ששהה באותו זמן בברלין, לבוא אל ביתם בפיכטנגרונד, ולשהות עמם במהלך סוף השבוע. יתר המכתבים בתיק נשלחו בשנת 1935 מירושלים, והם דנים בעיקר בפגישות ביניהם. על אחת האיגרות הקצרות, שנשלחה להזז כנראה מפריס, נוספו שורות אחדות בצרפתית מאת שמעון גינצבורג. | רוסית | ||
| 5.2 | 64 | מארק יארבלום | ca. 1924-1929 | בתיק רק: איגרת קצרה שבה מוזמן הזז להשתתף בפגישה של קבוצת סופרים בפריס. על האיגרת לא מצויין תאריך. | רוסית | ||
| 5.2 | 65 | שמואל יבנאלי | 1947-1951 | מכתב אחד מודפס במכונת כתיבה, על גבי נייר מכתבים רשמי של "הוצאת כתבי ב. כצנלסון", ובו מתבקש הזז לשלוח למערכת ההוצאה את האיגרות שברל כצנלסון שלח אליו, לצורך פרסומן. את המכתב שלח יבנאלי להזז במסגרת עבודתו כחבר מערכת ההוצאה. ככל הנראה, הזז לא שלח באותה עת את האיגרות שהיו שמורות עמו, ורק בראשית שנות החמישים תרם אותן לארכיון ברל כצנלסון, באמצעות יהודה שרת. | עברית | ||
| 5.2 | 66 | זאב יוסקוביץ (יוסיפון) | 1937-1948 | ארבע איגרות מאת זאב יוסקוביץ'-יוסיפון אל חיים הזז: איגרת תגובה על פרסום הסיפור "מכס הירשפלד"; מכתב על אודות הדפסת "קונטרסי הזז" עבור המשתלמים ב"ירחי העיון" שארגן ברל כצנלסון, מכתב מ-1945, העוסק בתרגומה של קדיה מולודבסקי ל"הדרשה" וכן בפרסום החוברת ביידיש "סביבה"; גלויה בנוגע לפגישתו של חיים הזז עם ישראל גלילי שבה הוא גם מודיע על הופעתו הקרובה של גיליון "מולד" הראשון, ובו מסה מאת קדיה מולודובסקי על "היושבת בגנים", בתרגומו של א"ד שפיר. לאיגרת זו צורפה העתקה במכונת כתיבה של המאמר המקורי ביידיש, תחת הכותרת: "אונטערוועגס צום מלך המשיח". | עברית | ||
| 5.2 | 67 | א. יפה | ca. 1924-1929 | בתיק: איגרת קצרה בעברית, בכתב יד, בחתימת ידו של א. יפה, ובה הוא מבקש מהזז מידע על אודות מערכת כתב העת "התקופה" וכן שואל האם ידועה לו כתובתו של זאב ז'בוטינסקי. שמו הפרטי של הכותב אינו מצויין במכתב, והוא הוסיף בתחתיתו את כתובתו הזמנית בפריס. | עברית | ||
| 5.2 | 68 | ורה יפה | 1932-1940 | בתיק: חמישה מכתבים ברוסית ששלחה להזז וירה יפה, חברת קיבוץ בית-אלפא. המכתבים עוסקים בבקשה לסייע לה בהשגת ספרים ובשאילתם, וכן בעניינים אישיים שונים. בשניים מן המכתבים מוזכרת ידידתם המשותפת, רחל כצנלסון-שז"ר. בגב אחד המכתבים נוספו דברים אחדים בעפרון, בעברית, מאת מרייסה בת-מרים. מרבית המכתבים אינם מתוארכים. | רוסית | ||
| 5.2 | 69 | ליב יפה | 1935 | בתיק רק: מכתב אחד מאת לייב יפה, מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של קרן היסוד. במכתב מבקש יפה מהזז כי ייתן את רשותו לכלול תרגום מגרמנית של הסיפור "רחמים הסבל", שנעשה בידי אפרים פריש, באנתולוגיה של סיפורים מחיי ארץ-ישראל. | עברית | ||
| 5.2 | 70 | משה יצהר | 1921-1924 | מכתבים וגלויות דואר ששלחו לחיים הזז ידידיו מימי שהותו בקרים, משה יצהר (פיינגולד) ובנו, דב יצהר. הזז התגורר בביתה של משפחת פיינגולד בעיר יאלטה, ונפגש עמם שוב בבואם לאיסטנבול. הגלויה הראשונה בתיק, מ-14 בספטמבר 1922, נשלחה אל הזז באיסטנבול סמוך לעליית המשפחה ארצה, ובמכתבים הבאים הם מספרים להזז על קליטתם בארץ, החיים בה ועל עבודתם - ובכלל זה, על התיישבותם בשכונת בורוכוב, סמוך לייסודה. במכתבים אחדים מתייחסים משה יצהר ובנו דב (תלמיד בבית הספר החקלאי "מקווה ישראל") לביכורי יצירתו של הזז שנתפרסמו בכתב העת "התקופה". באחד מן המכתבים שואל דב יצהר על גורלו של "הרומן" שכתב הזז באיסטנבול. ככל הנראה, באמצעות משה יצהר הזז השיג אישור רשמי לפיו הוא אזרח פלשתינאי, תושב פתח-תקווה, שעזב את ארץ-ישראל לפני מלחמת העולם הראשונה. במכתבים נזכרים ידידים משותפים אחדים, ובהם מירה אורינובסקי. בתיק גם: מכתב ברוסית ששלח משה יצהר אל הזז ואל לאה פרנקל (ליה בוריסובנה), לאיסטנבול, מהעיר בטומי, גרוזיה, לשם נמלטו מאימת הרעב ביאלטה. במכתב מבקש יצהר מהזז ופרנקל שיסייעו בידו להיחץ מרוסיה ולהמציא לידיו אמצעות המשרד הארץ-ישראלי באיסטנבול אישור על היותו, הוא ובני משפחתו, פליטים שנמלטו מהארץ ומבקשים לשוב אליה. באותו מכתב הוא גם מוסר את פרטיו של בן-משפחה, כנראה אחיו, שהתגורר בארצות-הברית ויכול היה לסייע להם במשלוח כסף. | עברית | ||
| 5.2 | 71 | יצחק יציב | ca. 1933 | זוג איגרות מאת יצחק יציב, מעורכי "דבר", אל חיים הזז. איגרות אלו עוסקות בפרסום סיפוריו של הזז במוסף הספרותי של העיתון, כנראה בשנת 1933, והן כוללות גם דברי שבח שונים עליהם. באחת מן האיגרות נזכר שמו של דב סדן (שטוק), עורך המוסף הספרותי בעתון באותה עת. | |||
| 5.2 | 72 | שרה יצקר-סבוראי | ca. 1932-1936 | בתיק: שני מכתבים מאת שרה יצקר-סבוראי, מקיבוץ עין-חרוד, אל חיים הזז. במכתבים היא מספרת על לבטי-חייה, מציעה להזז לבוא לקיבוץ ומתייחסת לעניינים אישיים שונים. בתיק גם: מכתב נוסף, הממוען כנראה אל יוכבד בת-מרים, וחלק מן הדברים בו מכוונים גם אל הזז. מכתב זה נשלח מחיפה, לאחר שעזבה את הקבוצה למשך זמן-מה, בעקבות משבר אישי. על המכתבים אין כל ציון תאריך. | עברית | ||
| 5.2 | 73 | ישראל ישעיהו | 1943 | שלושה מכתבים ששלח ישראל ישעיהו (שרעבי) אל חיים הזז, בין מארס לאוקטובר 1943. המכתבים עוסקים בקובץ הספרותי "שבות תימן" (בהוצאת "מתימן לציון", שעל-יד ההסתדרות הכללית של העובדים) שישעיהו עסק בעריכתו, ובבקשתו כי הזז ישתתף בו ויתרום לו מפרי עטו. באחד המכתבים שואל ישעיהו את הזז האם יתיר לגלות כי הוא זכריה אוזלי (שם העט של הזז) וכן שואל אותו באשר לאפשרות של עריכת מסיבה לכבוד "ריחיים שבורים" ופרס ביאליק, מטעם עדת התימנים. ככל הנראה, הזז סירב לכל ההצעות הללו. | עברית | ||
| 5.2 | 74 | יעקב כהן | 1924-1945 | בתיק: מכתבים, גלויות דואר ומברקים ששיגר הסופר והעורך יעקב כהן אל חיים הזז. איגרות אלו נשלחו מוורשה ומתל-אביב, אל פריס ואל ירושלים, והן דנות בעיקר בפרסום סיפורים מאת הזז מעל-גבי במות ספרותיות שונות שערך יעקב כהן: כתב העת הספרותי "סנה", הקובץ "כנסת" לזכר ח"נ ביאליק, בהוצאת מוסד ביאליק וכתב העת "התקופה", בהוצאת שטיבל - תחילה בוורשה, ואחר-כך בארץ-ישראל. מרבית האיגרות עוסקות בפרסומו של מדרש השירה "ימלא" בכתב-העת "סנה", ובמשלוח פרקיו אל ורשה. אל אחד מאותם מכתבים, צורפה איגרת קצרה אל יוכבד בת-מרים. | |||
| 5.2 | 75 | בן ציון כץ | 1927-1930 | עשרים ושלושה מכתבים ושלוש גלויות דואר ששלח בן-ציון כ"ץ אל הזז, מברלין ומתל-אביב, אל חיים הזז בפריס. איגרות אלו עוסקות ביחסיו של הזז עם הוצאת "שטיבל", שכ"ץ היה מראשיה, ובפרסום ספריו וסיפוריו של הזז בכתב העת "התקופה" ובמסגרת ההוצאה. באיגרות נזכרים סיפורים ויצירות שונות של הזז, ובתוכם הרומן הגדול "מתוך הקץ" שהזז התחייב למסור להוצאה במהלך שנת 1927, "ספר המדרשים" מאותה שנה, "ר' פנחס" וכן הרומן "בישוב של יער". מכתבים מקיץ 1928 עוסקים בסידור ויזה לגרמניה, בקשר עם בואו של הזז לברלין, בהזמנתו של א"י שטיבל. על אחד ממכתבים אלה, נוספו גם שורות קצרות בכתב-ידו ובחתימתו של שאול טשרניחובסקי. במרבית האיגרות נזכרים ענייני ניהול הוצאת "שטיבל", ובכלל זה התשלומים השונים שהיתה חייבת להזז, כמו גם העברות כספים, באמצעות הזז, אל מלאניה טשרניחובסקי בפריס, רעייתו של שאול טשרניחובסקי (שהיה אז בברלין). המכתבים האחרונים בתיק, שנשלחו כבר מתל-אביב, עוסקים בסכסוך שבין הזז לבין נחום טברסקי, מנהל הוצאת "שטיבל" בארץ-ישראל, ביחס להוצאת "בישוב של יער", ולמשיכת כתב היד של החלק האחרון. במכתבים אלה נזכרת גם יוכבד בת-מרים. | עברית | ||
| 5.2 | 76 | ברל כצנלסון | 1956 | בתיק: העתקות בכתב-יד ובמכונת כתיבה מאיגרותיו של ברל כצנלסון אל חיים הזז, מן השנים 1944-1941. את האיגרות המקוריות מסר חיים הזז, לבקשתו של שמואל יבנאלי, למערכת הוצאת "כתבי ברל כצנלסון", והן הועתקו במכונת כתיבה בידי יהודה שרת. בתיק גם: מכתב נלווה, בכתב-ידו של יהודה שרת, מחודש אפריל 1956, אשר צורף להעתקי האיגרות, שנשלחו אל הזז על פי בקשתה של לאה מירון-כצנלסון, ובו שאלות הבהרה באשר לתוכנן של אחדות מן האיגרות. איגרות אלו מתייחסות בעיקר לפרסום ספריו של הזז בהוצאת "עם עובד", "ריחיים שבורים" ו"היושבת בגנים" וכן לשיתוף פעולה ביניהם, לפגישות, טיולים, וכן לאפשרות שהזז יקבל דירה בשיכון הסופרים שברל כצנלסון יזם בתל-אביב (אפשרות שהזז דחה בתוקף). בתיק גם: טופס המברק המקורי ששלח ברל כצנלסון אל חיים הזז ב-12 בספטמבר 1935 מלוצרן, שם התכנס הקונגרס הציוני, ובו הודיע כי "העניין סודר". | עברית | ||
| 5.2 | 77 | רבקה כצנלסון | 1947-1948 | ארבע איגרות קצרות מאת רבקה כצנלסון (1992-1903) על נייר מכתבים של כתב העת "בטרם", אותו ערכה. באיגרות אלו היא מבקשת מהזז כי יתרום מפרי עטו לקובץ ספרותי שעמד לראות אור במסגרת כתב העת, וכן דנה במאמרה של קדיה מולודובסקי על "היושבת בגנים". | עברית | ||
| 5.2 | 78 | דנטה לאטס | 1940 | בתיק רק: מכתב אחד בכתב יד, בעברית, מאת הסופר, החוקר והעורך דנטה לאטס (Dante Lattes), על נייר מכתבים רשמי של כתב העת "מדרגות" (Madregoth). במכתב, אשר מוען על פי כתובתו של מכון שוקן בירושלים, מבקש לאטס מהזז את רשותו לתרגם אחדים מסיפוריו ללשון הספרדית, לשם אנתולוגיה ספרותית שעמדה לראות אור בבואנוס איירס, ארגנטינה. בסוף המכתב מספר לאטס להזז על כתב העת "מדרגות", שהגליון הראשון ממנו עמד להופיע בצרפתית, בתל-אביב, ומבקש מהזז ליטול בו חלק. | עברית | על המכתב חתם את שמו: "דן לטס". | |
| 5.2 | 79 | איטה לב | 1942 | בתיק: שישה מכתבים ברוסית ששלחה איטקה לב מרמת-גן, אל חיים הזז בירושלים, בין אוגוסט לדצמבר 1942. במכתבים היא מספרת על מצב בריאותה ובריאות משפחתה וידידיה, מספרת על פרידתה הארוכה מבעלה, לרגל עבודתו, על החיים בדירתה ברמת-גן, וכן מזכירה את דירתו ה"מפחידה" של הזז בשכונת נחלת אחים, את הופעתו בקיבוץ גבעת ברנר ואת נסיעתו לקיבוץ אפיקים. באחד המכתבים נזכר שמו של בנה, גרשון. ככל הנראה, הזז ענה רק על אחד ממכתבים אלה, והפגישות ביניהם בירושלים, באותו זמן, לא יצאו אל הפועל. כל המכתבים מוענו על-פי כתובתו של בית הקפה "פרברוב" ברחוב יפו, ירושלים. | רוסית | ||
| 5.2 | 80 | שלמה לויטין | 1931 | בתיק רק: איגרת קצרה אחת הממוענת אל יוכבד בת-מרים ואל חיים הזז, מאת ידידם המשותף, שלמה לויטין. האיגרת נשלחה מקיבוץ כפר גלעדי ב-9 ביולי 1931, ובה הוא מתנצל על שלא ביקר אותם בעת שהיה בתל-אביב, ומזמין אותם להתארח בגליל. | עברית | ||
| 5.2 | 81 | יצחק לופבן | 1946 | בתיק: מכתב רשמי, מודפס במכונת כתיבה על גבי נייר מכתבים של שבועון "הפועל הצעיר", ובו מתבקש הזז לתרום מפרי עטו לקבוץ "אחדות העבודה". בתחתית המכתב נוספה פנייה אישית, בכתב יד, מאת יצחק לופבן. | עברית | ||
| 5.2 | 82 | ירוחם פישל לחובר | 1924-1934 | בתיק: עשרות מכתבים, גלויות דואר ומברקים ששיגר פישל לחובר אל חיים הזז. כמחצית מאיגרות אלו נשלחו על נייר מכתבים רשמי של "הוצאת שטיבל", ורשה, והן עוסקות בפרסום סיפוריו של הזז בכתב העת "התקופה", וביחסיו עם בית ההוצאה ועם המו"ל אברהם יוסף שטיבל. לאחת מאיגרות אלו צורף אישור רשמי בצרפתית, לפיו הזז הוא סופר עברי העובד בשירותה של הוצאת "שטיבל". מכתבים מאוחרים יותר נשלחו מתל-אביב, והם עוסקים בעבודת העריכה של כתב העת "מאזנים" ובפרסום הדרמה "בקץ הימים". באחדים מהם תיקונים והערות על קטעים מסויימים בה, וכן ציטוט שבחים מפי ביאליק עליה. באחת האיגרות מוזכר סיפור של דוד פוגל, שנשלח למערכת "מאזנים" באמצעות הזז. בתיק גם: זוג איגרות ששלח לחובר אל יוכבד בת-מרים; מכתב ביידיש מאת ברטה לחובר, רעייתו של פישל לחובר, בעניין השגת חדר מתאים לאירוח בימי הפסח בעיר טבריה. | עברית, יידיש, צרפתית | ||
| 5.2 | 83 | פניה לישנבסקי | 1924-1925 | גלויות דואר ואיגרות קצרות ששלחה אל חיים הזז ידידתו מימי פריס, פניה לישנבסקי, ובהן היא מזמינה אותו להתארח אצלה, ומבקשת שיביא עמו ספרים ברוסית. על אחת הגלויות נוספה דרישת שלום מאת בעלה, מוריס לישנבסקי (Maurice Lichnevsky). האחיות שושנה ופניה לישנבסקי נזכרות באיגרות רבות מתקופת פריס, וככל הנראה היה בבעלותן בית-קפה שבו מהגרים יהודים-רוסים רבים נהגו להתאסף. | רוסית | ||
| 5.2 | 84 | בתיה לישנסקי | 1936 | בתיק רק: גלוית דואר אחת ששלחה הפסלת בתיה לישנסקי מפריס, ב-7 באוגוסט 1936, אל יוכבד בת-מרים בתל-אביב. בגלויה היא מספרת כי פגשה בפריס את ידידו של הזז, הפסל ברז'ז'ינסקי, ומבקשת כי בת-מרים תשאל מייד את הזז איזו מהדורה של ראבלה הוא מבקש, כיוון שמצאה שתיים המתאימות למבוקשו. | עברית | ||
| 5.2 | 85 | יצחק למדן | 1926-1928 | בתיק: ארבעה מכתבים וגלויית דואר אחת ששלח יצחק למדן אל חיים הזז. איגרות אלו עוסקות בתגובתו של הזז לפואמה "מסדה", בהופעתו המחודשת של כתב-העת "הדים" בעריכתו של למדן ובבקשתו כי הזז ישתתף בבמה ספרותית זו, בהוצאת ספר של הזז בארץ-ישראל (בישוב של יער - ?) וכן בהשגת סרטיפקט עבור יוכבד בת-מרים, בהשתדלותה של שושנה פרסיץ. במכתבים נזכרים סופרים ועסקני ספרות שונים, ובהם ח"נ ביאליק, אריה סמיאטיצקי, אברהם יוסף שטיבל ואישים נוספים, נוסף על מידע הנוגע לחיים הספרותיים בארץ-ישראל באותה עת. גלויית הדואר נשלחה אל הזז מברלין. | עברית | ||
| 5.2 | 86 | ישראל מאיר לסק | 1929-1930 | חמישה מכתבים מאת המתרגם ישראל מאיר לסק, שנשלחו מלונדון ומתל-אביב אל חיים הזז בפריס. מאיגרות אלו עולה תמונתו של ראשית הקשר רב-השנים בין חיים הזז לבין המתרגם העיקרי של יצירותיו לאנגלית. חלקן עוסקות בתרגום "חתן דמים" לאנגלית, בהתלבטויותיו של לסק וכן בתיקונים שהזז שלח לו, ובאחת מהן מצוטטת בהרחבה תשובתו של ט. ס. אליוט בנוגע ליצירה זו. ממכתבים אלה מסתבר שלסק פגש בהזז בתחילת 1930, בדרכו לארץ-ישראל, ובאמצעותו התוודע לסופרים נוספים מקרב ידידי הזז, ובהם עוזר ורשבסקי ואברהם שלונסקי, שעשה אז בצרפת. באיגרות נזכרים גם אורי צבי גרינברג, וכן יוכבד בת-מרים. לאיגרת האחרונה, העוסקת באפשרות פרסומו של "חתן דמים" ב-Menorah Journal בניו-יורק, צורף גם שאלון ששלחה המערכת אל הזז. | עברית, אנגלית | ||
| 5.2 | 87 | יהודה ליב מוצקין | 1924 | בתיק רק: מכתב קצר אחד בעברית, מאת נשיא ההסתדרות הציונית, ד"ר יהודה לייב (ליאו) מוצקין אל חיים הזז, בנוגע לפגישה ביניהם. | עברית | ||
| 5.2 | 88 | חנה מיכמן-וילנסקי | 1930 | בתיק רק: איגרת קצרה מאת ד"ר חנה וילנסקי-מיכמן, אשר הגיעה לפריס מארץ-ישראל בחודש אפריל 1930, ובידה דרישת שלום מיוכבד בת-מרים, איתה התיידדה בתל-אביב. | עברית | ||
| 5.2 | 89 | אריה לייב מינץ | 1929 | בתיק רק: מכתב אחד מאת העסקן הציוני והסופר אריה ליב מינץ (1935-1858), אשר נשלח להזז מברלין, ב-27 במארס 1929. מינץ, שהיה מקורב להנהלת "שטיבל" (ואולי אף עבד בשירותה) מדווח להזז על שיחותיו עם בן-ציון כ"ץ, עם בנדט כהן ועם טשרניחובסקי, בעניין תשלום שכר סופרים, ומודיע לו על משלוח שכרו תמורת "חתן דמים". | עברית | ||
| 5.2 | 90 | דוד מלץ | 1942 | בתיק רק: מכתב אחד ששלח דוד מלץ מקיבוץ עין חרוד, ובו הזמנה רשמית להשתתף בליל הסדר שעמד להיערך מטעם ועדת התרבות של משק עין חרוד, וכן הזמנה אישית להתארח בביתם של רוחמה ודוד מלץ בימי הפסח. | |||
| 5.2 | 91 | מאיר מנדלסון | 1928 | בתיק רק: איגרת קצרה ביידיש, מאת מאיר מנדלסון, פריס, אל חיים הזז בפריס, בדבר מכתב שכתב לבקשתו של הזז, אך טרם נתקבלה תשובה בעניינו. | עברית | ||
| 5.2 | 92 | אהרן מסקין | 1936-1948 | מכתבים קצרים ומברקים ששלח ידידו הקרוב של חיים הזז, שחקן "הבימה" אהרון מסקין, ובהם הצעות לפגישות, לטיולים משותפים ועניינים אישיים שונים. באיגרות מסוף 1947, מפציר מסקין בהזז, בשמו ובשם רעייתו, סימה מסקין, כי יעזוב את ירושלים ויבוא להתגורר בביתם בתל-אביב. הזז נעתר לבסוף להצעה זו, ועד 1951 התגורר בדירתם שב"בתי הבימה". בתיק גם: מברק תנחומים שנשלח מניו יורק, עם היוודע דבר נפילתו של נחום הזז בקרב על הר הצופים. | עברית | ||
| 5.2 | 93 | בת-שבע מקלר (שנער) | 1942-1944 | זוג איגרות שנשלחו אל חיים הזז בעת שירותה של בת-שבע מקלר-שנער (2016-1919) בחיל הנשים (A.T.S) של הצבא הבריטי, בימי מלחמת העולם השנייה. בתיק: 1. מכתב ששלחה בת-שבע מקלר (שנער) אל חיים הזז, בעקבות קבלת ספרו "ריחיים שבורים", ובו התרשמותה מן הספר ומן הדמויות שבו. 2. איגרת ברכה קצרה לראש-השנה תש"ה, שנשלחה מ"אי-שם", פלוגה 505 של הא.ט.ס. | |||
| 5.2 | 94 | ישראל מרמינסקי | 1926-1927 | בתיק: שני מכתבים ששלח ישראל מרמינסקי-מרום (1976-1891) אל חיים הזז, בעת ששניהם שהו בפריס. על אחד המכתבים ציין מרמינסקי כי הוא נשלח להזז בידי זלמן שזר (רובשוב). ככל הנראה, מכתבים אלה עוסקים בעניין התקשרותו של הזז עם עתון "דבר". בתיק גם: איגרת קצרה המזמינה את הזז לביתו של מרמינסקי, שנכתבה בשמו אך כנראה שלא בכתב ידו. | עברית | ||
| 5.2 | 95 | משה נאמן | 1948 | בתיק: שני מכתבים ששלח מירושלים אל תל אביב ידידו הקרוב של חיים הזז, משה נאמן, בימי מלחמת השחרור. המכתבים נשלחו בתקופת ההפוגה השנייה, ובהם מדווח נאמן להזז על מצב חדרו השכור בירושלים, על חבילה שהעביר לידי אחד מידידיו התימנים, על מחברות ששלח לו ועל מאמציו להשיג רישיון נסיעה עבור הסופר אשר ביילין, ימים אחדים לפני מותו. באחת האיגרות מציין נאמן כי הוא יעלה לקבר בנו של הזז, נחום (זוזיק), ו"יסדר שם הכל" לבקשת הזז. | עברית | ||
| 5.2 | 96 | יצחק אשר ניידיץ' | ca. 1928 | בתיק: איגרת קצרה אחת מאת הנדבן הציוני ועסקן התרבות יצחק אשר ניידיץ' (1949-1868) בעניין קביעת פגישה עם הזז, בפריס. בתיק גם: זוג איגרות מאת מזכירו של ניידיץ', שלמה יסינובסקי (1942-1900) בנוגע לפגישותיו של הזז עם ניידיץ', וכן בעניין תסריט שביקשה ממנו גברת אלישבע (כנראה קשור עם מרגוט קלאוזנר ו"הבימה"). | עברית | ||
| 5.2 | 97 | רבקה סטרק-אביבי | 1944-1945 | בתיק: מכתב אחד מאת האמנית רבקה סטרק-אביבי (1979-1895) אל חיים הזז, אשר כנראה צורף לדברים שכתבה, ועליהם ביקשה את חוות דעתו. כתבי היד לא נמצאו. בתיק גם: תצלום בשחור לבן של מיצב-בובות שיצרה סטרק-אביבי בהשראת "היושבת בגנים". עבודה זו נרכשה על ידי עורך הדין שלום הורביץ, ירושלים, והיתה חלק מאוספי האמנות שלו. בגב התצלום נוספה הקדשה בכתב ידה של האמנית, בציון התאריך: 2 באוקטובר 1944. | עברית | ||
| 5.2 | 98 | רבקה ספיר (שפרירית) | ca. 1939 | בתיק: מכתב אחד מאת רבקה ספיר (אמה של נעמי שמר), שנשלח מקבוצת כנרת, בסוף שנות השלושים. המכתב מוען אל ידידיו של חיים הזז בירושלים, שרה וברוך איפלנד (אחותו וגיסו של ידידו הקרוב, אליעזר רומיניק-מנור) וכנראה שהם מסרו אותו לידי הזז, שהכיר אותה היטב אף הוא. במכתב היא מספרת על אורח חייה, על התקדמות בתה (נעמי שמר) בנגינה ובלימודי המוסיקה, וכן על הסיוע שהגישה לעלייתן של שלוש נקודות התיישבות, בעיצומם של ימי המאורעות. | עברית | ||
| 5.2 | 99 | יונה פידלמן-פוקס | 1931-1943 | בתיק: חמישה מכתבים בעברית, ששלחה אל חיים הזז ידידתו, כנראה מימי "מסילה חדשה", יונה פוקס (לבית פידלמן). במכתבים היא מבקשת את עזרתו של הזז בהשגת סרטיפיקטים ורישיונות עלייה ארצה עבור בעלה, ששהה באותו זמן בארגנטינה, ועבור אחיה, מרדכי פידלמן ובני משפחה אחרים, שהתגוררו בפולין. במכתבים מוזכר שמו של חיים ברלס, ראש מחלקת העלייה בסוכנות היהודית באותו זמן, שהזז כנראה הכירו באופן אישי, והתבקש ללכת אליו ולפגוש אותו באותו עניין; עוד מוזכר חיים ארלוזורוב, שגם אליו פנתה פוקס בבקשת עזרה. מרבית המכתבים נשלחו אל הזז מן המוסד החינוכי "כפר ילדים" ברמת-גן, שם עבדה יונה פוקס-פידלמן באותו זמן. אחד המכתבים נשלח על-גבי נייר מכתבים של בית המלאכה האמנותי של יעקב אייזנברג ("בצלאל-ירושלם"), שם היא כנראה עבדה. שמו של אייזנברג, כאחד מן הממליצים, נזכר אף הוא. בתיק גם: מכתב מאת בנה של יונה פוקס, מתניה פוקס, אשר נשלח אל הזז מקיבוץ דגניה בשנת 1943, ובו הוא מבקש את סיועו במציאת דרכו אל עולם הספרות העברית, ומפרט את לבטיו באשר לעתידו, סמוך לאחר תום לימודיו בגימנסיה "הרצליה". | עברית | ||
| 5.3 | 100 | יעקב פיכמן | 1926-1943 | עשרות איגרות מאת יעקב פיכמן אל חיים הזז, אשר נשלחו מתוקף תפקידי העריכה השונים שלו: תחילה בכתבי העת "השלוח" ו"מולדת", ואחרי כן ב"ספר ביאליק", ובכתב העת "מאזנים". באיגרות אלול מפציר פיכמן בהזז כי ישלח לו מפרי עטו, דן איתו בענייני תשלום שכר סופרים, בענייני הגהות ועוד. קבוצה של איגרות עוסקת בפרסום המחזה "בקץ הימים" (באחת מהן הוא מצטט דברי שבח מפי ביאליק) וכן הסיפור "התייר הגדול". במכתב בו מוזמן הזז לפרסם ב"מולדת", מוזכרת פנייה דומה גם למשוררת יוכבד בת-מרים. באיגרות מראשית שנות הארבעים עולים הקשיים המרובים של פיכמן בהוצאת כתב העת "מאזנים", ובעיקר מהלך משלוח כתבי היד של פרקי "יעיש" לפרסום. | עברית | ||
| 5.3 | 101 | פרידה פוזבולסקי | 1923-1925 | בתיק: עשר גלויות ומכתבים ששלחה ידידתו של חיים הזז, פרידה פוזבולסקי לבית גולדנשטיין (Frida Pozwolski - Goldenstein) בשנים 1925-1923. איגרות אלו נשלחו מאיסטנבול ומפריס, ובהן היא מגיבה למכתביו של הזז, סמוך לבואו אל פריס, מבקשת ממנו מידע וסיוע בהשגת ויזה לצרפת, מספרת על תוכניותיה לעתיד, על קשריה עם ידידים ברוסיה הסובייטית, על החיים באיסטנבול, מזכירה אירועים מן העבר - ובכלל זה, את סיועה להזז בהשגת המסמכים הדרושים לנסיעה מתורכיה לצרפת, מזמינה אותו לנפוש עמה ועם בעלה (המהנדס יוסף פוזבולסקי) בכפר מחוץ לפריס, וכן למסיבות ופגישות שונות. | רוסית | ||
| 5.3 | 102 | אהרן פישקין | 1947 | בתיק רק: זוג איגרות קצרות בעניינים טכניים שונים, ששלח להזז אהרון פישקין (1979-1894) המגיה בדפוס "דבר". פישקין עסק בהגהת הטקסט של הכרך הראשון מן הרומן "יעיש", שעמד לראות אור באותם ימים בהוצאת "עם עובד". | עברית | ||
| 5.3 | 103 | צבי פפר | 1929-1931 | זוג מכתבים מאת הסופר והמחנך העברי, הרב ד"ר צבי פפר (Hirsch Pfeffer, 1904-1943), אשר נשלחו מברסלאו ומקרקוב אל חיים הזז. במכתב הראשון מודיע פפר להזז כי פרסם על אודותיו מאמר ביקורת בעתון היהודי-פולני Nowy Dziennik שראה אור בעיר קרקוב, וכי למכתב הוא מצרף את אותו מאמר. המכתב נשלח להזז בעקבות שיחתו של פפר עם שאול טשרניחובסקי, שסיפר לו גם על כמה מתכניותיו הספרותיות של הזז. במכתב השני מבקש פפר מהזז כי ישלח לו פרטים ביוגרפיים על אודותיו, כיוון שהוא מתעתד לכתוב עליו ערך ביוגרפי קצר ב-Juedisches Lexikon. ככל הנראה, ההיכרות האישית בין הזז לבין פפר נעשתה בעת שפפר למד בסורבון בפריס, במחצית השנייה של שנות העשרים. | עברית | הרב ד"ר צבי הירש פפר נספה בגטו לבוב, בחודש נובמבר 1943. | |
| 5.3 | 104 | משה פרומן | 1945 | מכתב אחד בעברית, בכתב יד, מאת ד"ר משה פרומן, בעניין פרסומו של תרגום להולנדית של הסיפור "הדרשה", עבור כתב עת יהודי שהחל לראות אור בהולנד, מייד לאחר תום מלחמת העולם השנייה. פרומן מבקש גם את רשותו של הזז להשמיט את ההתייחסות אל "ארנסט פייג" וכן ביטוי נוסף בסיפור, שנראו לו פוגעניים. | עברית | על המעטפה נכתב רק: "לכבוד מר חיים הזז/ מחבר ספרים/ ירושלים" | |
| 5.3 | 105 | יעקב פרידמן | 1937 | מכתב אחד, באנגלית, מאת הרב יעקב פרידמן (Jacob Freedman), ניו יורק, אשר נשלח אל הזז באמצעות שלמה זלמן שוקן. ככל הנראה, המכתב נשלח בעקבות התכתבות עם הוצאת שוקן, ובו מציע פרידמן לתרגם לאנגלית את פרקי הספר "חלוצים" שראו אור ב"דבר" באותם ימים, ואשר לפי שהמידע שקיבל משוקן, עמדו להופיע בספר בהוצאת שוקן. במכתב מציין פרידמן כי כבר תרגם לאנגלית מן הספרות העברית, ובכלל זה את ספרו של אביגדור המאירי, "השגעון הגדול". בתיק גם: מכתב נלווה מאת יצחק שנברג (שנהר) אל חיים הזז, על גבי נייר המכתבים של שלמה זלמן שוקן. | אנגלית | על המכתב הוטבעה חותמת דואר נכנס של מזכירות שוקן בירושלים. | |
| 5.3 | 106 | לאה פרנקל | 1922-1955 | שנים-עשר מכתבים וגלויות דואר ששלחה להזז ידידתו הקרובה מימי שהותו בקרים, ד"ר לאה (ליה בוריסובנה) פרנקל. המכתבים נשלחו מאיסטנבול, ורשה, פריס ומקזבלנקה, שם התגוררה החל מסוף שנות העשרים, והיתה רופאה בבית החולים הממשלתי. אחד המכתבים נכתב על-גבי נייר מכתבים רשמי של בית החולים היהודי באיסטנבול "אור החיים". במכתב משנת 1922 נזכרים הידידים המשותפים פיינגולד (משפחת יצהר), נחום גרצ'יקוב וכן מריה יקבולבנה מאודיסה. כמו-כן, נזכר שם שמו של צ'רניאק, כנראה פקיד במשרד הארצישראלי, שדרכו ביקשה פרנקל לסייע לבני משפחת יצהר לצאת את רוסיה הסובייטית. יתר המכתבים הם בעיקר משנות לימודי הרפואה שלה בפריס, והם עוסקים בחיי החברה של השניים, וכן בתוכניות לפגישות שונות. במכתב מ-13 ביולי 1924 נשאל הזז האם קיבל כבר את הכסף מידי זאב ז'בוטינסקי - ככל הנראה, המדובר הוא בחוב של ז'בוטינסקי כלפי שטיבל, שאמור היה להיות משולם לזכותו של הזז, על-חשבון שכר סופרים. בתיק גם: מכתב מ-28 בדצמבר 1955, אשר שלחה לאה פרנקל מקזבלנקה אל הזז, לאחר שנות נתק ארוכות. במכתב היא מספרת על עצמה, על בעלה שנפטר ועל בנה הלומד רפואה וכן שואלת לשלומם של ידידיהם הוותיקים שעלו ארצה, ובהם בני משפחת יצהר, מירה אורינובסקי (הרברג), ואחרים. | רוסית | על-פי מכתבו של משה יצהר, הזז יצא את קרים לאיסטנבול יחד עם פרנקל, ב-1921. לאה פרנקל, ילידת 26 בספטמבר 1893, הוכתרה בתואר דוקטור לרפואה בפריס, בשנת 1927 (ראו: קטלוג הספרייה הלאומית של צרפת,BNF). | |
| 5.3 | 107 | משה צדוק | 1944-1947 | בתיק: זוג מכתבים מאת חבר מערכת "דבר" וחוקר יהודי תימן, משה צדוק (1997-1913) ובהם תיקונים והערות באשר למילים, ביטויים ופתגמים בלשונם של יהודי תימן שהזז שילב בסיפוריו, ובמיוחד בכרך הראשון של הרומן "יעיש". באחד המכתבים מזכיר צדוק רשימה שפרסם בעניין בעתון "דבר", ב-21 בנובמבר 1947. | עברית | ||
| 5.3 | 108 | ברוך צ'מרינסקי | 1932 | מכתב אחד מאת השחקן והבמאי ברוך צ'מרינסקי (1946-1889) על נייר מכתבים רשמי של תיאטרון "הבימה", ובו הוא מודיע להזז כי קריאת מחזהו "בקץ הימים" טרם נסתיימה, ורק ב-19 באפריל 1932 יוכלו לתת לו תשובה סופית באשר לאפשרות העלאתו והצגתו, עם תום הקריאה על ידי קבוצות השחקנים. | עברית | ||
| 5.3 | 109 | אהרן אברהם קבק | ca. 1939-1940 | מכתב אחד ושלושה פתקים ששלח הסופר א"א קבק אל חיים הזז, ללא תאריך. איגרות קצרות אלו עוסקות בפגישות בין השניים, בהשאלת ספרים ברוסית וכן בהקצאת מגרש לבניית בית עבור חיים הזז, בשכונת תלפיות, על ידי הקרן הקיימת לישראל. באחד המכתבים מציין קבק כי שלח להזז את ספרו "שלמה מולכו" וכי הוא מצפה לקבל ממנו את הערותיו ותיקוניו באשר לנוסח. | עברית | תאריך משוער בלבד. | |
| 5.3 | 110 | יהושע קוברסקי | 1943 | בתיק רק: איגרת קצרה אחת ששלח הצייר יהושע קוברסקי (1967-1907) מהעיר צפת אל חיים הזז בירושלים, בנוגע לשכירת חדר לימי נופש בצפת. | עברית | ||
| 5.3 | 111 | ארי קוטאי | 1941 | שני מכתבים מאת שחקן תיאטרון "הבימה", ארי קוטאי, העוסקים בשיתוף הפעולה שלו עם הזז ובעיקר בקריאת הסיפור "דרבקין" לפני קהלים שונים בארץ-ישראל, בקיץ 1941. באחד המכתבים מבקש קוטאי מהזז כי יעניק לו בלעדיות על הצגת הסיפור, וכן מבקש סיפור נוסף שיוכל לעבדו לקריאה אמנותית על הבמה, אך לא מן ההווי התימני - ובהקשר זה, מוזכר השחקן מאיר מרגלית. למכתב זה מצורף גזיר עתון מתוך "דבר", ובו מוזכרת קריאת הסיפור "דרבקין" ב"עתון העתונאים" שנערך באולם קולנוע "מוגרבי" בתל-אביב. | עברית | ||
| 5.3 | 112 | יעקב קופלביץ' - ישורון קשת | 1925-1940 | ארבע איגרות קצרות מאת יעקב קופלביץ (ישורון קשת), אשר נשלחו מפריס ומירושלים אל חיים הזז, בענייני פגישות אישיות ומציאת מקום נופש מחוץ לעיר, בימי החורף. שתיים מן האיגרות נשלחו בחורף 1934 אל הזז, אשר שהה באותו זמן בטבריה. | עברית | ||
| 5.3 | 113 | מרגוט קלאוזנר | 1929-1931 | שלושה מכתבים מודפסים במכונת כתיבה, בגרמנית, על-גבי נייר מכתבים רשמי של "חוג ידידי 'הבימה' בברלין", הממוענים אל חיים הזז בפריס. מכתבים אלה עוסקים בהצעתם של ראשי הוצאת שטיבל, בן-ציון כ"ץ ואברהם יוסף שטיבל, כי הזז יכתוב עבור תיאטרון "הבימה" תסריט דרמטי מחיי היהודים, לשם הפקת סרט ראינוע בהשתתפותם, ובבימויו של הבמאי הסובייטי וסבולוד פודובקין. על-פי המכתב האחרון בתיק, מפברואר 1931, הזז אכן השלים את כתיבת התסריט ושלח אותו לעיונה של מרגוט קלאוזנר, בתרגום לאנגלית. | גרמנית | לצפייה בתיק | |
| 5.3 | 114 | יוסף קלוזנר | 1924 | בתיק: מכתב אחד מאת יוסף קלוזנר, אשר נשלח מירושלים, על נייר מכתבים רשמי של "השלח". במכתב מאשר קלוזנר את קבלת כתב היד של הסיפור "מרי", ומודיע להזז כי יפרסמוֹ בהשמטות מועטות. באותו מכתב שואל קלוזנר האם התוודע הזז בפריס אל אברהם דב דף (Duff), שהוא ביקש כי יסייע להזז במציאת פרנסה, וכן מודיע לו כי במצורף למכתב זה הוא שולח לו מכתבי המלצה הממוענים אל ליאו מוצקין ואל זאב ז'בוטינסקי, שבהם כנראה בקָשה לסייע להזז בפרנסתו. בתיק גם: מכתב מאת מזכיר "השלח", אשר צורף להמחאה שנשלחה להזז כשכר-סופרים תמורת "מרי". | עברית | ||
| 5.3 | 115 | ישעיהו קלינוב | 1938 | שלושה מכתבים מודפסים במכונת כתיבה, על נייר מכתבים רשמי של עיתון "הארץ", בחתימתו של חבר המערכת, ישעיהו קלינוב (1963-1890). המכתבים עוסקים בפרסום סיפוריו של הזז ב"הארץ", ובכלל זה ב"גיליון היובל" שראה אור לציון עשרים שנה לקיום העיתון (ב-28 ביוני 1938). בגיליון זה פרסם הזז את הקטע "בעקבתא דמשיחא", מתוך "מראות ירושלים". | עברית | ||
| 5.3 | 116 | צבי קנאל | 1936-1943 | זוג מכתבים מאת סוחר הספרים והמו"ל צבי קאנל (קנאל) אל חיים הזז: מכתב מאפריל 1936 אשר צורף למתנת-כסף ששלח להזז, לאות הערצה; רשימה של ספרים רוסיים ממארס 1943, שהוצעו למכירה בידי בית מסחר הספרים "בולסלבסקי" ברחוב אלנבי בתל-אביב, ואשר קנאל תיווך במכירתם. | עברית | ||
| 5.3 | 117 | קנייבסקי | 1924-1926 | בתיק: 1. מכתב וגלויית דואר משנת 1924, מאת ידידו של חיים הזז מפריס, ל. קנייבסקי. באיגרות אלו, שנשלחו מהעיר קן (Caen) בנורמנדי, מספר קנייבסקי על תנאי האכסניה ששכר לעצמו (כנראה למד שם באוניברסיטה) ויעץ להזז בנוגע לתכנון חופשתו מחוץ לעיר. בגלויית הדואר ששלח ב-23 בנובמבר 1923, הוא מתעניין בעבודתו הספרותית של הזז, שואל האם כבר הופיע כרך "התקופה", האם הופיע כבר סיפורו ב"השלוח" וכיצד הוא מתקדם ברומן שלו. 2. מכתב בעפרון מאת רעייתו (?) של קנייבסקי, ו'. קנייבסקי, אל יוכבד בת-מרים ("מאדאם הזז") בנוגע לאכסניה וכן בנוגע למקום שהות עבור בתה, מרייסה בת-מרים. | רוסית | שמם הפרטי של הכותבים וזהותם המדוייקת לא נתבררו. | |
| 5.3 | 118 | צבי קרול | 1945-1946 | איגרות קצרות ששלח לחיים הזז חבר מערכת "דבר", צבי קרול, בשליחותו של זלמן רובשוב (שזר). איגרות אלו נוגעות למשלוח כתבי יד עבור "שנתון דבר". | עברית | ||
| 5.3 | 119 | אברהם קריב | 1939-1947 | שלושה מכתבים ששלח הסופר והעורך אברהם קריב (קריבורוצ'קו) אל חיים הזז, במסגרת עבודתו כעורך במוסף הספרותי של "דבר" וכן בכתב העת "מאזנים". במכתב מפברואר 1941 הוא מבקש מהזז את רשותו לעיין בכתבי היד של "חלוצים" ו"מראות ירושלים", כדי לקרוא אותם ברצף ובשלמות, לקראת הרצאות שעמד לשאת ב"ירחי העיון" שאירגן ברל כצנלסון. | עברית | ||
| 5.3 | 120 | עזריאל קרליבך | 1946 | מכתב אחד מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של העתון "ידיעות אחרונות" מ-14 במאי 1946, חתום בידי העורך באותו זמן, ד"ר עזריאל קרליבך. המכתב בא בעקבות תשובתו השלילית של הזז להצעת קרליבך לפרסם את אחד מסיפוריו במסגרת הספרונים ש"ידיעות אחרונות" הוציאו לאור, והוא כולל בקשה חוזרת לעיין בהצעה זו. | עברית | ||
| 5.3 | 121 | שלום קרמר | 1944 | מכתב אחד מאת שלום קרמר, על נייר מכתבים רשמי של "דבר", ובו הוא מודיע כי זלמן רובשוב (שזר) עומד לפני סיום עריכתו של "שנתון דבר", ולפיכך הוא מבקש כי הזז ישלח בהקדם האפשרי את סיפורו שנועד להתפרסם שם. | עברית | ||
| 5.3 | 122 | שמעון ראבידוביץ' | 1928-1929 | ארבעה מכתבים ושתי גלויות דואר ששלח שמעון ראבידוביץ' מברלין אל חיים הזז, במסגרת עבודתו בהוצאת שטיבל. במכתב הראשון, מחודש מאי 1928, מתרה ראבידוביץ' בהזז לשלוח לו מיידית את חלק כתב-היד של "בישוב של יער" אשר כבר מוכן, ואילו במכתב הבא, מאוגוסט 1929, מודיע ראבידוביץ' להזז כי הספר "בישוב של יער" נמסר לבית הדפוס, וכי הוא יודפס בארץ-ישראל, ויראה אור "כנראה בשני חלקים". באותו מכתב הוא מבקש לקבל גם את החלק השני מן הרומן, ולדעת פרטים נוספים על אודותיו. למכתב זה צירף ראבידוביץ' מכתב רשמי שבו הוצע להזז להמשיך ולעבוד בהוצאת שטיבל על בסיס קבוע וכן לפרסם בכתב העת "התקופה". ככל הנראה, הזז נענה בחיוב להצעה זו, שכן שתי הגלויות שבתיק, אף הן בחתימת ידו של ראבידוביץ', עוסקות במשלוח התשלומים החודשיים להזז, שנשלחו לפריס מברלין. אחת הגלויות נשלחה על-פי כתובתו של שלמה יסינובסקי. מכתב שלישי, שנשלח באותה עת, כולל דברים בכתב ידו של נחום טברסקי, המודיע להזז כי נכנס להנהלת הוצאת "שטיבל", וכי הוא יטפל באופן אישי בהדפסת הרומן "בישוב של יער". בתחתית מכתב זה נוספו דברים בכתב ידו ובחתימתו של שמעון ראבידוביץ'. בראש מכתב זה ציין טברסקי את זעזועו ממאורעות תרפ"ט שהתחוללו בארץ באותו הזמן. | עברית | ||
| 5.3 | 123 | דב רבין | 1935 | בתיק: מכתב אחד ששלח להזז ידידו, דב רבין (1893-1975) מהעיר ורשה. מכתב זה נשלח בעת שליחותו הרשמית של רבין לפולין, והוא מספר להזז על רשמיו מביקורו שם ומעבודתו, וכן מזכיר את ביקורו באיסטנבול ואת "הוראותיו" של הזז, שכנראה נמסרו לו טרם נסיעתו. בתיק גם: מעטפה שנשלחה לבקשתו של רבין אל חיים הזז, ובה חמישה תצלומים מבית העלמין היהודי העתיק בעיר לודמיר, המתעדים את האוהל על קברו של רבי שלמה מקרלין. התצלומים נשלחו על ידי ישראל קרלינבוים, שהוסיף תיאורים ביידיש, בגב כל אחד מהם. בשניים מהתצלומים נראה ר' אהרן שמואל הירשפלד, שומר בית הקברות והאחראי על נר התמיד על קברו של רבי שלמה קרלינר. | עברית | ||
| 5.3 | 124 | יעקב רבינוביץ' | ca. 1926-1927 | בתיק רק: מכתב קצר אחד, על גבי נייר מכתבים רשמי של "הועד המרכזי של אגודת הסופרים והספרות העברית, ירושלים", בכתב ידו של יעקב רבינוביץ'. במכתב, שמוען אל חיים הזז בפריס, מבקש רבינוביץ' סיפור "לא גדול" לפרסום במסגרת "הספרייה" שיסדה אגודת הסופרים, ומציין את שכר הסופרים שישולם בעדו. על המכתב לא צויין תאריך, אך יש לשער כי הוא משנת 1926 או 1927. | עברית | ||
| 5.3 | 125 | יצחק רבלסקי-אבינרי | 1925 | בתיק רק: גלויית דואר אחת ששלח הבלשן יצחק אבינרי (רבלסקי) אל חיים הזז, ערב ראש השנה ה'תרפ"ו. בגלוייה הוא מברך את הזז לקראת השנה החדשה ומוסיף פרט ביבליוגרפי שהזז כנראה ביקש ממנו לבדוק. גלויה זו נשלחה בעת שאבינרי התגורר גם הוא בפריס. | עברית | ||
| 5.3 | 126 | ישראל רבקאי | 1943 | מכתב מודפס במכונת כתיבה, מאת המחנך ישראל רבקאי, ובו הוא מבקש מהזז לייעץ לו אילו יצירות פרי עטו עליו לשלב באנתולוגיה שערך באותה עת, ואשר עמדה לראות אור בהוצאת "מצפה". | עברית | ||
| 5.3 | 127 | ר' בנימין [יהושע רדלר-פלדמן] | 1942 | בתיק רק: איגרת קצרה אחת מ-25 בפברואר 1942, מודפסת במכונת כתיבה, העוסקת בפגישה בין ר' בנימין לבין חיים הזז. את האיגרת חתם ר' בנימין: "בברכת השמדת היטלר". | עברית | ||
| 5.3 | 128 | רובינשטיין | 1930 | בתיק רק: איגרת קצרה אחת בעברית, מאת רובינשטיין, עוזר במערכת כתב העת "העולם", בנוגע להמצאת כתב היד של הזז (כנראה הפרק"לביבות" מתוך "ביישוב של יער") לבית הדפוס "זיליוק" בפריס. במכתב נזכרים עובדים נוספים במערכת, "גדליה" וכן וולפס. | עברית | ||
| 5.3 | 129 | צבי רותם | 1947-1948 | בתיק: שתי איגרות ששלח להזז חבר מערכת "דבר", צבי רותם, בנוגע לפרקי הרומן על ישו, שפורסמו ב"דבר". באיגרת הראשונה מברך רותם את הזז על הסיפור החדש, ומבקש ממנו לקבל את שמו, ואילו במכתב השני הוא מספר לו על התלונות שהתקבלו במערכת העתון על פרסום הפרקים, מאת גורמים שונים, ובהם אנשים דתיים וכן "חברי האופוזיציה בהסתדרות" - ככל הנראה, אנשי "השומר הצעיר". למכתב זה צירף רותם את מכתביהם של הרב קמינקא, הרב לנדרס וכן מכתב מאת בנימין (בן) הלפרן מניו יורק. הזז התבקש להשיב את המכתבים למערכת "דבר" לאחר קריאתם, ולפיכך הם לא נשתמרו בארכיונו. | עברית | ||
| 5.3 | 130 | נח רטנובסקי | 1942 | גלויית דואר ששלח עובד דפוס "דבר", נח רטנובסקי, אל חיים הזז, מבית ההבראה "ארזה". בגלוייה זו מברך רטנובסקי את הזז להופעת הספר "ריחיים שבורים" ורומז להתרת הקשר עם שוקן. | עברית | ||
| 5.3 | 131 | יוסף ריבלין | 1944 | מכתב מודפס במכונת כתיבה, על גבי נייר מכתבים רשמי של "חברה לפיננסים ולנאמנות בארץ-ישראל בע"מ", תל-אביב, חתום בידי יוסף ריבלין אשר נשלח אל חיים הזז בעקבות פגישה שנערכה בין השניים. במכתב מודיע ריבלין כי השאיר בביתו של הזז חומר בדפוס על סבו של הכותב, ר' יוסף ריבלין, ומודיע לו כי ארכיונו שמור ברשות אביו, החזן שלמה זלמן ריבלין בשכונת אוהל משה. ככל הנראה, ריבלין הציע להזז לכתוב את קורות סבו ובני משפחתו. | עברית | יוסף ריבלין (1963-1906) - אביהם של שעיה יריב, ליאורה ריבלין ואביגיל ינובסקי. | |
| 5.3 | 132 | משה רפאלי | 1948 | בתיק רק: פתק בכתב ידו של משה רפאלי (1971-1918), נהג ממטה גדוד הראל של הפלמ"ח, שבו הוא מבקש מהזז להתלוות אליו אל "מטה מסדר פתיחת הדרך לירושלים", לשם סיוע בכתיבת המגילה החגיגית שביקשו להקריא בטקס פתיחתה של "דרך בורמה", ביוני 1948. | עברית | ||
| 5.3 | 133 | ברוך שוחטמן | 1942 | בתיק: גלויית דואר מאת הספרן והביבליוגרף ברוך שוחטמן, אשר נשלחה אל חיים הזז לרגל קבלת פרס ביאליק לספרות יפה בשנת 1942. בגלוייה מספר שוחטמן על הערצתו להזז ועל הרושם החזק שעשו עליו סיפורי המהפכה, ובייחוד "שמואל פרנקפורטר" בכרכי "התקופה". | עברית | ||
| 5.3 | 134 | גרשון שופמן | 1944-1945 | בתיק: שני מכתבים מאת גרשון שופמן, בהם הוא מפציר בהזז להשתתף בעיתון "הד ירושלים", שיצא לאור בשלהי מלחמת העולם השנייה, על ידי יהושע טן-פי, בהוצאת "ספריית השעות". בתיק גם: מכתב מאת יהושע טן-פי, אשר נלווה לאחד ממכתביו של שופמן, ובו הוא מתנצל על האיחור במשלוח המכתב להזז. ממכתב זה עולה כי גם טן-פי שוחח עם הזז אודות השתתפותו בעיתון זה. | עברית | ||
| 5.3 | 135 | גוסטב (גרשם) שוקן | 1937-1948 | בתיק: עשרות מכתבים ששלח לחיים הזז מו"ל ועורך עיתון "הארץ", גרשום (גוסטב) שוקן. מרבית ההתכתבות היא מן התקופה שהזז נתמך בידי ש"ז שוקן, ועל-פי החוזה עמו היה מחוייב לפרסם בקביעות ב"הארץ" את סיפוריו. המכתבים עוסקים בפרסום סיפוריו של הזז, ובהם "משפחת הירשפלד" ויתר פרקי "מראות ירושלים", בהענקת רשות להזז להשתתף בבמות ספרותיות אחרות פרט ל"הארץ", במערכת היחסים של הזז עם משפחת שוקן כמעסיקיו, בהיתקלויות עם הצנזורה האנגלית כתוצאה מפרסום קטעים מסויימים, ועוד. מתוך מכתב מינואר 1940 עולה שהזז הגיש לשוקן את כתב היד של הרומן "יעיש", אך שוקן סירב לפרסום הפרקים בעיתונו והציע לשלחם ל"מאזנים". | עברית | ||
| 5.3 | 136 | שלמה זלמן שוקן | 1936-1940 | בתיק: מכתבים מאת המו"ל ואיש העסקים שלמה זלמן שוקן אל חיים הזז. איגרות אלו עוסקות בתמיכתו הקבועה של שוקן בהזז, בתכניותיו הספרותיות הנוגעות ליצירת הזז, בשיחות ובפגישות ביניהם. בתיק גם: מכתב המלצה באנגלית, בכתב ידו ובחתימתו של ש"ז שוקן, אל מפקד הבולשת (C.I.D.) הבריטית בירושלים, בו הוא מבקש לקבל את הזז לריאיון ולסייע לו; מכתבים קצרים מאת "מזכירות שוקן" בענייני תשלומים וכספים; הזמנות שונות למסיבות והרצאות שערך שוקן בביתו ובספרייתו; מכתב בחתימת ידם של משה גליקסון, ברל כצנלסון וש"י עגנון, המודיע להזז כי זכה במילגה תלת-שנתית מידי ש"ז שוקן, החל מסוף 1936, המאפשרת לו ליצור ולעבוד ללא דאגות פרנסה; מכתב בחתימת ידם של מרטין בובר, הוגו ברגמן, זיגפריד מוזס וש"י עגנון, ובו מתבקש הזז להשתתף בהכנת קובץ אוטוגרפים של אנשי רוח עבריים, שהוכן על-ידם כמתנה לכבוד יום הולדתו השישים של שוקן. | עברית | ||
| 5.3 | 137 | חיים שורר | 1944-1946 | שלוש איגרות קצרות בכתב יד מאת חיים שורר, חבר מערכת דבר, אל חיים הזז, בעניין משלוח סיפורים למוסף הספרותי של העיתון, ובעניין הגהות ועניינים טכניים אחרים. | עברית | ||
| 5.3 | 138 | דב שטוק-סדן | 1934-1937 | בתיק: מכתבים ששלח לחיים הזז דב סדן, בעת שהיה עורך המוסף הספרותי של "דבר". המכתבים עוסקים בעניינים טכניים רבים של משלוח הגהות ותיקונן, לקראת הדפסת פרקי "חלוצים" בעיתון; במאמרו של סדן על הזז, "על החרבות", שנדפס ב"גליונות", וכן בבקשותיו של סדן כי הזז יתרום מפרי עטו, ובכלל זה בסמוך לתחילת האיסור על השתתפות ב"דבר", בעקבות החוזה שכרת עם שלמה זלמן שוקן. באחד המכתבים מתייחס סדן באריכות למנחם דורמן, בעקבות מאמר שפרסם על הזז. בתיק גם: עלי הגהה של הסיפור "גימטריות" מתוך "חלוצים"; כרטיס ועליו הערות בכתב ידו של הזז, בנוגע לאחד מפרקי סיפור זה, כנראה בקשר עם תיקונים שביקש לבצע בטרם יודפס. | עברית | ||
| 5.3 | 139 | אברהם יוסף שטיבל | 1925-1929 | מכתבים מאת המו"ל אברהם יוסף שטיבל, אשר נשלחו בתקופה שבה הזז נתמך על-ידו ופרסם בהוצאתו ובכתב העת "התקופה" את סיפוריו. המכתבים רצופים בדברי עידוד להזז, והם עוסקים בתכניותיו הספרותיות, ובכלל זה בפרסום הספרים "ר' פנחס", "מתוך הקץ"; "ביישוב של יער"; בענייני מערכת הוצאת "שטיבל" וכתב העת "התקופה" ופעילותם של חבריה, ובהם פישל לחובר, גרשון שופמן ובן-ציון כ"ץ; וכן בעניין השגת סרטיפיקט שיאפשר את עלייתם ארצה של יוכבד בת-מרים ושל הילדים נחום (זוזיק) הזז ומרייסה בת-מרים. במכתב האחרון בתיק מוזכר גם התסריט שכתב הזז עבור "הבימה", בהזמנתה של מרגוט קלאוזנר. בתיק גם: העתק של מכתב המלצה ששלח שטיבל אל מנהל מחלקת העלייה, אלברט מונטיפיורי חיימסון, ובו הוא מצהיר כי בת-מרים היא עובדת הוצאת שטיבל ונסיעתה לארץ-ישראל קשורה בעבודתה; מכתב בחתימת ידו של יצחק לייב גולדברג אל אברהם יוסף שטיבל, בעניין הוויזה ליוכבד בת-מרים; אישורים בנוגע לתשלום שכר סופרים להזז. | עברית | ||
| 5.3 | 140 | יעקב שטיינברג | 1936-1943 | בתיק: 1. מכתב מאת יעקב שטיינברג, על-גבי נייר מכתבים רשמי של הוצאת "מוסד ביאליק", ובו הוא מזמין את הזז להשתתף ב"ספרייה הקטנה" של "מוסד ביאליק", ומבקש ממנו לשלוח לו כתב-יד של ספר שיוכל להתפרסם מעל-גבי במה זו. 2. שלוש איגרות קצרות מהשנים 1943-1942, על גבי נייר מכתבים של הירחון "מאזנים", ובהן מבקש שטיינברג מהזז שיחדש את השתתפותו בכתב-העת. | עברית | ||
| 5.3 | 141 | אליעזר שטיינמן | [1918] | מכתב אחד בכתב ידו ובחתימתו של אליעזר שטיינמן, על גבי נייר מכתבים רשמי של "הוצאת אברהם יוסף שטיבל, מוסקבה". המכתב נשלח אל חיים הזז בעקבות כתב היד המתוקן של סיפורו "בתוהו", אשר נועד לפרסום בכרך הראשון או השני של "התקופה", בשנת 1918. ממכתב זה עולה כי הזז שלח, תחת השם הבדוי "ח. בן צביה" סיפור למערכת כתב העת, ובתגובה הוא התבקש לתקן את סגנונו. שטיינמן משבח את הזז על השיפורים שערך, אך מציין כי עדיין יש צורך בתיקונים נוספים, מציע להזז לשנות את שמו הבדוי ומבטיח לו לשלוח את שכר הסופרים בהקדם. בסוף המכתב מציין שטיינמן כי סיפורו של חיים שלום בן-אברם נתקבל לדפוס אף הוא, ומכאן יש להניח כי השניים פנו יחדיו למערכת "התקופה". | עברית | ||
| 5.3 | 142 | נח שטרן | ca. 1941 | בתיק: פתק ללא תאריך, כנראה מ-1941, אשר צרף המשורר נח שטרן (1960-1912) לחוברת של "מאזנים", אשר שאל מהזז. בתיק גם: עותק של תרגום "ארץ השממה" לט.ס. אליוט מאת שטרן, עם הקדשה להזז. | עברית | ||
| 5.3 | 143 | אברהם שלונסקי | 1925-1937 | בתיק: חמישה מכתבים וגלויית דואר אחת ששלח אברהם שלונסקי מתל-אביב אל חיים הזז בפריס ובירושלים, בעניין משלוח סיפורים לבמות הספרותיות השונות שערך: מוספי הספרות בעתונים "דבר" ו"הארץ", וכן בכתבי העת "טורים" ו"כתובים". במכתבים אלה משולבים דברי ידידות, וכן פרטים על עבודתו של שלונסקי ועל חייה של רעייתו, לוסיה שלונסקי. עוד מוזכרים בהם: ידידו, שלמה יסינובסקי, אברהם וילנסקי, דוד פוגל (שלושתם בפריס) וכן ברל כצנלסון. על גלויה מדצמבר 1926 נוספו דברים קצרים מאת יצחק למדן, הכותב להזז כי שלח לעיונו את הפואמה "מסדה", ועל מכתב מאמצע יוני 1928 נוספו דברים מאת אליעזר שטיינמן, המבקש מהזז להיענות לו, וכן למסור את הבקשה להשתתף ב"כתובים" גם ליוכבד בת-מרים ולידידם המשותף בפריס, דוד פוגל. בתיק גם: תצלום דיוקנה של ליוסיה שלונסקי, ובגבו הקדשה להזז, בכתב ידה, ברוסית. ככל הנראה, תצלום זה ניתן להזז כמזכרת כאשר עזבו בני הזוג שלונסקי את פריס. | עברית | ||
| 5.3 | 144 | מאיר שלי (בוגדנובסקי) | 1942-1948 | איגרות קצרות ששלח מזכיר מערכת "עם עובד" וחבר מערכת "דבר", מאיר בוגדן-בוגדנובסקי-שלי אל חיים הזז. האיגרות עוסקות במשלוח הסיפור "אדם מישראל" להגהה אחרונה בקובץ "ריחיים שבורים"; להכרזה על שם הספר; למשלוח כתבי יד למוסף "דבר" ולשנתון, וכן לתשלום שכר-סופרים. באיגרת מיום 29 במארס 1948, מימי מלחמת השחרור, מדריך שלי את הזז באופן שבו יתקשר עם כתריאל כ"ץ, לשם ביקור בעמדות החיילים בחזית. | עברית | ||
| 5.3 | 145 | מרדכי שנהבי | 1948 | איגרת אחת בכתב יד, מאת מרדכי שנהבי, מיום 2 באפריל 1948, ובה מתבקש הזז לחוות את דעתו באשר ליומנים מימי השואה, ששנהבי ביקש לפרסם בעיתונות העברית לציון חמש שנים למרד גטו ורשה (כ"ז בניסן תש"ח, 6 במאי 1948). מאיגרת זו עולה, כי הזז התבקש גם להוסיף דברים משלו, בנוגע לאותם יומנים, אשר נועדו להתפרסם יחד. | עברית | לצפייה בתיק | |
| 5.3 | 146 | יצחק שנברג-שנהר | 1937-1941 | ארבע איגרות קצרות מאת הסופר יצחק שנהר (שנברג); מרביתן נשלחו אל הזז במסגרת עבודתו כמזכירו של שלמה זלמן שוקן. האיגרות עוסקות בקביעת פגישות בין הזז לשוקן, בפרסום סיפורי הזז ב"לוח הארץ" ובעתון "הארץ", בפגישה בין שנברג, הזז ואהרן אברהם קבק, וכן בתגובתו של שנהר לסיפור "בעלי תריסין", שהרשים אותו מאוד. | עברית | ||
| 5.3 | 147 | זלמן שניאור | 1927-1928 | בתיק: 1. מכתב המלצה בצרפתית, ממוען אל נשיא איגוד העתונאים הזרים בפריס (Président du Syndicat de la presse étrangère à Paris) מיום 21 במארס 1927, ובו הוא מבקש לקבל את הזז ולסייע לו. 2. איגרת מיום 15 בינואר 1927 ברוסית, ממוענת אל יוכבד בת-מרים, בעניין סיוע במתן שיעורים כלשהם (כנראה שיעורים פרטיים שביקשה בת-מרים להעניק לפרנסתה). 3. מברק מיום 14 במארס 1928, בנוגע לפגישה בין שניאור להזז. 4. איגרת מיום 9 במאי 1928 ובה הוא ממליץ להזז לכתוב אל אברהם יוסף שטיבל בתקיפות, ולהזכיר את הרומנים שיש בידו, כדי לתבוע ממנו שכר חודשי. באיגרת זו מוזכרים גם וכן בן-ציון כ"ץ ופישל לחובר. | עברית, רוסית, צרפתית. | ||
| 5.3 | 148 | אהרן מנחם מנדל שניאורסון | 1940 | בתיק רק: הזמנה לחתונתם של שרה שניאורסון (לימים, שרה דבורצקי) ואריה דבורצקי, כתובה בידי אבי הכלה, מנחם מנדל שניאורסון, ידידו של הזז (גזבר האוניברסיטה העברית באותה עת). החתונה נועדה להתקיים באולם "בצלאל", ירושלים. | עברית | ||
| 5.3 | 149 | משה שרתוק-שרת | 1946 | בתיק: 1. מכתב ששלח משה שרת, בעת שהיה עצור במחנה לטרון, לאחר "השבת השחורה", ובו הוא מגיב על קריאת הספר "אבנים רותחות". 2. פתק נלווה למכתב הנ"ל, כתוב בידי יעל שרת (לימים, יעל מדיני). 3. גלויה של מלון "בצלאל" בחיפה, ועליה כתב שרת להזז כי יתכונן ליציאה מוקדמת לנסיעה כלשהי, כנראה חשאית. | עברית | ||
| 5.3 | 150 | חיים תורן | 1946 | בתיק: שני מכתבים מודפסים במכונת כתיבה וחתומים בידי חיים תורן (1988-1913) בנוגע לפרסום סיפור מאת הזז באנתולוגיה שערך, "ספרותנו היפה מביאליק עד ימינו". | עברית | ||
| 5.3 | 151 | בנימין תמוז | 1942-1944 | שתי איגרות מאת בנימין תמוז אל חיים הזז: האחת, מדצמבר 1942, נשלחה אל הזז בעקבות קריאת "הדרשה", ובה מבקש תמוז להתקשר עם הזז ולהמציא לידיו חומר של קבוצת ה"כנענים"; האיגרת השנייה, מפברואר 1944, נשלחה להזז בעקבות פגישה בין השניים, ובה מבקש תמוז לשמור את פרטי הפגישה בסוד. | עברית | ||
| 5.3 | 152 | יוסף שה-לבן | 1946 | שני מכתבים ששיגר החוקר והמחנך יוסף שה-לבן אל חיים הזז, ובהם הוא מספר על הוראת סיפוריו של הזז בבית הספר התיכון של שכונת בורוכוב (גבעתיים) ומזמין את הזז לפגישה עם תלמידיו. שני המכתבים נכתבו באותו יום, וכלל הנראה שוגרו על-פי כתובות דואר שונות. | עברית | ||
| 5.3 | 153 | [מכתבי קוראים] | 1943-1946 | מכתבים ששלחו אל הזז קוראים שונים, ובהם תגובות לסיפוריו. בתיק: 1. שני מכתבים שנשלחו אל מערכת "דבר" בידי קוראים בני עדת התימנים, יהודה משאט ויהודה עצטה, ובהן תגובות נזעמות בעקבות פרסום הסיפור "ירחם השם", אשר לדעתם פגע בשמם הטוב של יוצאי תימן. לאחד המכתבים צורף פתק מאת דוד זכאי. 2. זוג מכתבים מאת פנינה מרגלית, מורה בבית החינוך המשותף לעמק הירדן, דגניה, בנוגע לסיפור "גימטריות" מתוך חלוצים. 3. מכתב מאת חבר קיבוץ גן שמואל, "יענקל ש." (כנראה יעקב שילוני) ובו רשימה של מלים וביטויים מתוך הספר "אבנים רותחות", שלא הבין את פירושם. 3. מכתב מאת נחמן תרדיון, חבר קבוצת השרון שעל-יד רמת דוד (מאוחר יותר, קיבוץ יפעת) שבו הוא מזמין את הזז לבקר בקבוצה, בעקבות קריאת סיפוריו. 4. מכתב מאת צבי ונעמי פריש, חברי קיבוץ "הזורע", המגיבים על קריאת הסיפור "יעיש" ומבקשים מהזז עצה במציאת שם משפחה עברי. 5. מכתב מאת קורא אנונימי, ובו תגובה למקרא הכרך הראשון של "יעיש", משנת 1947. | עברית | ||
| 5.3 | 154 | ועד אגודת הסופרים | 1926-1948 | מכתבים חוזרים ואיגרות שונות שנשלחו אל חיים הזז מטעם ועד אגודת הסופרים העברים בארץ-ישראל אל חיים הזז: אישור תשלום שכר-סופרים, מכתב הזמנה בחתימת דוד שמעוני (שמעונוביץ') ואברהם ברוידס, ובו הזמנה לעצרת הקרן הקיימת בכפר עציון; שאלון בחתימת אברהם ברוידס ויעקב פיכמן, לקראת הקמת שיכון לסופרים על אדמת שרונה; הזמנה לחנוכת "גבעת הסופר" שעל-יד הרצליה; מכתבים בעניין "קרן הספרות והסופר. | עברית | ||
| 5.3 | 155 | בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי | 1939-1941 | בתיק: מכתב אחד מאת מנהל בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי, ד"ר גוטהולד וייל, ומכתב מאת שלמה שונמי, אשר נשלחו להזז בעקבות עיכוב בהחזרת ספרים ששאל מאת הספרייה הלאומית ואיחר בהחזרתם. | עברית | ||
| 5.3 | 156 | מערכת "מאזנים" | 1929-1933 | בתיק: 1. מכתב מודפס במכונת כתיבה, חתום בידי פישל לחובר ויצחק דב ברקוביץ', ובו הם מודיעים להזז על ייסודו של השבועון "מאזנים" ומזמינים אותו להשתתף בו בקביעות. בתחתית המכתב נוספו דברים אישיים בכתב ידו של לחובר. 2. מכתב מודפס במכונת כתיבה, חתום בידי פישל לחובר ויעקב פיכמן, שבו מוכרז על הופעת כתב העת "מאזנים" כירחון, בו הזז מוזמן ליטול חלק. בתחתית המכתב נוספו דברים בכתב ידו של יעקב פיכמן, המתייחסים להשתתפותו של הזז ב"ספר ביאליק". | עברית | ||
| 5.3 | 157 | מערכת "דבר" | 1926-1945 | בתיק רק: איגרות קצרות שנשלחו אל חיים הזז מאת מערכת העיתון "דבר", בענייני תשלום שכר סופרים ומשלוח הגהות. | עברית | ||
| 5.3 | 158 | הנהלת "דביר" | 1933 | בתיק רק: מכתב אחד מודפס במכונת כתיבה, על גבי נייר מכתבים של הוצאת "דביר", חתום בידי מזכיר ההוצאה, מרדכי ברנשטיין (1983-1893) הדן בהוצאה לאור של "סיפור ירושלמי או סיפור תל-אביבי" בהוצאת "דביר". המכתב נשלח בעקבות ישיבה של הנהלת ההוצאה, בהשתתפות ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי, לאחר שיחה שערך ברנשטיין עם הזז. | עברית | ||
| 5.3 | 159 | הנהלת "עם עובד" | 1944-1947 | בתיק: 1. חוזה רשמי בין חיים הזז לבין הוצאת "עם עובד", בנוגע להוצאת כתביו במסגרת ההוצאה, ותשלום שכר הסופרים שישולם לו בתמורה. 2. איגרות קצרות בכתב ידו של מזכיר ההוצאה, יצחק שלטופר-שליט, בנוגע למשלוח הגהות והדפסה של הספרים "היושבת בגנים" ו"יעיש". 3. איגרות מאת מנחם שחורי (1950-1901) מעורכי הוצאת "עם עובד", בנוגע להדפסת ספרי הזז. בין היתר, נזכרת הדפסתו של הרומן "חלוצים" בספר, בשנת 1942, כנראה במסגרת הכרך השני של "כל כתבי חיים הזז". 4. פתקים מאת עובדי דפוס"דבר" אל חיים הזז, המבשרים על סיום הדפסת הספרים "היושבת בגנים". 5. הזמנה למסיבה חגיגית שנערכה מטעם הוצאת "עם עובד", לרגל הופעת הספר "הטור השביעי" [מבחר משירי נתן אלתרמן שהופיעו ב"דבר"] ב-2 במאי 1948. 6. העתקה במכונת כתיבה של תזכיר מאת מאיר שלי-בוגדנובסקי, בנוגע להוצאה לאור של כתבי א"א קבק בהוצאת "עם עובד", בעקבות ישיבה שהתקיימה בנוגחות אלמנת הסופר, שרה קבק, וחברי "הוועד להוצאת כתבי א"א קבק", ובהם חיים הזז. | עברית | ||
| 5.3 | 160 | מערכת "פנס" | 1928 | בתיק: שני מכתבים חוזרים בדפוס, בעברית, מאת מערכת הדו-ירחון "פנס", שעמד לראות אור בניו יורק, בעריכתם של הלל בבלי וחיים גרינברג, חתומים בידיהם. אחד המכתבים מוען אל חיים הזז, ואילו השני, אל יוכבד בת-מרים. בתחתית המכתב שמוען אל הזז, נוספה איגרת בכתב ידו של הלל בבלי, שבה הוא שואל את הזז בנוגע ל"רומן" שלו, מביע את תמיהתו על שמזה זמן רב לא קיבל ממנו מכתבים, ומפציר בו להשתתף בבמה הספרותית החדשה שיסד. | עברית | ||
| 5.3 | 161 | מערכת "התקופה" | 1944 | בתיק רק: מכתב אחד מודפס במכונת כתיבה, חתום בידי יצחק זילברשלג ובידי אהרן צייטלין, ובו מוזמן הזז להשתתף בכרך ל' של כתב-העת "התקופה", עם חידוש הופעתה. | עברית | ||
| 5.3 | 162 | הוצאת "שטיבל" | 1924-1930 | גלויות דואר ואיגרות קצרות ששלחו עובדי הוצאת "שטיבל" אל חיים הזז מוורשה, מברלין ומתל-אביב, בנוגע לתשלום שכר סופרים, למשלוח הגהות של סיפוריו ולהדפסת הספר "בישוב של יער". בתיק: מכתבים מאת מ' אייזנדשטדט, בנדט כהן וגלויות בחתימת יעקב לוי, בהן נזכרים, בין היתר, עורכי "התקופה", שמעון ראבידוביץ' ובן-ציון כ"ץ. באחת הגלויות מתבקש הזז לשלוח את ההגהות אל דפוס "ראם" בווילנה, שם נדפס כרך "התקופה". | עברית | ||
| 5.3 | 163 | [התכתבות עם מו"לים שונים] | 1936-1944 | מכתבים מאת מו"לים עבריים שונים אל חיים הזז. בתיק: 1. מכתב מאת מערכת "ספר האישים" שראה אור בהוצאת "מסדה", ובו מתבקש הזז למלא את השאלון שנשלח אליו, לשם שילוב ערך ביוגרפי על אודותיו בלקסיקון זה. 2. מכתב מאת המו"ל צדוק לינמן, אשר נשלח להזז בעקבות פרסום תמונתו ב"אלבום הסופרים", ללא רשותו. 3. מכתב מאת הנהלת הוצאת "מצפה" בעניין הוצאה לאור של מבחר סיפורים עבריים, ובו מתבקש הזז לשלוח סיפור אל עורך הספר, יצחק למדן, בצירוף תצלום דיוקנו. 4. מכתב מאת מחלקת הנוער והחלוץ של הנהלת ההסתדרות הציונית, בחתימת ידו של ד"ר בנציון בנשלום (ב"צ כ"ץ), בנוגע להוצאת האנתולוגיה "Palestine Stories" שבה הופיע סיפורו של הזז "הגלגול", בתרגום לאנגלית. | עברית | ||
| 5.3 | 164 | קרן קיימת לישראל | 1936-1943 | בתיק: 1. מכתב מאת לשכת ירושלים של קק"ל, ובו מתבקש הזז לסלק את חובו תמורת הרשמת זלמן שניאור ב"ספר הזהב" של הקרן הקיימת לישראל. 2. מכתב בנוגע לתשלום מיסים לקק"ל. 3. מכתב חוזר מאת הלשכה הראשית של הקהק"ל, בדבר השתתפותו של הזז ב"עצרת אנשי התרבות והמדע בישראל, קול האדמה" שנערכה מטעם קרן קיימת לישראל ואגודת הסופר בכפר עציון ובהר הצופים, באוקטובר 1943. | |||
| 5.3 | 165 | מועצת פועלי צפת, ועדת התרבות | 1944 | בתיק: מכתב חוזר, מודפס במכונת כתיבה וחתום בידי בן-ציון ויסמן ויוסף גייגר, אשר מוען אל חיים הזז ובו הוא התבקש להשתתף בקובץ ספרותי מיוחד, מוקדש לעיר צפת בעבר ובהווה, בעריכתו של דוד זכאי. | עברית | ||
| 5.3 | 166 | [הזמנות למסיבות ספרותיות וערבי קריאה] | 1942-1946 | מכתבים ששיגרו לחיים הזז ראשי ועדי תרבות במועצות פועלים שונות, פעילי תרבות בהתיישבות העובדת ואישים שונים, בבקשה להשתתף בערבי קריאה ומסיבות ספרותיות. בתיק: מכתבים מאת שלמה לוי, נציג "המשמרת הצעירה" במפא"י; יו"ר ועדת התרבות במועצת פועלי חיפה; זאב ליבנה (בעניין מסיבה לכבוד "ריחיים שבורים" בבית ברנר); ברוך אייזנשטדט, מרכז הסמינר לנוער מטעם הוועד הפועל של ההסתדרות; ד"ר לנדאו, מנהל "בית העם" בתל אביב; י' קיטאי, נציג ועדת התרבות שעל-יד מזכירות הקיבוץ המאוחד; גדעון אוקו, נציג ועדת התרבות הבין-קיבוצית; ד"ר ולטר הירש, מנהל מועדון התרבות ע"ש אלפרד ברגר, ירושלים. | עברית | ||
| 5.3 | 167 | קלוב פא"ן | 1944 | בתיק: מכתב בחתימת ידו של ראובן אבינועם (גרוסמן) אל חיים הזז, בו הוא מבשר לו כי נבחר להיות חבר בקלוב פא"ן העברי בארץ-ישראל. בתיק גם: מכתב חוזר, משוכפל בסטנסיל, ובו הוזמן הזז לישיבת קלוב פאן שנערכה בתל-אביב, ב-1 ביולי 1944. | |||
| 5.3 | 168 | [התכתבות עם אישים שונים] | 1923-1944 | איגרות קצרות ששלחו אל הזז אישים שונים, בהם גם כאלה שחתימת ידם לא זוהתה. בתיק: מכתבים קצרים מאת מ' ליבער, שרה [?] וידידם אחרים, מתקופת שהותו בפריס; מכתב ממשרד הצנזור הראשי בממשלת פלשתינה-א"י, בנוגע לעבודה במשרדי הצנזורה; מכתב חוזר בחתימת הרב מאיר ברלין (בר-אילן), בעניין מפעל הישוב לעזרה ולבצרון; הזמנה מאת משק עין חרוד אל הזז ובת-מרים, לחוג עמם את ליל הסדר; פתקים מאת נח פקציק, א. היילפרין, הפסָּל זאב בן-צבי ואחרים; מכתב בחתימת היינריך לווה, ובו בקשה לתרום כתב-יד ותצלום לאוסף האוטוגרפים והפורטרטים של ספריית "שער ציון", תל אביב; מכתב מאת ברטה ריקליס, בנוגע לחובותיה של יוכבד בת-מרים במסעדה שבבעלותה; מכתב בחתימת אריה אבטיחי, ובו בקשה לתרום לילקוט ספרותי בעריכתו; מכתב בחתימת עו"ד מאיר חי ג'יניאו (מזכיר ועד העדה הספרדית) בנוגע לפינוי חדרו השכור של הזז בשכונת זכרון אחים, בית יעקב פרסי; פתקים מאת אישים בלתי מזוהים. בתיק גם: כרטיס הביקור של מחפוז חבש (Mahfouz I. Habash), מנהל מחלקת הקרקעות בממשלת פלשתינה-א"י. | |||
| 5.3 | 169 | שרה איפלנד | ca. 1940-1944 | בתיק: שני פתקים קצרים בכתב ידה של שרה איפלנד, אחותו של אליעזר רומיניק (מנור) ורעייתו של ברוך איפלנד. אחד מהם ניתן להזז, כנראה בשעה שהתגורר בבית רומיניק ברחוב אבן-גבירול, ואילו האחר נשלח באמצעות הדואר, ובו דברי שבח לכבוד הוצאת הספר "היושבת בגנים". בתיק גם: פתקים קטנים בכתב ידו של חיים הזז, ובהם רשימות על אודות שרה איפלנד בעקבות יחסיהם. | עברית | התיק סגור לעיון הציבור מסיבות של צנעת הפרט. | |
| 5.4 | 170 | שאול אביגור | 1967-1971 | בתיק: 1. מכתב בכתב ידו של שאול אביגור אל חיים הזז, אשר צורף אל העתקה במכונת כתיבה ממכתב שנתקבל ממשה חיוג בברית המועצות. אביגור אינו נוקב בשמו של חיוג, ורק מציין כי הוא נתקבל "לא בדואר הרגיל" - כנראה באמצעות "נתיב". המכתב נשלח אל אברהם קריב, ובו התייחסות נרחבת לסיפורי הזז, ובתוכם "הדרשה". מכתב זה פורסם בידי א. קריב בקובץ "העבר". 2. גלויה ובה דברים קצרים בנוגע לבקשתו של הזז לסייע לידידו לייב אוליצקי. 3. מכתב מודפס במכונת כתיבה וחתום בידי אביגור, ובו התייחסות לרומן "בקולר אחד". למכתב זה צירף אביגור העתקים מתעודות גרמניות המעידות, לכאורה, על נסיונם של חברי מחתרת לח"י ליצור קשר עם הנאצים. | עברית | ||
| 5.4 | 171 | יני אבידב | 1960-1968 | שמונה מכתבים ששלח יעקב (יאני) אבידוב אל חיים הזז. המכתבים עוסקים בסיוע לעולים חדשים ממרוקו (לבקשת חיים הזז), בעזרה לסופר לייב אוליצקי, בפוליטיקה (ובכלל זה התייחסות לפרשת לבון) ובעניינים נוספים. מרבית המכתבים נשלחו מנהלל. | עברית | ||
| 5.4 | 172 | נסיה אבידב | 1961-1966 | מכתבים ששלחה נסיה אבידוב (1967-1896), רעייתו של יאני אבידוב, אל אביבה וחיים הזז, בעניינים אישיים שונים. | |||
| 5.4 | 173 | ראובן אבינועם | 1955-1961 | בתיק: שני מכתבים מודפסים במכונת כתיבה וחתומים בידי ראובן אבינעם (גרוסמן): ברכה לקבלת פרס "דבר" על הרומן "דלתות נחושת" ודברי תודה על נאומו של חיים הזז בכינוס אנשי רוח בתל אביב, שאבינועם היה בין מארגניו, ובו נאם הזז (לצד אלתרמן, חיים שיבא, יוסי ידין ואחרים) בזכותו של דוד בן-גוריון. כינוס זה נערך ב-1 בפברואר 1961 כתוצאה מהתביעה לפיטורי ראש הממשלה לאחר בירורה של פרשת לבון. | עברית | ||
| 5.4 | 174 | ארי אבן זהב | 1968-1970 | מכתבי ידידות ששלח הסופר ארי אבן-זהב אל חיים הזז, ובהם, בין היתר, איזכור שיחותיו של זלמן שניאור על הזז וכן התייחסות לפרס נובל. | עברית | ||
| 5.4 | 175 | ארי אבנר | 1966 | בתיק רק: מכתב אחד (על נייר מכתבים רשמי של רשות השידור - קול ישראל) ובו רשימת השירים ברומן "דוקטור ז'יוואגו" מאת בוריס פסטרנק, אשר הושמטו במהדורת סיניאבסקי. רשימה זו נערכה בעקבות שיחה שנתקיימה בביתו של הזז, בעת שהוקלטה תוכנית רדיו בהשתתפותו על הנושא "חופש הביטוי בברית המועצות". | עברית ורוסית | ||
| 5.4 | 176 | אהוד אבריאל | 1951-1952 | בתיק: מכתב מודפס במכונת כתיבה וחתום בידי אהוד אבריאל, מנכ"ל משרד ראש הממשלה, ובו הוא מבקש לקבל את הסכמתו של חיים הזז למנותו כחבר המועצה הציבורית של רשות השידור. בתיק גם: מכתב חתום בידי מנחם סוליאלי (מקס סולובייצ'יק) ובו הוא מאשר את קבלת מכתב הסירוב של הזז לכהן בתפקיד זה. | עברית | ||
| 5.4 | 177 | אסיה אברמוב-שיפרין | 1970-1971 | שלושה מכתבים ברוסית מאת הפסנתרנית והמשוררת ילידת סין, אסיה אברמוב-שיפרין (2009-1927). המכתב הראשון נכתב בטרם פגישתה עם הזז, בתיווכו של ידידם המשותף, ישראל זמורה, והוא כולל שירים בכתב ידה. | רוסית | ||
| 5.4 | 178 | שרגא אברמסון | 1963 | בתיק רק: גלויית דואר אחת ששיגר פרופ' שרגא אברמסון אל חיים הזז, ובה הוא מברך אותו לקבלת תואר דוקטור לשם כבוד מה-Jewish Theological Seminary בניו יורק. | עברית | ||
| 5.4 | 179 | אריה אבנרי | 1959 | זוג מכתבים מאת העיתונאי אריה אבנרי, בנוגע לעריכת אנתולוגיה ספרותית על הקיבוץ בפרוזה העברית. | עברית | ||
| 5.4 | 180 | יעקב דוד אברמסקי | 1953-1958 | גלויית דואר, פתקים ומכתבים ששיגר יעקב דוד אברמסקי אל חיים הזז בעניינים שונים, ובכלל זה על הרומן "יעיש" ובנוגע לאספקת ספרים החסרים בספרייתו של הזז. | עברית | ||
| 5.4 | 181 | גרשון אגרון | 1955 | בתיק רק: מכתב רשמי מאת ראש העיר ירושלים, גרשון אגרון, ובו הוא מברך את הזז, בשם כל תושבי ירושלים, על זכייתו של הרומן "דלתות נחושת" בפרס "דבר" על-שם ברל כצנלסון. | עברית | ||
| 5.4 | 182 | עזריאל אוכמני | 1972 | בתיק רק: מכתב אחד מאת עזריאל אוכמני אל חיים הזז, ובו הוא מבקש את עצתו ועזרתו בפתרון הסכסוך באגודת הסופרים. במכתב נזכר גם מאמרו של משה דור ב"מעריב" על אודות סכסוך זה. | עברית | ||
| 5.4 | 183 | לייב אוליצקי | 1960-1972 | עשרות גלויות דואר ומכתבים, מרביתם מודפסים במכונת כתיבה, ביידיש, אשר שיגר הסופר, המשורר והמתרגם ליב אוליצקי אל חיים הזז. איגרות אלו עוסקות בעבודתו הספרותית, בסיוע אישי לו ולמשפחתו, בתרגום הקובץ "אופק נטוי" ליידיש ובעניינים נוספים. בתיק גם: פואמות ביידיש שהוקדשו לכבודו של חיים הזז וכן מכתבים חוזרים בנוגע לפרסום כתביו של לייב אוליצקי, בסיועם של וועדים ציבוריים. | עברית ויידיש | ||
| 5.4 | 184 | עמנואל אולסבנגר | 1959 | בתיק רק: מכתב אחד בכתב ידו של עמנואל אולסבנגר, רצוף בחידושי לשון ובחידודי לשון, בו הוא מבקש להתייעץ עם הזז בעניין לשוני וכן מודיע לו על מאמר פרי עטו שפורסם והוא מבקש להמציאו לו. | עברית | ||
| 5.4 | 185 | משה אונגרפלד | 1952-1972 | מכתבים קצרים ששלח משה אונגרפלד, מנהל בית ביאליק, אל חיים הזז, בנוגע לישיבות הנהלת בית ביאליק, האזכרה השנתית לח"נ ביאליק ועניינים נוספים. אחד המכתבים כולל הזמנה להשתתף במסיבה, בביתה של הגב' מניה ביאליק. | עברית | ||
| 5.4 | 186 | יוסף אופין | 1950-1968 | גלויות דואר ומכתבים ששלחו יוסף אופין ורעייתו, שרה אופין מקיבוץ אפיקים אל אביבה וחיים הזז. לאחד המכתבים צורף קטע מהעיתון "ידיעות אחרונות" מיום 22 ביוני 1962, ובו כתבה על "חכם אהרון" (אהרון בן גבריאלוב) מהעיר צפת, שהיה מוכר גם להזז. | עברית | ||
| 5.4 | 187 | אפרים אלימלך אורבך | 1972 | בתיק רק: מכתב רשמי ששיגר פרופ' אפרים אלימלך אורבך אל חיים הזז, ובו ביקש ממנו כי יתרום מפרי עטו לגיליון חגיגי של כתב העת "האוניברסיטה", שעמד לראות אור לרגל ציון מאה שנים להולדתו של ח"נ ביאליק. | עברית | ||
| 5.4 | 188 | חיים אורלן | 1964-1972 | איגרות אוויר ומכתבים ששיגר מקליבלנד לירושלים הסופר והעורך חיים אורלן, בעניין רשמים מביקורם של אביבה וחיים הזז בארצות הברית ובעניינים ספרותיים שונים. לאחד המכתבים צירף אורלן את טורו "רשימות וציונים" שהופיע בכתב העת "הדואר" ובו התייחס, בין היתר, לסיפור "הדרשה". | עברית | ||
| 5.4 | 189 | יואל אורנט | 1973 | בתיק רק: גלויית דואר אחת ששלח המשורר והצלם יואל אורנט אל חיים הזז, ובה הוא מבקש ממנו להיפגש כדי לצלמו לאלבום שהכין. הגלויה נשלחה זמן קצר בלבד בטרם פטירתו של חיים הזז. | עברית | ||
| 5.4 | 190 | עזרא אזוולוס | 1960-1968 | גלויות דואר ומכתבים ששלחו בני משפחת אזוולוס: נעמי, נעים ועזרא (עזר) אזוולוס (אג'וולוס) מהעיר טבריה אל אביבה וחיים הזז. איגרות אלו עוסקות בעזרה הסוציאלית שהושיטו בני הזוג הזז למשפחת אזוולוס. | עברית | ראו גם: הקלטות קול משיחות שערך הזז עם עזר אזוולוס, דייג בטבריה, וכן תיעוד השיחות עמו בחטיבת ההקלטות. | |
| 5.4 | 191 | ג'רום איטון | 1964 | בתיק רק: מכתב אחד מאת הבוטניקאי ג'רום איטון (Jerome A. Eaton) שנשלח מלונג איילנד, ארצות הברית, ובו הוא מודה לאביבה וחיים הזז על אלבום פרחי ישראל ששיגרו אליו בעקבות פגישתם, ומבקש להמשיך בקשר שנוצר ביניהם. | אנגלית | ||
| 5.4 | 192 | לייזער אייכענראנד | 1970 | בתיק רק: מכתב אחד מודפס במכונת כתיבה, ביידיש, מאת המשורר לייזר אייכנראנד, ציריך. המכתב נשלח אל הזז לקראת ביקורו בשווייץ, ובו פרטים שונים בנוגע לחדרי המלון שהזמין אייכנראנד עבור בני הזוג הזז, ועניינים טכניים נוספים. | יידיש | ||
| 5.4 | 193 | אליהו אילת | 1963 | מכתב אחד בכתב ידו של אליהו אילת, נשיא האוניברסיטה העברית, ובו הוא מברך את חיים הזז על הנאום שנשא בטקס פתיחת המכללה לבטחון לאומי ("בכלים חדשים") ומביע את תקוותו שהדברים יתפרסמו ויופצו. | עברית | ||
| 5.4 | 194 | שרה איפלנד | 1963-1964 | שלולשה מכתבים ששלחה מכפר ורבורג שרה איפלנד (אחותו של אליעזר מנור, ידידו הקרוב של חיים הזז). שניים מן המכתבים נשלחו אל ארצות הברית, בעת ביקורם של אביבה וחיים הזז שם. | עברית | ||
| 5.4 | 195 | דב אלון | 1964-1973 | בתיק: מכתבים חוזרים בדפוס ואיגרות בכתב יד ששיגר דב אלון, משמר השבעה, אל חיים הזז, ובהם קריאות לסייע לו במאבקיו המשפטיים נגד מוסדות המדינה ועורכי העיתונים בישראל. בתיק גם: העתקים מפניותיו של דב אלון אל בית המשפט הגבוה לצדק (בג"צ) ומכתבים ששלח לראשי המדינה. | עברית | ||
| 5.4 | 196 | אברהם חיים אלחנני | 1959-1968 | בתיק: גלויות דואר ומכתבים ששיגר העיתונאי א"ח אלחנני אל חיים הזז, בעיקר בתקופת שהותם של בני הזוג הזז בארצות הברית בשליחות הנשיא שז"ר, בשנת 1964 ובעת ביקורם בצרפת, בשנת 1965. במכתבים אלה הוא מדווח להזז בפירוט על הנעשה בישראל, ובכלל זה על חגיגות יום העצמאות בירושלים, על ועידת אגודת הסופרים, על פגישותיו עם חיים גראדה, על הסערה שסביב ההחלטה להעניק למרטין בובר את אזרחות הכבוד של ירושלים, על פטירתו של שלמה דיקמן, על ספרים חדשים שהופיעו בישראל ועוד. בתיק גם: הזמנה לטקס נישואי בנו של א"ח אלחנני, שעליה נוספו דברים בכתב ידו. | עברית | ||
| 5.4 | 197 | אריה אליאב | 1958 | בתיק רק: מכתב אחד ששלח אריה (לובה) אליאב משגרירות ישראל במוסקבה אל אביבה וחיים הזז בירושלים, כתגובה למשלוח הספר "חגורת מזלות". במכתב מספר אליאב על רשמיו מהנובלה "אופק נטוי" וכן מציין כי מצא באחת מן הספריות ברוסיה את כרכי הרומן "יעיש", העומדים לרשות הקוראים. | עברית | ||
| 5.4 | 198 | אהרן אלמוג | 1970 | בתיק רק: מכתב אחד מאת המשורר אהרון אלמוג (2021-1931) שנשלח אל חיים הזז במצורף לספר "הימים הראשונים". | עברית | ||
| 5.4 | 199 | חיים אלפרין | 1963 | מכתב חוזר, מודפס במכונת כתיבה, ובו פנייתו של מנהל מוזיאון הארץ (מוז"א) ברמת-אביב, חיים אלפרין, אל חיים הזז, לסייע בבחירתו של שם חדש למוזיאון. במכתב מפרט אלפרין את תולדותיו של המוסד ואת הלבטים בשינוי שמו. | עברית | ||
| 5.4 | 200 | נתן אלתרמן | 1961 | מכתב מאת נתן אלתרמן אל חיים הזז, בעניין גילוי הדעת שביקשה לפרסם קבוצה של אנשי רוח בישראל. מכתב גלוי זה, שאלתרמן והזז היו בין יוזמיו, קרא להימנע מבחירות והביע תמיכה במנהיגותו של דוד בן-גוריון, על רקע פרשת לבון. אלתרמן מבקש מהזז לאשר את נוסח המכתב ולחתום עליו. | עברית | ||
| 5.4 | 201 | אליאן אמאדו לוי-ולנסי | 1965-1973 | מכתבים וגלויות ששיגרה פרופ' אליענה אמדו לוי-ולנסי (Eliane Amado Levy-Valensi) אל אביבה וחיים הזז, בעברית ובצרפתית. המכתבים עוסקים בתכניותיה של פרופ' אמאדו לעלות לישראל, ברכישת הדירה בשכנות לבני הזוג הזז (ברחוב חובבי ציון 18), בתרגום הספר "בקולר אחד" לצרפתית והפצתו בצרפת ובעניינים אישיים שונים. | עברית וצרפתית | ||
| 5.4 | 202 | חיים אמתי | 1963-1971 | שלושה מכתבים ששלח שחקן תיאטרון "הבימה", חיים אמיתי (1973-1898) אל חיים הזז, ובהם ברכות לרגל פרסים ואותות כבוד שזכה בהם חיים הזז. | עברית | ||
| 5.4 | 203 | ישראל אפרת | 1952 | איגרת אוויר אחת ששיגר מניו יורק המשורר והחוקר ישראל אפרת, ובה הוא מודה להזז על ספר ששלח לו ומביע את צערו שלא נפגשו, כבשנים קודמות, בעת ביקורו האחרון בישראל. | עברית | ||
| 5.4 | 204 | רחל [?] אפרת | 1953 | בתיק רק: גלויית דואר ששלחה מרמת-גן ר. אפרת, ברוסית, ובה הודיעה לחיים הזז כי השאירה את הספרים ששאלה ממנו בידיה של מרים שטקליס, בבית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי (בבניין טרה-סנטה), וכן איגרת קצרה נוספת, אף היא בנוגע לספרים ששאלה מהזז. | רוסית | ||
| 5.4 | 205 | צבי ארד | 1960 | שלושה מכתבים ששיגר צבי ארד, בשם מערכת ספר היובל של ההסתדרות הכללית של העובדים העברים בא"י. במכתבים מפציר ארד בהזז כי יתרום לספר מפרי עטו, ולאחר סירובו מודיע לו על קטע מתוך הסיפור "אופק נטוי" שהם מבקשים לפרסם. | עברית | ||
| 5.4 | 206 | יהודה ארז | 1953-1970 | מכתבים ששיגר יהודה ארז מקיבוץ גבעת חיים, ממערכת הוצאת "עיינות" ו"עם עובד" בתל אביב ומשדה בוקר, אל חיים הזז. איגרות אלו עוסקות בתיעוד תנועת צ"ס ו"החלוץ" ברוסיה, ואיסוף החומר בידי הזז לצורך השלמת הספר "חלוצים"; בשיתופי פעולה ספרותיים שונים ועוד. אל אחד המכתבים צירף ארז דברים שכתב על יחסו של דוד בן-גוריון אל שירת ביאליק, לאור פגישותיו עם שמואל פוקס (ידיד נעוריו של ב"ג). זאת, בתגובה לדברי התוכחה שהשמיע הזז באזכרה השנתית לביאליק ("גילוי שירה"). | עברית | ||
| 5.4 | 207 | יוסף אריכא | 1969-1971 | מכתבים ששיגר הסופר יוסף אריכא (1972-1907) אל חיים הזז בענייני אגודת הסופרים והוויכוח על שילובם של סופרים ערבים באגודה; תגובות לביקורתו של הזז על ספריו וכן זכרונות על ידידים משותפים ובהם הצייר אברהם גולדברג, בני משפחת דולגין שפגש הזז בווהלין ועוד. | עברית | ||
| 5.4 | 208 | זלמן ארן | 1959-1969 | מכתבים פרטיים ומכתבים רשמיים ששלח זלמן ארן אל חיים הזז, במסגרת תפקידו כשר החינוך והתרבות. בין היתר, הן כוללות בקשה להעריך את כתב היד של האוטוביוגרפיה מאת זלמן ארן, הזמנות רשמיות (ובכלל זה לשאת דברים בעצרת לציון 25 שנה לפטירת ביאליק); התכתבות בנוגע לסיקור הפגישה עם הסופר קונסטנטין סימונוב בעיתונות ועוד. | עברית | ||
| 5.4 | 209 | מיכאל ארפא | 1966 | מכתבים וגלויות דואר ששיגר פרופ' מיכאל ארפא אל אביבה וחיים הזז במהלך שנת 1966, סמוך לזמן שבא להשתקע בישראל. המכתבים עוסקים בקשיי קליטתו בארץ ובעזרה שניסו בני הזוג הזז להושיט לו. | עברית | ||
| 5.4 | 210 | לוי אשכול | 1958-1969 | בתיק: זוג מכתבים ששיגר לוי אשכול אל חיים הזז: מכתב תגובה על הספר "חגורת מזלות", ובו התייחסות בעיקר לנובלה "אופק נטוי"; מכתב תגובה על הספר "בקולר אחד" שבו מציין אשכול את חילוקי הדעות הפוליטיים עם אנשי אצ"ל ולח"י. ממכתב זה עולה, כי אשכול נמנה על קבוצת החברים שהוזמנה לביתו של הזז לחגוג עימו את הופעת הספר. בתיק גם: כרטיסי ברכה רשמיים ששיגרו אל אביבה וחיים הזז מרים ולוי אשכול וכן הזמנה לטקס נישואיהם של תמה ואברהם (בייגה) שוחט. | עברית | ||
| 5.4 | 211 | טוביה אשכנזי | 1961 | בתיק רק: מכתב אחד מאת המזרחן והחוקר ד"ר טוביה אשכנזי (1969-1904) בו הוא מבקש מחיים הזז פרטים ביו-ביבליוגרפיים שונים וכן את תצלום דיוקנו, לצורך ספר שערך על סופרי ישראל. | עברית | ||
| 5.4 | 212 | אלכסנדר אשקביץ' | 1950 | בתיק: מכתב מודפס במכונת כתיבה, ברוסית, אשר שיגר מפריס הסופר, העיתונאי והמתרגם אלכסנדר אשקביץ' Александр Павлович Ашкевич, 1883-1953 - Achkevitch)) ובו הוא מבקש מחיים הזז כי יסייע בידו למצוא מו"ל בישראל לצורך פרסום ספרו של יבגניי זמיאטין "אנחנו" (Евгений Иванович Замятин - Мы) בתרגומה לעברית של שרה אפשטיין. במכתב מזכיר אשקביץ' את היכרותו הקודמת עם הזז, עוד באיסטנבול, טיולים שערכו בבית העלמין העתיק שם, ואת פגישותיהם, מאוחר יותר, בפריס של שנות העשרים. למכתב ארוך ומפורט זה צירף אשקביץ' תוכן עניינים מפורט של הרומן הדיסטופי "אנחנו" וכן העתקות במכונת כתיבה של פרקים מתוכו. | רוסית | ||
| 5.5 | 213 | רחלה בבלי | 1964-1972 | איגרות אוויר וגלויות דואר ששיגרה המשוררת רחלה בבלי (1999-1911) מהעיר ניו יורק אל אביבה וחיים הזז בירושלים. במכתבים נזכרים, בין היתר: בנה של רחלה בבלי, ד"ר שמואל בבלי; אחיה, פסח בר-אדון ("עזיז"); שמעון הלקין; שאול ליברמן; ד"ר ישראל גולדשטיין; פרופ' שלום שפיגל וכן בעלה המנוח, הסופר והעורך הלל בבלי. על שתיים מן הגלויות נוספו שירים מקוריים בכתב ידה של רחל בבלי. | עברית | ||
| 5.5 | 214 | מנחם בגין | 1963 | בתיק רק: כרטיס ברכה שעליו כתב מנחם בגין בעט: "על התורה שלמדנו ועל ערב נפלא - תודה מקרב לב". לצד חתימתו של בגין, נוספה חתימת ידו של אריה בן אליעזר (1970-1913). כרטיס ברכה זה צורף לזר פרחים ששלח מנחם בגין לאביבה וחיים הזז, בעקבות ערב שבילו בדירתם ברחוב חובבי ציון 18 בירושלים, בשנת 1963. בגין ובן-אליעזר הגיעו לבית הזז כדי לברכו על פרסום הרומן "בקולר אחד". על הכרטיס אין כל תאריך. | עברית | התיארוך מבוסס על עדותה של אביבה הזז ז"ל. | |
| 5.5 | 215 | יעקב בהט | 1962 | שתי איגרות קצרות ששיגר מבקר הספרות והמחנך יעקב בהט אל חיים הזז, בעניין תיקון טעות בסיפור "אשמנו". | עברית | ||
| 5.5 | 216 | מרדכי מרטין בובר | 1958-1963 | בתיק: שתי איגרות תודה מודפסות וחתומות בידי מרטין בובר, אשר נשלחו אל חיים הזז כאות הוקרה על ברכותיו ליום הולדתו. | עברית | ||
| 5.5 | 217 | בבה בולסלבסקי | 1966-1972 | זוג גלויות דואר ומכתב ששיגרה אל הזז מנהלת בית מסחר הספרים הרוסיים "בולסלבסקי" ברחוב אלנבי 72, תל אביב. באיגרות אלו היא מודיעה להזז על קבלתם של ספרים שונים שהזמין (ובהם שירי יוסיף ברודסקי) כמו-כן, היא מציעה להזז לקבל שניים מהספרים ("רקוויאם" מאת אנה אחמטובה והכרך השני מזכרונותיה של נדיז'דה מנדלשטם) בהשאלה, ולהחזירם לה לאחר קריאתם לכתובתה הפרטית. | עברית | ||
| 5.5 | 218 | יהודה בורלא | 1959-1969 | מכתבים וגלויות דואר ששיגר יהודה בורלא אל חיים הזז בעניינים ספרותיים ואישיים שונים, ובהם עריכת קובץ ספרותי עברי-ערבי, פגישות מליאת האקדמיה ללשון העברית, עניין "הפרשה" ומנהיגותו של בן-גוריון, ועוד. חלק מן האיגרות נכתבו על גבי נייר מכתבים רשמי של "ועדה יוזמת לפעולה ספרותית עברית ערבית בישראל". לאחד המכתבים צורף מכתב רשמי, חתום בידי בורלא ונח פניאל, ובו בקשה כי הזז יתרום מפרי עטו לשנתון הספרותי "כרמלית" וכן מכתב אחר מוען אל אביבה הזז, בקשר עם הריאיון שערכה במסגרת המכון לתיעוד בעל-פה. | עברית | ||
| 5.5 | 219 | מרים בורלא | 1961-1964 | בתיק: שלושה מכתבים ששיגרה מרים בורלא (1981-1894), רעייתו של יהודה בורלא, אל חיים הזז, בנוגע לפרקי זכרונותיה, לספרים ברוסית ועניינים אישיים אחרים. | עברית | ||
| 5.5 | 220 | אסתר בן אברם | 1960-1961 | מכתבים בעברית ששלחה להזז ידידת נעוריו, אסתר בן-אברם (בריק), רעיית חברו המתרגם והסופר חיים שלום בן-אברם. מרבית המכתבים עוסקים במצבו של גיסה, הסופר משה חיוג (פלוטקין), בקשר שנתחדש עמו בברית המועצות וכן בדרישות שלום שביקש להעביר אל הזז. ככל הנראה, הזז שלח באמצעות אסתר בן-אברם ספרים אל חיוג. באחד מן המכתבים מצוטטים באריכות, ברוסית, דברי הביקורת של חיוג על "יעיש". | עברית ורוסית | ||
| 5.5 | 221 | דוד בן גוריון | 1948-1968 | מכתבים רשמיים ומכתבים אישיים ששיגר דוד בן-גוריון אל חיים הזז. בתיק: 1. הודעה רשמית על נפילתו של נחום הזז הי"ד בקרב על אוגוסטה ויקטוריה, חתומה בידי ראש הממשלה ושר הביטחון דוד בן גוריון; 2. הזמנה רשמית לדיון על שיתוף סופרים ואנשי רוח "בעיצוב דמות האומה במדינת ישראל", מארס 1949; 3. הזמנה לכינוס השני של אנשי רוח עם ראש הממשלה, אוקטובר 1949; 4. מכתב תודה על קבלת ארבעת הכרכים של "יעיש" (יולי 1952) ובו מציין בן-גוריון את שיחתו עם "מכרים תימנים" על האותנטיות של ספר זה; 5. הזמנה לפגישה מצומצמת של אנשי רוח ואנשי מדע על "העובד האינטלקטואלי בישראל", יולי 1955; 6. כתב מינוי רשמי להזז כחבר ועדת התכנון של המרכז לקידום התרבות (מכון ון-ליר); 7. כתב מינוי רשמי להזז כחבר הוועדה לקביעת מעמדה של "הבימה" כתיאטרון לאומי; 8. מכתב רשמי בשאלת "מיהו יהודי" והעתק תשובתו של חיים הזז, מודפס במכונת כתיבה; 9. מכתב אישי ארוך, מודפס במכונת כתיבה על גבי נייר מכתבים של ראש הממשלה, ובו תשובה לדברי ההסבר ששיגר הזז לבן-גוריון בעקבות נאומו "הסופר והמציאות" - איגרת זו פתחה את הדו-שיח בין השניים; 10. שלושה מכתבים אישיים ששלח דוד בן-גוריון אל חיים הזז, בכתב-ידו, במהלך קיץ 1968. בתיק גם: מכתב מאת יצחק נבון ומאת מיכאל ניר בנוגע לפרסום איגרות חכמי ישראל בשאלת מיהו יהודי; העתקי מכתבים שנתקבלו מארכיון בן-גוריון בשדה בוקר; מכתב מאת מיכאל ניר, מנהל לשכת ראש הממשלה. | עברית | ||
| 5.5 | 222 | עמנואל בן גריון | 1955-1961 | בתיק: 1. מכתב מאת עמנואל בן-גריון ממארס 1955 בעניין עריכת הקובץ הספרותי "קוממיות" של אגודת הסופרים, לכבוד שבע שנים למדינת ישראל, ובו בקשה מפורטת מהזז לתרום מפרי עטו. למכתב זה צורף גם מכתב חוזר בשכפול, חתום בידי שלמה טנאי ובן-גריון. 2. מכתב אישי שבו מזמין עמנואל בן-גריון את אביבה וחיים הזז לצפות בהצגת מחול של רעייתו, דבורה ברטונוב, באולם ימק"א בירושלים. 3. מכתב בעניין תרגום לגרמנית של אחד מסיפורי הזז לשם פרסומו באנתולוגיה של ספרות עברית, בעריכתו של עמנואל בן גריון. | עברית | ||
| 5.5 | 223 | אריה בן דוד | 1949-1958 | שלושה מכתבים בכתב ידו של הכלכלן אריה בן-דוד (ליאו הויזליך, 1902-1995) שנשלחו אל חיים הזז מגדרה ומירושלים. ככל הנראה, בן-דוד התיידד עם הזז באמצע שנות הארבעים בעת חופשה בטבריה. | עברית | ||
| 5.5 | 224 | זאב בן חיים | 1963-1972 | ארבעה מכתבים, בכתב יד, אשר שיגר נשיא האקדמיה ללשון העברית, פרופ' זאב בן-חיים, אל חיים הזז. שלושה מן המכתבים עוסקים במפעל המילון ההיסטורי שהזז היה שותף להקמתו. | עברית | ||
| 5.5 | 225 | ראובן בן יוסף | 1964-1972 | בתיק: עשרות מכתבים ששיגר המשורר, הסופר והעורך ראובן בן יוסף (2001-1937) אל חיים הזז: מקיבוץ כברי, מירושלים ומתל-אביב. לחלק מן המכתבים צורפו תדפיסי שירים וסיפורים. בתיק גם: קובץ שירים, מודפס במכונת כתיבה; מכתב מינואר 1972 מאת מנהל ה-Jewish Publication Society שבו הוא מהלל את תרגום הרומן "דלתות נחושת" לאנגלית, שנעשה בידי ראובן בן יוסף, ומביע את תקוותו שהספר יראה אור במהרה. | עברית ואנגלית | ||
| 5.5 | 226 | אהרן זאב בן ישי | 1957-1961 | בתיק: 1. מכתב אחד מאת א"ז בן ישי, בעניין ההצעה להקים את "בית זלמן שניאור" בעיר רמת-גן והצורך לשכנע בחשיבותו את ראש העירייה, אברהם קריניצי. למכתב זה צורף טופס שעליו התבקש הזז לחתום ולהחזירו לוועד היוזם, שבראשו עמד יעקב בוקשטיין. 2. מכתב הזמנה להשתתף בטקס הענקת פרס ביאליק לשנת תשי"ח, במלאת 25 שנים לייסודו. | עברית | ||
| 5.5 | 227 | אברהם בנד | 1964 | מכתב אחד, בעברית, מאת חוקר הספרות ארנולד באנד (Arnold J. Band) שבו הוא מציג את עצמו לפני הזז ומבקש להיפגש איתו בניו יורק. מכתב זה נשלח אל הזז בעת שהותו בארצות הברית. | עברית | ||
| 5.5 | 228 | מאיר בניהו | 1969-1971 | בתיק: זוג מכתבים, בכתב יד ובמכונת כתיבה, בהם מברך החוקר והמלומד מאיר בניהו את חיים הזז לקבלת תואר אזרח כבוד של העיר ירושלים ולקבלת פרס ביאליק. בתיק גם: פתק שצירף בניהו לספר "שירה ופיוט של יהודי בבל בדורות האחרונים" ששלח להזז. | עברית | ||
| 5.5 | 229 | עובד בן עמי | 1966 | בתיק: מכתב קצר בכתב ידו של ראש עיריית נתניה, עובד בן עמ"י, אל חיים הזז, אשר צורף לתדפיס דברי הברכה שנשא בחגיגת יום הולדתו ה-80 של דוד בן גוריון בקיבוץ שדה בוקר. בן-עמ"י שלח את הדברים בדפוס מאחר וחיים הזז חש ברע במהלך אותה מסיבה, והוטס בחזרה לירושלים בטרם הושמעו כל הנאומים. | עברית | ||
| 5.5 | 230 | חסיה בסין | 1957 | בתיק רק: מכתב אחד בכתב ידה של חסיה בסין (1963-1903) בו היא מספרת על התקופה שבה היא ומשפחתה חלקו בית אחד עם בני משפחת הסופר לב טולסטוי בעיר מינסק, בימי מלחמת העולם הראשונה. | עברית | ||
| 5.5 | 231 | הלן בקו | 1965-1967 | בתיק: איגרת ברכה ושני מכתבים בצרפתית ששיגרה הלן בקו (Hélène Bacot) אל אביבה וחיים הזז, בעקבות פגישתם בצרפת. | צרפתית | ||
| 5.5 | 232 | יהושע בר יוסף | 1959 | גלויית דואר (בעניין אסופת סיפורים על צפת) ומכתב ששיגר הסופר והמחזאי יהושע בר-יוסף אל חיים הזז, כתגובה לביקורתו של הזז על ספרו (כנראה "בדרך לסלע אדום, תשי"ט). | עברית | ||
| 5.5 | 233 | זאב ברגד | 1969-1972 | שלושה מכתבים ששיגר מארצות-הברית זאב ברגד (Warren Bargad) אל חיים הזז, בעניין עבודת הדוקטורט שכתב על יצירתו. המכתבים כוללים, בין היתר, שאלות ביוגרפיות שהפנה אל הזז ומידע על נושאי המחקר העיקרייים שלו. | עברית | ||
| 5.5 | 234 | יוסל ברגנר | 1951-1956 | מכתבים וגלויות דואר ביידיש ששיגר האמן יוסל ברגנר אל אביבה וחיים הזז. מרבית האיגרות נשלחו מהעיר צפת, בתקופה שבה התגוררו שם בני הזוג ברגנר. על חלק מן המכתבים נוספו דברים בכתב ידה של אודרי ברגנר, באנגלית. | יידיש ואנגלית | ||
| 5.5 | 235 | אפרים ברוידא | 1950-1955 | מכתבים בכתב יד ששלח אפרים ברוידא, עורך כתב העת "מולד", אל חיים הזז, בעניין פרסום סיפוריו. חלק מהאיגרות עוסק בפרסום הקטע "אדם אחד מירושלים" מתוך הרומן "יעיש". | עברית | ||
| 5.5 | 236 | אברהם ברוידס | 1950-1971 | בתיק: מכתבים ששיגר אברהם ברוידס, מזכיר אגודת הסופרים העברים, אל חיים הזז. מכתבים אלה כוללים, בין היתר, הודעה רשמית להזז על זכייתו בפרס ברנר לשנת תש"י (פרס שהוא סירב לקבל); התייעצויות בנוגע לחידוש כתב העת "מאזנים" והאפשרות שהזז יעמוד בראש ועדת המערכת; תיווך בסכסוך שנתגלע בין י"ד ברקוביץ' לבין הוצאת "דביר"; השתתפות במסיבות ואירועים רשמיים מטעם אגודת הסופרים (ובכלל זה מסיבה שנערכה לכבוד הזז בבית ביאליק); נאום הזז בקונגרס הציוני ועניינים ספרותיים ואישיים שונים. | עברית | ||
| 5.5 | 237 | אליעזר ברות (בר) | 1953-1963 | מכתבים ששיגר אליעזר ברות (בר - ברקוביץ') מקיבוץ שדות ים אל חיים הזז, ובהם תיאורים מפורטים של לבטיו בתחום היצירה והעבודה הספרותית. במכתבים רבים נזכרות פגישותיו עם אביבה וחיים הזז בביתם. | עברית | ||
| 5.5 | 238 | הלל ברזל | 1970 | בתיק: זוג מכתבים ששיגר הלל ברזל אל חיים הזז בעניין הערותיו למבוא שחיבר בקובץ: "חתני פרס ישראל: מבחר סיפורים" וכן בנוגע להוראת יצירתו של הזז באוניברסיטה. | עברית | ||
| 5.5 | 239 | ירחמיאל בריקס | 1964-1965 | שלושה מכתבים ביידיש ששלח מניו יורק הסופר ירחמיאל בריקס. לאחד המכתבים צירף קטע משבועון "הדואר" ובו סיפורו "חתול בגטו". | יידיש | ||
| 5.5 | 240 | חיים ברלס | 1959 | בתיק רק: מכתב אחד מאת חיים ברלס ובו הוא מודה על סיועו לאלמנת ירוחם פישל לחובר, בלהה לחובר, בהשגת תמיכה חודשית וטיפול בעיזבון בעלה. | עברית | ||
| 5.5 | 241 | אברהם ברנר | 1956 | שלושה מכתבים ביידיש ששלח מהעיר ריו דה ז'נירו, ברזיל, אברהם ברנר אל חיים הזז, בעניינים ספרותיים שונים, ובכלל זה פרסום דברים שכתב. | יידיש | ||
| 5.5 | 242 | משה ברנשטיין | 1966 | בתיק: מכתב ארוך ומפורט ששיגר הצייר משה ברנשטיין (2006-1920) אל חיים הזז, בעקבות הראיון שהעניק לרפאל בשן ושנתפרסם תחת הכותרת: "אם ימרוד הנוער - יש תקווה" (מעריב, 14 בספטמבר 1966). מכתב זה דן ביחסו של הזז אל הגולה וכן לתרבות יידיש, ומוזכרת בו ביקורתו של ה. לייוויק על המחזה "בקץ הימים". | עברית | ||
| 5.5 | 243 | משה ברסלבסקי | 1961 | בתיק רק: מכתב קצר ופתקים ששיגר משה ברסלבסקי אל חיים הזז, בין היתר, בקשר עם ספרו "פועלים וארגוניהם בעליה הראשונה" שראה אור בהוצאת הקיבוץ המאוחד. | עברית | ||
| 5.5 | 244 | יצחק דב ברקוביץ | 1949-1967 | מכתבים ואגרות ברכה ששיגר הסופר והמתרגם י"ד ברקוביץ' אל אביבה וחיים הזז. במכתב מספטמבר 1949 מוזכר ביקורו של הזז בעיר נצרת, בקשר עם נסיונו להשלים את כתיבת פרקי ישו ("בן המקום"). במכתבים נזכרים כמה מידידיהם המשותפים, ובעיקר זלמן שניאור ושלמה צמח, וכן דן בהם ברקוביץ' ביחסו לביקורת הספרות, לפרסים הספרותיים ולכתבי הזז. | עברית | ||
| 5.5 | 245 | ראובן ברקת | 1956-1967 | בתיק: שלושה מכתבים מאת ראובן ברקת אל חיים הזז, בענייני הוצאת "עם עובד", ארגון ההוצאה וטענותיו של הזז בקשר להפצת ספריו ותרגומם. בתיק גם: שני מברקי ברכה ששיגר ברקת אל הזז, לרגל יום הולדתו (בתאריך שגוי) ולרגל קבלת פרס ניומן. | עברית | ||
| 5.5 | 246 | קלמן אהרן ברתיני | 1965-1968 | מכתבים ששיגר המשורר, המתרגם והעורך ק"א ברתיני אל חיים הזז, בענייני השתתפותו בכתב העת "מאזנים" ופרסום סיפוריו בקבצים שונים. | עברית | מכתבים נוספים מאת ק"א ברתיני אל הזז ראו בתיק: מערכת מאזנים. | |
| 5.5 | 247 | דובה בת הלוי | 1966-1973 | ארבעה מכתבים מאת הסופרת והחוקרת דובה בת-הלוי (1974-1900). מכתבים אלה עוסקים בעיקר בבקשת סיוע להפצת ספרה "דרכו של אברהם אבינו אל המונותאיזם" ובביקורת על סיפורו של הזז, "במראה". בתיק גם: העתקה במכונת כתיבה של מאמר קצר על הסיפור "במראה" מאת הזז. | עברית | ||
| 5.5 | 248 | מרייסה בת-מרים | 1949-1969 | בתיק: עשרות מכתבים, גלויות דואר ואיגרות ששיגרה מרייסה בת-מרים (כצנלסון) אל חיים הזז, בעיקר בתקופת לימודיה ועבודתה בארצות-הברית. במכתבים מסתיו 1949 נזכרת שהותו הממושכת של הזז בעיר נצרת, בחסות המושל הצבאי במקום. בתיק גם: זוג תצלומי דיוקן שצירפה בת-מרים למכתביה. | עברית | ||
| 5.6 | 249 | חיים גבתי | 1970 | בתיק רק: מכתב תודה מאת חיים גבתי, שר החקלאות, על ספר ששיגר אליו חיים הזז. | עברית | ||
| 5.6 | 250 | רבקה גובר | 1957-1963 | בתיק: מכתבים ששיגרה רבקה גובר אל חיים הזז, ובכלל זה בנוגע לנובלה "אופק נטוי" ותיאור חבל לכיש. בתיק גם: העתקה של חילופי מכתבים בין רבקה גובר לבין יעקב עזריאל, בעניין קיפוח עדתי ויחס מפלה כלפי עדות המזרח. | עברית | ||
| 5.6 | 251 | נורית גוברין | 1973 | בתתיק: זוג מכתבים מודפסים במכונת כתיבה ששיגרה פרופ' נורית גוברין אל חיים הזז, בקשר עם הרצאתו בחוג לספרות עברית של אוניברסיטת תל אביב ("והאיש ביאליק") - הרצאתו האחרונה, ימים אחדים לפני פטירתו. | עברית | ||
| 5.6 | 252 | עקיבא גוברין | 1968 | בתיק רק: מכתב אחד מודפס במכונת כתיבה, על גבי נייר מכתבים רשמי של חבר הכנסת עקיבא גוברין, ובו הוא מברך את הזז ליום הולדתו ה-70 ואגב כך כותב לו על מקומה של יצירתו בחייו. | עברית | ||
| 5.6 | 253 | יהודה גוטהלף | 1960 | מכתב רשמי מאת יהודה גוטהלף (1994-1903) ובו הוא מודיע להזז על מינויו כיושב ראש המרכז לתרבות וחינוך של ההסתדרות, ומבקש ממנו להשתתף בסימפוזיון שעמד לערוך בנושא "תרבות ישראל ותנועת העבודה בימינו". | עברית | ||
| 5.6 | 254 | יהושע גוטמן | 1961 | בתיק רק: מכתב אחד מאת ההיסטוריון פרופ' יהושע גוטמן, אשר נכתב בעקבות פרסום הידיעה על השתתפותו של חיים הזז (לצד נתן אלתרמן, חיים שיבא ואחרים) בפגישת אנשי רוח מטעם מפא"י, שבה נידונה פרשת לבון והשתלשלות ההאשמות כנגד דוד בן גוריון. במכתב מנמק פרופ' גוטמן מדוע נמנע מלהצטרף לאותה יוזמה שבאה להגן על בן-גוריון ומותח ביקורת על אנשי הציבור שעמדו בראשה. | עברית | ||
| 5.6 | 255 | שלמה דב גויטיין | 1952 | זוג מכתבים מאת פרופ' שלמה דב גויטיין אל חיים הזז, בעניין מאמר הביקורת שפרסם על הרומן "יעיש" ובעניין פרסום אנתולוגיה לתלמידים הכוללת פרקים שונים מתוך יצירות הזז. | עברית | ||
| 5.6 | 256 | יעקב גולדמן | 1963 | בתיק רק: מכתב תודה קצר ששיגר הרב יעקב גולדמן (1986-1906) אל חיים הזז, בעקבות קבלת ספרו "בקולר אחד". הזז נעזר ברב גולדמן לצורך קבלת פרטים על עולי הגרדום מאיר פיינשטיין ומשה ברזני, במהלך כתיבת הרומן "בקולר אחד". הרב יעקב גולדמן היה הרב הצבאי ששהה במחיצתם של שני עולי הגרדום זמן קצר לפני שפוצצו את עצמם בבית הסוהר. | עברית | ||
| 5.6 | 257 | אברהם גולדנסון | 1964-1973 | בתיק: עשרות מכתבים ששיגר ידידו הקרוב של חיים הזז מימי פריס, אברהם גולדנסון (1979-1901). מרבית המכתבים נשלחו מהעיר בורדו, צרפת, על נייר מכתבים רשמי של הפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטת בורדו (Université de Bordeaux), שם הוא לימד עברית. מכתבים אחדים כוללים טקסטים בצרפתית שגולדנסון ערך לבקשתו של הזז, ואחרים טקסטים בעברית שהזז נתבקש לתקן ולערוך. מרבית האיגרות עוסקות בעניינים אישיים, ובעיקר במעמדו האקדמי של גולדנסון. בין היתר, נזכרים בהן: אנדרה נהר; אברהם שאנן; אפרים הרפז; שמעון הלקין; זלמן שזר; בן ציון פישלר; הרב רנה שמואל סירא. חלק מן האיגרות כוללות דברים שמוענו אל אביבה הזז. בתיק גם: תצלום דיוקנו של אברהם גולדנסון עם בתו מרים ותצלום דיוקן נוסף של מרים גולדנסון (Myriam Goldenson). | עברית | ||
| 5.6 | 258 | אליהו גולדשטיין | 1964 | מכתבי ברכה קצרים ששיגר מהעיר ניו יורק ד"ר אליהו גולדשטיין (Eli Goldstein), רופא שטיפל בחיים הזז בעת שביקר עם אביבה הזז בארצות הברית ועימו התיידד. | עברית | ||
| 5.6 | 259 | ישראל גור | 1972 | בתיק רק: מכתב אחד מאת חוקר התיאטרון ישראל גור, אשר נשלח אל חיים הזז מניו יורק, בעת ביקורו שם. בתחתית המכתב נוספו דברים בכתב ידו של המשורר גבריאל פרייל. | עברית | ||
| 5.6 | 260 | ירמיהו צבי גורדון | 1950-1970 | גלויות דואר ואיגרות קצרות מאת המגיה י"צ גורדון, בעניין התקנת כתבי הזז השונים לדפוס והוצאתם לאור בהוצאת "עם עובד". חטיבת איגרות מן השנים 1966-1967 עוסקת בהכנת המהדורה המתוקנת של 12 הכרכים (תשכ"ח) והיא מתעדת את סדר עבודתו של הזז בההדרתם. | עברית | ||
| 5.6 | 261 | פרל גורדון | 1971 | בתיק רק: מכתב אחד בעברית, בכתב ידה של המתרגמת פרל גורדון (Pearl Gordon). מכתב זה צורף לטיוטת התרגום לאנגלית של הסיפור "תות!.. תות!.." והוא כולל הערות בנוגע לנוסח זה. בסוף המכתב מתייחסת גורדון גם לאפשרות שתתרגם את הסיפור "הוא ציווה". | עברית | ||
| 5.6 | 262 | איתן גיטין | 1961 | מכתב אחד מודפס במכונת כתיבה בעברית, על גבי נייר מכתבים של ה-Hebrew Union College בסינסנטי, אוהיו, מאת סיי (איתן) גיטין (Seymour Gitin). המכתב נוגע לעבודת המחקר שכתב גיטין על הנושא "המציאות היהודית ביצירתו של חיים הזז" ומופנות בו שאלות לסופר בעקבות קריאת מאמרו של שלום קרמר על "יעיש". | עברית | ||
| 5.6 | 263 | יעקב גיל | 1963-1966 | מכתבים ואיגרות ברכה ששיגר מחיפה הרב יעקב גיל (1990-1907) ובהם, בין היתר, הוא חולק עם הזז את דעתו על הרומן "בקולר אחד" ועל המחזה "בקץ הימים", שאותו הורה לתלמידיו בבית המדרש למורים על-שם גורדון, חיפה. | עברית | ||
| 5.6 | 264 | חיים גיל | 1959 | זוג מכתבים ששלח הבמאי והקולנוען חיים גיל (2008-1933) אל חיים הזז, בחתימת "כיימול" (חיים גינדל). במכתבים הוא מודה להזז על הפגישות עמו ומבקש את עצתו וסיועו בפרסום סיפוריו. ככל הנראה, לאחד מן המכתבים צורפו כתבי יד שמאוחר יותר הוחזרו למחברם. | עברית | ||
| 5.6 | 265 | בנימין גלאי | 1970 | בתיק: שני מכתבים ששיגר מחיפה הסופר והמחזאי בנימין גלאי אל חיים הזז, ובהם הוא מבקש את סיועו בהשגת תמיכה כספית. | עברית | ||
| 5.6 | 266 | יהושע א. גלבוע | 1953-1963 | בתיק: מכתבים מאת העיתונאי וההיסטוריון יהושע א. גלבוע אל חיים הזז, בעניין שיחות וריאיונות שקיים עמו, ובכלל זה במסגרת הכנתו של הספר "אוקטבראים עברים". בשתיים מן האיגרות מוזכר מאמרו של מנדל מאן על הרומן "בקולר אחד" ("די פארשעמטע און פארלייקנטע גבורה") שראה אור בפריס, אך לא הגיע לידי הזז. בתיק גם: איגרת קצרה ביידיש מאת מלך קארפינאוויטש (קרפינוביץ'), מזכיר מערכת כתב העת "די גאלדענע קייט", שצורף להגהת הריאיון שערך גלבוע עם הזז. עורך כתב העת, אברהם סוצקבר, ביקש להעביר את נוסח הדברים לעיונו של הזז בטרם פרסומם. | עברית ויידיש | ||
| 5.6 | 267 | זרובבל גלעד | 1950-1972 | עשרות מכתבים וגלויות דואר ששיגר מקיבוץ עין חרוד המשורר והעורך זרובבל גלעד. התכתבות זו עוסקת בעבודתו הספרותית של גלעד, ובכלל זה בעריכת כתב העת "מבפנים"; בביקורת על ספריו של הזז, ובייחוד הרומנים "דלתות נחושת" ו"בקולר אחד"; בפרסום פרק מתוך "ר' פנחס"; ובעניינים אישיים שונים. בין היתר, מוזכרים במכתבים בני משפחת גלעד ובהם רעייתו שושנה; אביבה הזז, שולמית שחר, רבקה שמי, דב סדן (בעניין יחסו של ש"י עגנון אל זלמן שניאור) ואחרים. בתיק גם: הזמנה רשמית מטעם משק עין חרוד לאירוח הזז; גיליון של "יומן עין חרוד" מ-1950 אשר הוקדש לזכרו של נמרוד לויטה ובו דברים מאת חיים גורי, חיים ברלב, זרובבל גלעד ואחרים; תדפיס השיר "הזית" שהוקדש לכבוד חיים הזז; גיליון של "יומן עין חרוד" מ-1965 שהוקדש לזכרה של שושנה גלעד; תדפיס של השיר "חיבוק התאנה" מאת זרובבל גלעד", ועליו הקדשה בכתב ידו אל אביבה וחיים הזז. | עברית | ||
| 5.6 | 268 | יוסי גמזו | 1963-1971 | שישה מכתבים מודפסים במכונת כתיבה מאת הפזמונאי והמשורר יוסי גמזו, ובהם תגובה מפורטת לפרסום הרומן "בקולר אחד" (בצירוף קטע מהעיתון "דבר" ובו טור תחת הכותרת "משהו מוסרי" העוסק ברומן); בקשה להשתתף בתכנית רדיו שהגיש; מכתבים בעניין השתתפותו של הזז בכתבי העת "אנך" ו"אופק" שבעריכת גמזו ועניינים נוספים. במכתבים נזכרים, בין היתר, ישראל ישעיהו (חותנו של גמזו) ומבקר האמנות חיים גמזו (אביו של יוסי גמזו). | עברית | ||
| 5.6 | 269 | קלוד גנדלמן | 1969 | בתיק רק: מכתב אחד בכתב יד, בצרפתית, מאת חוקר הספרות פרופ' קלוד גנדלמן (Claude Gandelman, 1936-1996), ובו הוא ממליץ לפני הזז על ידידו, דן ביר (Dan Bir) - לימים, הרב דן בארי. בשל נסיעתו של גנדלמן לצרפת, הוא לא יכול היה להמשיך ולהעניק לחיים הזז שיעורים בצרפתית ועל-כן המליץ שביר-בארי יחליפו. | צרפתית | ||
| 5.6 | 270 | ז'קלין ג'נו | 1966 | בתיק: ארבעה מכתבים בצרפתית מאת ההיסטוריונית וחוקרת הפילוסופיה ז'קלין ביסמוט-ג'נו (Jacqueline Genot-Bismuth, 1938-2004). מכתבים אלה נוגעים למחקר שכתבה על אודות יצירת הזז ולמאמר שפרסמה בעקבותיו על המחזה "בקץ הימים". לאחד מן המכתבים צורפה רשימה של שאלות שהפנתה אל הזז בנוגע לביוגרפיה שלו וליצירתו. בתיק גם: מכתב אחד בעברית אשר מוען אל אביבה הזז. | צרפתית ועברית | ||
| 5.6 | 271 | מאיר יהודה גץ | 1952-1953 | בתיק: שלושה מכתבים מאת הרב מאיר יהודה גץ, אשר נשלחו אל חיים הזז ממושב כרם בן זמרה. ככל הנראה, אביבה וחיים הזז התיידדו עם הרב גץ ומשפחתו בעת שהתגוררו בעיר צפת. במכתבים מודה הרב גץ להזז על קבלת ספריו ובמיוחד מביע את התרשמותו מן הסיפור "דורות הראשונים" וכן מציע להזז לבוא ולהתגורר בביתו. | עברית | ||
| 5.6 | 272 | משה גרדון | 1959-1970 | בתיק: ארבע גלויות דואר ששיגר משה גרדון, מנהל הוצאת "מוסד ביאליק" וידידו של חיים הזז. אחת מן הגלויות עוסקת בסופר הסובייטי קונסטנטין סימונוב ובהצעה להזז לפרסם תגובה פומבית למכתב שבו הוקיע את מדינת ישראל בימי מלחמת ההתשה. | עברית | ||
| 5.6 | 273 | שלמה גרודזנסקי | 1962-1971 | בתיק: 1. מכתב מודפס במכונת כתיבה, בעניין תרגומו האנגלי של הסיפור "הוא ציוה" וכן בעניין זכרונותיה של נדייז'דה מנדלשטם. 2. מכתב בכתב ידו של שלמה גרודזנסקי ובו הוא מזמין את חיים הזז להשתתף בדו-ירחון "אמות" שבעריכתו. 3. מכתב מאת אברהם יבין, מזכיר מערכת "אמות", המבקש מהזז להשיב על מכתבו של גרודזנסקי. | עברית | ||
| 5.6 | 274 | אליהו גרטל | 1962 | בתיק: מכתב מאת אליהו גרטל, חבר קיבוץ רמת יוחנן (1971-1904). המכתב נשלח אל חיים הזז בעקבות נאומו "הסופר והמציאות" שנתפרסם בעיתון "דבר" ב-4 במאי 1962. למכתב זה צירף גרטל מאמר ביקורת על הנובלה "אופק נטוי", בכתב ידו. ככל הנראה, מאמר זה לא פורסם מעולם. | עברית | ||
| 5.6 | 275 | שלמה גרייזל | 1970 | בתיק רק: מכתב אחד ששלח מהעיר רומא ההיסטוריון פרופ' שלמה גרייזל, בעקבות הידיעה על ביקורו של הזז בפילדלפיה לשם קבלת תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת דרופסי. | עברית | ||
| 5.6 | 276 | עמנואל גרין | 1964-1972 | בתיק: מכתבים מאת הרב ד"ר עמנואל מני גרין (Rabbi Dr.Emanuel Green, 1907-1980), ניו יורק, אל אביבה וחיים הזז. בני הזוג הזז התיידדו עם מני גרין, פרופסור ללשון העברית באוניברסיטת הופסטרה (Hofstra University) ועם רעייתו אן גרין בעת ביקורם הראשון בארצות הברית, בשנת 1964. מרבית המכתבים בתיק נשלחו לאחר פגישתם השנייה ב-1970, בעת שהזז ביקר בפילדלפיה ובניו יורק והם עוסקים, בין היתר, בתרגום לאנגלית של הרומן "דלתות נחושת" וכן בתרגומים אחרים מיצירת הזז לאנגלית. בין היתר, מוזכרים בהם ישראל מאיר לסק, דן אלמגור, יצחק קיוב, ראובן בן-יוסף וכן יוסף מרקס. בתיק גם: שלושה מכתבים באנגלית, בכתב יד, מאת אן (חנה רחל) גרין אל אביבה וחיים הזז; מברקי ברכה ששיגרו בני הזוג גרין לימי ההולדת של הזז; תקציר של עבודת הדוקטורט שחיבר גרין, בהדרכת פרופ' א"י כ"ץ, על הגותו של יחזקאל קויפמן; העתק של מכתב ששיגר מני גרין אל מו"לים שונים בארצות הברית; מכתב מאת הוצאת Behrman House שנשלח בשמו של ד"ר גרין וכן טיוטה של איגרת משותפת שכתבו אביבה וחיים הזז אל מני ואן גרין. | עברית ואנגלית | ||
| 5.6 | 277 | יצחק גרינבוים | 1954 | בתיק רק: מכתב אחד בכתב ידו של המנהיג הציוני יצחק גרינבוים (1970-1879), על נייר מכתבים של לשכת שר הפנים. במכתב פונה גרינבוים להזז ומבקש ממנו להצטרף לפעולה ציבורית של "חוג סופרים ועסקני ציבור" בראשותו, אשר יזם פעולות מחאה כנגד חימושה של גרמניה המערבית (בעקבות הסכמי פריס). | עברית | ||
| 5.6 | 278 | אורי צבי גרינברג | 1956-1968 | בתיק: שני מכתבי ברכה ותודה קצרים מאת המשורר אורי צבי גרינברג אל חיים הזז, אשר נשלחו בעקבות קבלת ספריו, ובהם הרומן "דלתות נחושת". בתיק גם: מברק ששיגר אצ"ג אל זלמן שזר, ובו הוא מביע את התנצלותו על היעדרו מן המסיבה שנערכה לכבוד הזז בבית הנשיא. | עברית | ||
| 5.6 | 279 | נחום גרצ'יקוב | 1959-1972 | זוג מכתבים ברוסית מאת ידידו הוותיק של חיים הזז מימי קרים, איסטנבול ופריס, נחום גרצ'יקוב. אחד המכתבים בא כתגובה למכתב תנחומים ששלח אליו חיים הזז בטעות. | רוסית | ||
| 5.6 | 280 | אליהו דובקין | 1963 | בתיק רק: מכתב אחד מאת אליהו דובקין, באותה עת ראש מחלקת הנוער והחלוץ של הסוכנות היהודית לא"י, ובו הוא מזמין את הזז להשתתף בוועידה עולמית של נוער יהודי שעמדה להתקיים בירושלים באוגוסט 1963. | עברית | ||
| 5.6 | 281 | מנחם דורמן | 1961-1964 | מכתבים מודפסים במכונת כתיבה מאת מנחם דורמן אל חיים הזז, העוסקים בתרגומים מהספרות האיטלקית (ובכלל זה תרגום כתבי ניקולו מקיאוולי, ובהם "תולדות פירנצה" והמחזה "מנדראגולה"); הוצאת התרגומים לאור במסגרת סדרת "ספרי מופת" של "מוסד ביאליק"; כינוס של סופרים ואנשי רוח לדיון על איחוד מפלגות הפועלים בישראל; הדי "פרשת לבון" והעירעור על מנהיגותו של דוד בן-גוריון. בין היתר, נזכרים במכתבים נתן אלתרמן, ס. יזהר, יאני אבידב. בתיק גם: העתק מכתבו של מנחם דורמן אל משה גרדון, מנהל הוצאת "מוסד ביאליק", בעניין הוצאת כתבי מקיאוולי בתרגום לעברית. | עברית | ||
| 5.6 | 282 | יחיאל די-נור | 1957 | שלוש איגרות מאת הסופר ק. צטניק (יחיאל די-נור) ובהן, בין היתר, הוא מבקש את סיועו של חיים הזז להתקבל אל קלוב פאן (PEN) וכן מדווח לו על עניינים משפחתיים ואישיים שונים. | עברית | ||
| 5.6 | 283 | משה דייויס | 1963 | בתיק: מכתב ברכה מאת פרופ' משה דייויס מן האוניברסיטה העברית בירושלים אשר נשלח אל חיים הזז לרגל קבלתו תואר דוקטור לשם כבוד מטעם בית המדרש לרבנים באמריקה. | עברית | ||
| 5.6 | 284 | משה דיין | 1971 | מכתב אחד בכתב ידו ובחתימתו של שר הביטחון משה דיין, בעניין השתתפותו בישיבות הוועד להוצאת כתבי נתן אלתרמן, שבראשו עמד חיים הזז. | עברית | ||
| 5.6 | 285 | בן ציון דינור | 1956-1971 | בתיק: מכתב מאת פרופ' בן-ציון דינור אל אביבה וחיים הזז, שבא כתשובה להזמנתם אל ערב חגיגי שהתקיים לכבוד יום הולדתו השבעים של חיים הזז. בתיק גם: זוג כרטיסי ברכה ששיגר דינור להזז, ועליהם דברי ידידות קצרים בכתב ידו. | עברית | ||
| 5.6 | 286 | שלמה דמשק | 1957 | בתיק: מכתב מאת הסופר והמחנך היהודי-אמריקני שלמה דמשק (1963-1896) אשר נשלח מהעיר לייקווד, ניו ג'רזי, בעקבות איגרת ששיגר אליו חיים הזז. במכתב הוא מתאר את התפעלותו מהרומן "דלתות נחושת" והדמיון שבין חלק מן הדמויות והאירועים המתוארים שם לחוויותיו בעיירת הולדתו, נייסוויז'. בתיק גם: מכתב מאת דבורה אסובסקי, עובדת הסוכנות היהודית, אשר צורף לספרים ששלח שלמה דמשק אל הזז. | עברית | ||
| 5.6 | 287 | חיים דן | 1965 | בתיק: מכתבים ששיגר חיים דן, חבר קיבוץ עינת, אל חיים הזז. איגרות אלו עוסקות ביוזמתה של קבוצת ה"קול קורא" למנוע את הפילוג שהסתמן במפא"י בשנת 1965, לפני הקמת רפ"י. שתיים מן האיגרות עוסקות במכתבים רשמיים ועצומות שככל הנראה, חיים הזז היה בין מנסחיהן והחותמים עליהן. בתיק גם: פרוטוקול של פגישה שהתקיימה בין דוד בן-גוריון לבין קבוצת ה"קול קורא", שעל חבריה נמנו יאני אבידוב, אריה אופיר, אבא בן יעקב, דוד זכאי, שמעון קושניר וחיים דן עצמו. באותה פגישה השתתף גם עורך הדין אהרון חוטר-ישי. | עברית | ||
| 5.6 | 288 | עזרא דנין | 1952-1971 | מכתבים ששלח עזרא דנין אל חיים הזז מן הערים בלגרד, טהרן, לוס פלמוס (ספרד), מנגואה (ניקרגואה) ומביתו במושבה חדרה. במכתבים הוא מתאר את מסעותיו בשירות משרד החוץ הישראלי, את עבודתו, וכן מתייחס לכתבי הזז (ובעיקר לרומן "בקולר אחד"). | עברית | ||
| 5.6 | 289 | נחום דרייזין | 1964 | מכתב אחד בכתב ידו של הרב נחום דרייזין (Nathan Drasin) אשר נשלח אל חיים הזז בעת ביקורו בארצות הברית, בעקבות פגישתם של השניים בעיר וושינגטון. | עברית | ||
| 5.6 | 290 | מיכאל דשא | 1972-1973 | מכתבים ששלח אל חיים הזז הסופר והמחנך מיכאל דשא ממושב שדמה, ובהם הוא מביע את דעתו על נאומים שנשא חיים הזז, משיב על דברים שכתב לו הזז בעקבות קריאת שיריו ומספר לו על קורות חייו. | עברית | ||
| 5.6 | 291 | מארק האלטר | 1965-1968 | בתיק: מכתבים בצרפתית מאת הסופר והצייר מארק האלטר (Marek Halter). המכתבים עוסקים בקשרים עם עורכים וסופרים צרפתים וישראלים שונים, בתערוכות שהציג האלטר, בסרט קולנוע שהפיק ובקשרי תרבות בין ישראל לצרפת. | צרפתית | ||
| 5.6 | 292 | ג'ולס הארלו | 1966 | שני מכתבים מאת הרב ג'ולס הארלו, ניו יורק (אחד מהם על נייר מכתבים רשמי של "כנסת הרבנים"), בעניין תרגום יצירתו של חיים הזז לאנגלית. לאחד מן המכתבים צירף הארלו קטעים מן הרומן "בקולר אחד" שהחל בתרגומו. | אנגלית | ||
| 5.6 | 293 | אברהם מאיר הברמן | 1949 | מכתבים ששלח מירושלים א"מ הברמן אל חיים הזז בתל-אביב, בעניין פרסום סיפורו "חופה וטבעת" בשנתון "לוח הארץ" וכן בנוגע לאחד מספריו של יהודה אבן שמואל (קויפמן). | עברית | ||
| 5.6 | 294 | אברהם הדס | 1952 | בתיק רק: מכתב אחד מאת אברהם הדס, מושב תימורים, בעניין תרגום סיפורי הזז לאנגלית. | עברית | ||
| 5.6 | 295 | אברהם הולץ | 1956 | איגרת אוויר כתובה עברית מאת אברהם הולץ, ובה הוא מציג את עצמו לפני חיים הזז ומבקש את רשותו לתרגם לאנגלית את נאומו "הספרות העברית בזמן הזה" שנתפרסם ב"דבר". הזז נשא את הדברים בוועידת אגודת הסופרים הי"ז שנערכה בתל-אביב, ב-12 בדצמבר 1955. | עברית | ||
| 5.6 | 296 | שמשון הולצמן | 1952-1967 | בתיק: מכתבים וגלויות דואר ששיגר להזז ידידו הצייר שמשון הולצמן ובהם הוא מספר על עבודתו, על רשמיו מקריאת "יעיש" ועל עניינים אישיים שונים. בתיק גם: הזמנה לפתיחת תערוכתו של הולצמן בפריס, בשנת 1964 וכן הזמנה לתערוכה הרטרוספקטיבית שנערכה לו בבית האמנים בתל אביב, בשנת 1966, ועליה תוספת בכתב ידו. | עברית | ||
| 5.6 | 297 | שמואל הופרט | 1966-1972 | מכתבים מאת שמואל הופרט (2006-1936) שנשלחו על נייר מכתבים רשמי של רשות השידור - קול ישראל, העוסקים בתוכניות רדיו שבהן השתתף חיים הזז וברעיונות שונים לשידורים שעניינם הספרות העברית. | עברית | ||
| 5.6 | 298 | יעקב הורוביץ | 1950-1972 | מכתבים וגלויות דואר ששיגר ד"ר יעקב הורוביץ אל חיים הזז, בעיקר במסגרת תפקידו כעורך המוסף הספרותי של עתון "הארץ". | עברית | ||
| 5.7 | 299 | ויוקה היימן (אביבה חיים) | 1954-1967 | בתיק: גלויות דואר ומכתבים בעברית מאת הסופרת והמתרגמת השבדית ויווקה היימן (Viveka Heyman, 1919-2013), החתומים בשמה העברי, אביבה חיים. מרבית האיגרות עוסקות בתרגומי היימן לשבדית מיצירות הזז, ובמיוחד בתרגום הרומן "בקולר אחד", אשר ראה אור בשטוקהולם בשנת 1967. בתיק גם: טיוטות בכתב ידה של אביבה הזז לאחדים ממכתביה אל היימן. | עברית | ||
| 5.7 | 300 | משה הלוי | 1964-1966 | בתיק: מכתבים מאת במאי התאטרון משה הלוי אל חיים הזז, בנוגע להפקת הצגה המבוססת על הרומן "היושבת בגנים", ב"תיאטרון משה הלוי". באחד מן המכתבים מבקש הלוי מהזז כי יצטרף אל הוועד הציבורי שקם לציון 40 שנה לעבודתו הבימתית בישראל. במכתבים מוזכרת, בין היתר, יוזמתו של יוסף (יוסי) ידין להמחיז את הספר "בקולר אחד" ולהעלותו בתיאטרון הקאמרי; ההצגה "עולמו של פרץ" בהשתתפותה של לאה דגנית (רעייתו של הלוי); שילוב קטעים מתוך הסיפור "ירחם השם" בתוך הצגת "היושבת בגנים"; הערותיו של הזז על ההמחזה, שנמסרו באמצעות בצלאל אלוני, אחד מן השחקנים בהצגה; אפשרות עיצובה של תפאורה להצגה בידי הצייר אריה נבון; ליהוקם של שחקנים שונים לתפקידים הראשיים. חלק מן המכתבים נשלחו אל הזז בצירוף טיוטות מן המחזה. בתיק גם: העתק מכתב מאת ד"ר יוסף מכמן-מלקמן, מנהל היחידה לתרבות במשרד החינוך והתרבות, בו הוא מאשר את תמיכת משרדו בהעלאת המחזה; זוג כרטיסים לאחת מן ההצגות, שנערכה באולם "בית הרופא", תל אביב; טיוטה בכתב ידו של חיים הזז לקטע מדיאלוג שהלוי ביקש ממנו לתקן. | עברית | ראו גם תיק 1:358 וכן תיק 1:462, הכולל כתב יד של המחזה ורישומי עודד שמיר לתפאורה. | |
| 5.7 | 301 | יצחק הלוי-לוין | 1965-1967 | מכתבים מאת הסופר והעורך יצחק הלוי-לוין (1969-1910) שנשלחו אל חיים הזז על נייר מכתבים של כתב העת הרב-לשוני לאמנות ומדע "אריאל" ("Ariel") שבעריכת הלוי-לוין. המכתבים עוסקים בתרגום ופרסום יצירות שונות מאת חיים הזז, וכן בכתיבת מבואות מתאימים על ידי חוקרים שונים, ובהם רוברט אלטר (Robert Alter) ועזרא שפייזהנדלר (Ezra Spicehandler). | עברית | ||
| 5.7 | 302 | חיים הלפרין | 1957-1960 | זוג מכתבים ששיגר פרופ' חיים הלפרין (1973-1895) אל חיים הזז, בנוגע לפעילותה של הוועדה לקביעת מעמדו הממלכתי של תיאטרון "הבימה". | עברית | ||
| 5.7 | 303 | בנימין הלפרן | 1949-1960 | בתיק: מכתבים בעברית מאת הסופר והמתרגם פרופ' בן הלפרן (Ben Halpern, 1912-1990) אשר נשלחו מניו יורק אל חיים הזז, בעניין תרגום סיפוריו לאנגלית ובעיקר תרגום הרומן "היושבת בגנים", אשר הופיע תחת הכותרת "Mori Sa'id": שאלות בנוגע לתרגום מלים ומונחים, הצעות להשמטות ושינויים בנוסח האנגלי, ענייני הוצאה לאור, תמלוגים, ביקורות והפצת הספר. במכתבים נזכרת גם עבודת התרגום שלו לרומן "יעיש" וכן לסיפור "חופה וטבעת". בתיק גם: מכתבים בנוגע לפרסום קטע מן הסיפור "הדרשה" בתרגומו של הלפרן בקובץ The Idea of the Jewish State שראה אור בהוצאת אוניברסיטת הרווארד. | עברית ואנגלית | ||
| 5.7 | 304 | אברהם הלקין | 1964 | שני מכתבים ששיגר ההיסטוריון פרופ' אברהם הלקין מבית המדרש לרבנים באמריקה (Jewish Theological Seminary of America) אל אביבה וחיים הזז, בעקבות פגישתם בניו יורק באביב 1964. | עברית | ||
| 5.7 | 305 | שמעון הלקין | 1954 | בתיק רק: מכתב קצר אחד מאת פרופ' שמעון הלקין, בעניין פגישה בהשתתפותו ובהשתתפות יצחק שנהר (שנברג) וחיים הזז עם יושב-ראש הסוכנות היהודית דאז, זלמן שזר (רובשוב). | עברית | ||
| 5.7 | 306 | עזרא המנחם | 1952-1971 | מכתבים ששלח הסופר והעורך עזרא המנחם (1993-1907) אל חיים הזז, בעיקר במסגרת תפקידו כעורך תכניות הספרות של קול ישראל, רשות השידור וכן במסגרת תפקידו כעורך בהוצאת "עם עובד". איגרות אחדות נוגעות לפרסום סיפוריו של המנחם בהוצאת "מוסד ביאליק" וסיועו של הזז בעניין. באחד מן המכתבים נזכר תרגום הרומן "יעיש" לצרפתית, בידי צילה גרינברג, וכן נזכרים שידוריו של הזז על ביאליק, שופמן, ברקוביץ' ותוכניות אחרות שנטל בהן חלק. | עברית | ||
| 5.7 | 307 | דוד הנגבי | 1950-1953 | מכתבים ששיגר דוד הנגבי, העורך הראשי של הוצאת הקיבוץ המאוחד, אל חיים הזז, בעניין הוצאת כל כתביו (ובכלל זה מהדורה חדשה של "בישוב של יער", "פרקי מהפכה" ו"חלוצים") בשישה כרכים. במכתבים אלה נזכרים, בין היתר, אברהם שלונסקי, נתן אלתרמן ורפאל אליעז כמתווכים. | עברית | ||
| 5.7 | 308 | שלמה הרברג | 1956-1965 | בתיק: מכתבים מאת הסופר והמתרגם שלמה הרברג, ובהם התייחסות להצגת "היושבת בגנים" שהופקה על ידי תיאטרון משה הלוי ולעניינים ספרותיים אחרים. | עברית | ||
| 5.7 | 309 | יעקב הרדוף-בלומברג | 1952 | ארבע איגרות מאת יעקב בלומברג-הרדוף, הנוגעות לפגישותיו עם אביבה וחיים הזז, וכן לסיועו של הזז בפרסום סיפוריו. הכותב היה לוחם פלמ"ח שהזז הכירו בימי מלחמת השחרור. | עברית | ||
| 5.7 | 310 | אברהם הרמן | 1964 | בתיק רק: מכתב רשמי שנשלח אל חיים הזז מאת אברהם הרמן, שגריר ישראל בארצות הברית, אשר בא כמענה להודעה על ביקורו הרשמי של הזז בשליחות נשיא המדינה. | עברית | ||
| 5.7 | 311 | סוניה השכל | 1955-1969 | זוג מכתבים ברוסית ששיגרה אל חיים הזז מייסדת הבלט המלכותי ההולנדי, ידידתו של הזז מימי פריס, סוניה השכל-באוכהנס (Sonia Gaskell-Bauchhenss, 1904-1974). אחד המכתבים נשלח בעת ביקורה בישראל בקיץ 1955 , יחד חברתה זמרת האופרה אידה שלונסקי, ואילו המכתב השני הוא מקיץ 1969. על המכתב הראשון נוספו דברים ברוסית, בכתב ידה של אידה שלונסקי, בו היא מפצירה בהזז כי יבוא לפגוש בהן. | רוסית | ||
| 5.7 | 312 | זיגפריד ואן פראג | 1965 | שתי איגרות קצרות מאת הסופר היהודי-הולנדי זיגפריד ואן פראג (Siegfried van Praag, 1899-2002) בקשר עם ביקורו בישראל ובקשתו לפגוש בהזז. | צרפתית | ||
| 5.7 | 313 | משה וואלדמאן | 1967-1972 | שני מכתבים ששלח מצרפת סופר היידיש משה וואלדמאן (ולדמן) אל חיים הזז: אחד המכתבים נשלח בעקבות מלחמת ששת הימים ושחרור ירושלים, ואילו המכתב השני עוסק בענייני הוצאה לאור של כתביו. | יידיש | ||
| 5.7 | 314 | ג'וליאן ווייט | 1965 | מכתב רשמי ששיגר הרב ג'וליאן מ. ווייט (Julian M. White), יועץ בכיר ללשכת החינוך היהודי של לוס אנג'לס, קליפורניה (Bureau of Jewish Education of the Jewish Federation) ובו שאלות בנוגע להוראת השואה בבתי הספר היהודיים שתחת אחריותו. למכתב זה צורפה רשימה של אנשי הרוח, הסופרים והמשוררים שאליהם הופנו מכתבים דומים. ככל הנראה, הזז לא ענה לפנייה זו. | אנגלית | ||
| 5.7 | 315 | צבי וויסלבסקי | 1949-1958 | בתיק: ארבע איגרות קצרות וכרטיס ברכה מאת דבורה וצבי וויסלבסקי אל אביבה וחיים הזז. בתיק גם: גלויית דואר ששיגרה דבורה וויסלבסקי מהביתן הישראלי בתערוכה הבינלאומית של בריסל, 1958. | עברית | ||
| 5.7 | 316 | קלוד וייל | 1968 | בתיק רק: מכתב אחד בכתב ידו של הפסיכואנליטיקאי היהודי-צרפתי ד"ר קלוד וייל (Dr. Cluade Veil, 1920-1999), בעלה של אליאן אמאדו לוי-ולנסי, בנוגע לפגישה עם אביבה וחיים הזז. | צרפתית | ||
| 5.7 | 317 | אברהם וילנסקי | 1952-1968 | איגרות ששלח מהעיר חיפה המהנדס אברהם וילנסקי, ידידו של הזז מימי פריס וחתנו של שאול טשרניחובסקי. המכתבים עוסקים, בין היתר, בהדפסת כתבי טשרניחובסקי בהוצאת "עם עובד", ובכלל זה מחזה בלתי ידוע בשם "יום אחד בחיי שאול המלך", ובהתנתקות מכבלי החוזה עם הוצאת שוקן. | עברית | ||
| 5.7 | 318 | מילטון וילסון | 1964 | בתיק רק: מכתב אחד מאת הרופא ד"ר מילטון ג' וילסון (Milton J. Wilson) ניו יורק, בו הוא מודה לאביבה וחיים הזז על מתנה ששיגרו אליו ומזכיר את פגישתם בניו יורק זמן קצר קודם לכן (באביב 1964). | אנגלית | ||
| 5.7 | 319 | יוסף ויץ | 1968-1969 | זוג איגרות ידידות בכתב ידו של יוסף וייץ, אשר נשלחו בשמו ובשם רעייתו, רוחמה ויץ, אל אביבה וחיים הזז. | עברית | ||
| 5.7 | 320 | מנחם זלמן ולפובסקי | 1968 | בתיק רק: מכתב אחד מאת ידיד נעוריו של חיים הזז, הסופר והמתרגם מ"ז ולפובסקי (1975-1893), בתגובה למאמר שפרסם הזז על חברם המשותף, משה חיוג (פלוטקין), ובנוגע למקור שמו הספרותי. | עברית | ||
| 5.7 | 321 | לאה זגגי | 1965-1972 | כרטיסי ברכה, מברק, גלויית דואר ומכתבים ששיגרה לאה זגגי (בשמה ובשם בעלה, מרדכי זגגי) אל אביבה וחיים הזז. שניים מן המכתבים נשלחו בעת שהותם של אביבה וחיים הזז בפריס, באביב 1965 ובהם מוזכרים, בין היתר, דוד בן גוריון, אליהו דובקין, פנחס ליטבינובסקי וכן מתואר טקס חנוכת מוזיאון ישראל. | עברית | ||
| 5.7 | 322 | ננינה זונינו | 1970-1971 | גלויית דואר ומכתבים באנגלית ובצרפתית ששלחה הסופרת והפסיכואנליטיקאית הצרפתייה ננינה זונינו (Naninna Zunino) אל אביבה וחיים הזז בין היתר, בעניין תרגום אחד מספריה לעברית וכן בנוגע לביקורה בישראל. | עברית | ||
| 5.7 | 323 | משה זילברג | 1969-1971 | שלוש איגרות קצרות מאת שופט בית המשפט העליון, פרופ' משה זילברג (1900-1975) אל ידידו חיים הזז. | עברית | ||
| 5.7 | 324 | נתן זילברמן | 1953-1968 | מכתבים ששיגרו בני משפחת רחל ונתן זילברמן, שכניהם לשעבר של אביבה וחיים הזז משיכון ותיקים בגבעתיים, ובהם מידע על עיסוקיהם ועניינים אישיים שונים. לאחדים מן המכתבים צורפו תצלומיה של אורה, בתם, שאף הוסיפה דברים בכתב ידה לשלוש מן האיגרות. | עברית | ||
| 5.7 | 325 | יצחוק זילברשלג | 1952-1973 | עשרות גלויות דואר ומכתבים ששיגר הסופר והמחנך יצחק זילברשלג אל אביבה וחיים הזז. מרבית המכתבים נשלחו מהעיר בוסטון, בה התגורר. איגרות אלו עוסקות בעבודתו הספרותית (ובכלל זה בתרגום הקומדיות של אריסטופנס), בעבודת ההוראה של זילברשלג בבית המדרש העברי למורים (Hebrew Teachers College) ונזכרים בהן, בין היתר, פרופ' שאול ליברמן, פרופ' שלמה דב גויטיין ופרופ' הארי צבי וולפסון (Harry Austryn Wolfson). מכתבים רבים כוללים בתוכם תוספות בכתב ידה של מילכה זילברשלג, רעייתו של יצחק זילברשלג. | עברית | ||
| 5.7 | 326 | שמואל דוד זינגר | 1961-1964 | שני מכתבים ביידיש מאת הסופר והמבקר היהודי-אמריקני שמואל דוד זינגער (1973-1903) שאליהם צורפו מאמרים על יצירתו של חיים הזז. | יידיש | ||
| 5.7 | 327 | דוד זכאי | 1949-1972 | בתיק: גלויות דואר, פתקים ואיגרות קצרות ששיגר הסופר, העורך והעיתונאי דוד זכאי אל חיים הזז. איגרות אלו עוסקות, בין היתר, בפרסום סיפורי הזז ב"שנתון דבר" שזכאי היה עורכו; בהוצאתם לאור של כתבי ז"י אנוכי; בסיוע לסופר לייב אוליצקי; בתיקונים שונים לשיבושים שמצא בסיפורי הזז; בשאלות אסטרונומיה ובעניינים אישיים שונים. בתיק גם: מכתב מאת מ. זרון, קורא עברי מהעיר ז'נבה, שוייץ, אשר נשלח אל דוד זכאי כתגובה לפרסום פרקי "ר' פנחס" בשנתון "דבר"; מאמר מאת ישעיהו אברך ששלח דוד זכאי לעיונו של הזז; עלה הגהה של מאמר ביקורת מאת דויד זכאי על הספר "דברים כהוויתם" מאת דוד בן גוריון, ועליו הערות בכתב ידו. | עברית | ||
| 5.7 | 328 | ישראל זמורה | 1957-1972 | בתיק: עשרות מכתבים מאת העורך והמו"ל ישראל זמורה אל חיים הזז. מכתבים אלה עוסקים בעריכת כתב העת "מאזנים" ובהשתתפותו של הזז; בפרסום סיפורי הזז בכתב העת "מחברות לספרות" וביוזמות מו"ליות אחרות; בהוצאתו לאור של הספר "חתן דמים" במסגרת הוצאת "מחברות לספרות", ובכלל זה עבודת הניקוד של יונתן רטוש, ציוריה של רות צרפתי ועיצוב העטיפה של עלי גרוס (יערי); בקובץ לזכרה של עדה זמורה; בשירי אסיה אברמוב (שיפרין); בכתיבת מונוגרפיה על יצירתו של חיים הזז. בתיק גם: העתק מכתבו של ישראל זמורה אל מרדכי זגגי, בעניין הוצאתם לאור של שירי דפנה ליטבינובסקי, בתו של פנחס ליטבינובסקי. | עברית | ||
| 5.7 | 329 | מוריס ז'נוואה | 1965 | בתיק רק: איגרת קצרה בכתב יד, בצרפתית, מאת הסופר והמשורר הצרפתי מוריס ז'נוואה (Maurice Genevoix, 1890-1980) מזכיר האקדמיה הצרפתית (L’Académie française). באיגרת זו הוא מודה להזז על קבלת הספר "בקולר אחד" בתרגומו הצרפתי, וכן מודה לו על ההקדשה הלבבית שנוספה בשער הספר. | צרפתית | ||
| 5.7 | 330 | גרשון זק | 1957-1958 | זוג מכתבים מאת מנהל הכפר הירוק, גרשון זק (1989-1909) בנוגע ליוזמתו להקים קרן עזרה לסופרים עבריים. לאחד מן המכתבים כנראה צירף זק את נוסח ההצעה הראשונה להקמת הקרן, שנכתבה בידי יהושע בר-יוסף, בבקשה כי הזז יעיר ויתקן את הדברים. | עברית | ||
| 5.7 | 331 | מיכל חומסקי (הגתי) | 1965 | בתיק: מכתב בכתב ידה של מיכל הגתי-חומסקי (2004-1927) ובו היא מבקשת את רשותו של חיים הזז לפרסם את הסיפור "רחמים הסבל" בעיבוד לעברית קלה שנעשה על-ידה. למכתב צורף נוסח הסיפור, מודפס במכונת כתיבה. | עברית | ||
| 5.7 | 332 | יצחק חנוך | 1968 | שלושה מכתבים מאת יצחק חנוך, תל אביב, בנוגע לתרגום הרומן "דלתות נחושת" לאנגלית ובעניין דוגמאות התרגום אשר נשלחו לעיונו של חיים הזז. | עברית | ||
| 5.7 | 333 | אברהם מרדכי חריזמן | 1964 | בתיק רק: גלויית דואר אחת מאת הסופר, העורך והמתרגם מרדכי חריזמן (1884–1978) ובה הוא מבקש להיפגש עם חיים הזז ולקבל את חוות דעתו על אחד מספריו. | עברית | ||
| 5.7 | 334 | מקס טאו | 1965 | שלושה מכתבים באנגלית מאת ד"ר מקס טאו (Dr. Max Tau), מנהל הוצאת הספרים Fredsbiblioteket בעיר אוסלו, בנוגע לתרגום הרומן "בקולר אחד" לנורבגית. | אנגלית | ||
| 5.7 | 335 | מרדכי טביב | 1950-1952 | זוג מכתבים מאת הסופר מרדכי טביב אל חיים הזז: בעניין כתב העת "שלוחות" שבעריכתו ומכתב תגובה נלהב למקרא הרומן "יעיש", עם פרסום הכרך הרביעי והאחרון. | עברית | ||
| 5.7 | 336 | שלמה טבעוני | 1968-1969 | בתיק: מכתבים מאת הסופר והמחנך שלמה טבעוני אל חיים הזז, העוסקים בסיפוריו על יהדות תימן. | עברית | ||
| 5.7 | 337 | נפתלי הרץ טור סיני | 1961-1968 | זוג מכתבים מאת פרופ' נ"ה טור-סיני אל חיים הזז. אחד המכתבים בא כתגובה להודעת ההתפטרות של הזז מחברותו באקדמיה ללשון העברית. | עברית | ||
| 5.7 | 338 | משה טשרנוביץ | 1964-1965 | בתיק: שני מכתבים ששלח מהעיר ניו יורק ד"ר משה טשרנוביץ, עורך כתב העת העברי "בצרון". במכתב הראשון מזמין טשרנוביץ את הזז להשתתף בגיליון היובל של "בצרון" ואילו במכתב השני, שנשלח לקראת ביקורו של הזז בארצות הברית, הוא מבקש ממנו להימנות על חבר השופטים בתחרות פרסי "בצרון" על-שם ישראל שטיבל. בתיק גם: תדפיס מאמרו של משה שטיינר על הרומן "בקולר אחד" שפורסם בגיליון ג' של חוברת "בצרון" לשנת תשכ"ד, וכן קטע מאותו גיליון ובו ידיעה על תחרות הסיפורים. | עברית | ||
| 5.7 | 339 | משה יגר | 1971 | בתיק: מכתבים מאת ד"ר משה יגר אל אביבה וחיים הזז, אשר נשלחו בעת כהונתו כקונסול הכללי של ישראל בפילדלפיה. המכתבים עוסקים בהפצת כתבי הזז בארצות הברית, בתרגום הרומן "דלתות נחושת" לאנגלית וכן בתחרות פרסים שיזם ד"ר יגר, מטעם הקונסוליה הכללית של ישראל, פילדלפיה, לתלמידים המצטייינים בלימודי עברית. | עברית | ||
| 5.7 | 340 | יוסף ידין | 1964-1965 | בתיק: מכתבים ששיגר שחקן התיאטרון יוסי ידין (2001-1920) אל אביבה וחיים הזז. המכתבים נשלחו מהעיר לונדון, בעת שהותו של ידין בשנת השתלמות שם. במכתבים מספר ידין על חוויותיו מעבודתו בטלוויזיה הבריטית ובתיאטרון האנגלי (ובכלל זה עם הבמאי פיטר ברוק) וכן בתוכניות להמחזת הרומן "בקולר אחד" לשם העלאתו על במת תיאטרון הקאמרי בבימויו. | עברית | ||
| 5.7 | 341 | משה ידעיה | 1971-1972 | גלויות דואר ואיגרות מאת משה ידעיה, חבר קיבוץ חניתה, בנוגע למחקרו על הסיפור "החשבון" מאת חיים הזז, אשר נכתב בהדרכת יעקב בהט במסגרת לימודיו באוניברסיטת חיפה. | עברית | ||
| 5.7 | 342 | יעקב יהושע | 1963 | בתיק: מכתב מאת החוקר, הסופר והמזרחן יעקב יהושע (1982-1905) ובו הוא מבקש מחיים הזז את חוות דעתו על פרקי זכרונות שנתפרסמו בירחון "במערכה" ובכתב העת "במחנים". החומר הנלווה שנשלח אל הזז לא נמצא בארכיונו, ועל כן יש לשער שהוא הוחזר אל יהושע בלוויית הערות שונות. | עברית | ||
| 5.7 | 343 | ליאון יודקין | 1967 | מכתב וגלויית דואר מאת ליאון יודקין (Leon I. Yudkin), אוניברסיטת מנצ'סטר, בנוגע לאפשרות שיתרגם מסיפורי הזז לאנגלית. | עברית | ||
| 5.7 | 344 | יהושע יוסטמן | 1968-1971 | בתיק: גלויות דואר ששיגר העיתונאי יהושע יוסטמן (2008-1914) אל אביבה וחיים הזז. | עברית | ||
| 5.7 | 345 | גיורא יוספטל | 1961 | בתיק: מכתב רשמי מאת שר העבודה, גיורא יוספטל, אל חיים הזז. מכתב זה בא בתשובה לתלונה שהפנה אליו הזז, בשמם של דיירי "שיכון המפונים" בשכונת רוממה, ירושלים, על הצורך הדחוף בתיקון דירותיהם שנבנו באופן רעוע. | עברית | ||
| 5.7 | 346 | זאב יוסקוביץ' (יוסיפון) | 1972 | מכתב אחד מאת זאב יוסקוביץ'-יוסיפון אל חיים הזז, בו הוא מודה לו על ברכותיו ליום הולדתו וכן מוסיף פרטים על חייו האישיים. | עברית | ||
| 5.7 | 347 | חיים יחיל | 1963-1969 | בתיק: 1. הזמנה רשמית ששלחו חיים ולני יחיל אל אביבה וחיים הזז, להשתתף בארוחת ערב חגיגית שערכו בביתם לכבוד חתן פרס נובל לספרות, הסופר האיסלנדי הלדור לכסנס. 2. כרטיס מודפס ובו מודים לני יחיל וחיים יחיל למנחמים אותם על נפילת בנם, יונתן יחיל (נפל בקרב על אבו תור במלחמת ששת הימים). 3. מברק ברכה בחתימת לני וחיים יחיל שנשלח אל חיים הזז, עם קבלתו את אות אזרח כבוד של העיר ירושלים. | עברית | ||
| 5.7 | 348 | שמואל ייבין | 1966 | מכתב ברכה מאת הארכאולוג והחוקר פרופ' שמואל ייבין, אשר נשלח לרגל הענקת פרס ניומן לחיים הזז. | עברית | ||
| 5.7 | 349 | רחל ינאית בן צבי | 1969-1970 | זוג איגרות ששלחה רחל ינאית בן-צבי אל חיים הזז: 1. איגרת ברכה לרגל הענקת אות "אזרח כבוד" של העיר ירושלים להזז 2. מכתב שבו היא מפצירה בהזז להצטרף אל ישיבת התייעצות של חברי החוג למען ארץ ישראל השלמה, לקראת פגישתם עם ראש הממשלה. | עברית | ||
| 5.7 | 350 | איתמר יעוז קסט | 1964 | שני מכתבים ששלח המשורר, המתרגם והעורך איתמר יעוז-קסט אל חיים הזז, על נייר מכתבים רשמי של הוצאת "עקד". בתיק: 1. מכתב בנוגע להקמתה של קריית סופרים ואמנים בתחומי העיר המתוכננת כרמיאל, ובו בקשה כי הזז יצטרף לוועד המארגן. 2. מכתב תשובה למכתבו של חיים הזז, שבו מודה יעוז-קסט על יצירת הקשר עם סופר היידיש מנדל מאן, בנוגע לאותה תכנית של קריית אמנים וסופרים בכרמיאל. | עברית | ||
| 5.7 | 351 | פאול יעקבי | 1960 | בתיק: מכתב מאת עורך-דין פאול י. יעקבי, לשעבר סגן ראש עיריית ירושלים, ובו הוא מציג לפני הזז את אברהם מזרחי, אחד מעובדי העירייה שסיפר לו על תולדות חייו. יעקובי ממליץ להזז להיפגש עם מזרחי ולשמוע מפיו את קורותיו, וצירף לאותו מכתב עמוד אחד מודפס במכונת כתיבה, ובו סיפורים שנרשמו מפי אברהם מזרחי. בעקבות מכתב זה, הזז נפגש עם אברהם מזרחי והתיידד עמו ועם בני משפחתו. | עברית | ראו הקלטות קול של עדויות אברהם מזרחי, תיקים 7:4; 7:9; 7:10. | |
| 5.7 | 352 | אסתר יצהר | 1956-1966 | בתיק: מכתב מאת אסתר יצהר מקיבוץ גן שמואל, בו היא מבקשת מהזז להשתתף בקובץ זיכרון שנערך לזכר בעלה, דב יצהר, אשר נפטר זמן קצר קודם לכן. דב יצהר היה בנם של דינה ומשה יצהר (פיינגולד), ידידיו הקרובים של הזז מימי שהותו בחצי האי קרים. במכתב מספרת אסתר יצהר בקצרה על קורותיהם, ומזכירה את הקשר הקרוב בין בני משפחה זו לבין חיים הזז. בתיק גם: מכתב קצר ששלח דב יצהר אל חיים הזז בשנת 1956, ובו הוא מבקש ממנו את כתובתה של לאה פרנקל ("ליה בוריסובנה"), ידידתם המשותפת מן התקופה שבה נדדו מקרים אל תורכיה. | עברית | ||
| 5.7 | 353 | גליה ירדני | 1960 | בתיק: זוג מכתבים מאת הסופרת והחוקרת גליה ירדני-אגמון (1968-1924) בנוגע לקיום ריאיון עם הזז, לקראת פרסום הספר "טז שיחות עם סופרים" שעמד לראות אור בהוצאת הקיבוץ המאוחד. בסופו של דבר, הזז נענה לבקשתה של ירדני-אגמון רק כשמונה שנים מאוחר יותר. בתיק גם: רשימת שאלות מקדימות שהפנתה גליה ירדני אל חיים הזז. | עברית | ||
| 5.7 | 354 | אליעזר ירושלמי | 1950 | מכתבים מאת ד"ר אליעזר ירושלמי, מנהל בית מדרש למורים ולגננות בחיפה, בנוגע לתיעוד היסטורי על תקופת השואה בערי ליטא, אשר שלח אל חיים הזז, בהתאם לבקשתו. באחד מן המכתבים מספר ירושלמי על קורותיו בתקופת השואה ודרך הצלת בנו. | עברית | ||
| 5.7 | 355 | ישראל ישעיהו | 1953-1969 | בתיק: מברק ומכתבים ששיגר ישראל ישעיהו, במסגרת תפקידיו השונים כחבר-כנסת, שר הדואר ויושב ראש הכנסת. במכתבים מזמין ישעיהו את הזז להשתתף באירועים חגיגיים שונים לכבוד עדת יוצאי תימן (ובכלל זה הצגת מחול המבוססת על הרומן "יעיש", בעיבודה של שרה לוי-תנאי) וכן מסייע לו בתרגום מלים ופתגמים בערבית של יהודי תימן. | עברית | ||
| 5.8 | 356 | יעקב כהן | 1956-1957 | מכתבים וכרטיסי ברכה ששיגר המשורר והעורך ד"ר יעקב כהן (1960-1881) אל חיים הזז, ובכלל זה מכתב תגובה למקרא הרומן "דלתות נחושת". | עברית | ||
| 5.8 | 357 | ישראל כהן | 1955-1972 | בתיק: מכתבים אל חיים הזז מאת הסופר, המבקר והעורך ישראל כהן (1986-1905) אותם שלח במסגרת תפקידיו השונים כעורך השבועון "הפועל הצעיר", עורך "מאזנים", ראש המכון לתרגום ספרות עברית וחבר הנהלת אגודת הסופרים העברים. במכתבים מוזכרים, בין היתר, המו"ל קורט משלר (Kurt Maschler); דב חומסקי; רות צרפתי ומשה שטרנשוס. בתיק גם: העתק מכתב ההתפטרות של ישראל כהן מחברותו בוועד אגודת הסופרים. | עברית | ||
| 5.8 | 358 | משה כהן | 1956-1958 | בתיק: מכתבים ששיגר המתרגם משה כהן (Moshe M. Kohn) מניו יורק, אל חיים הזז. מכתבים אלה עוסקים בעריכת תרגומו של בן הלפרן לרומן "היושבת בגנים" (Mori Sa'id) ולהפצתו, לתרגום הרומן "יעיש" ובעיקר לתרגום הרומן "דלתות נחושת" לאנגלית, בשיתוף עם יצחק עברי, ופרסומו בארצות הברית. בתיק גם: דוגמאות של עלוני פרסומת לספר Mori Sa'id ודו"חות על מכירתו; רשימה של ביאורי מלים ומונחים ברוסית וביידיש המופיעים ב"דלתות נחושת", בכתב ידו של חיים הזז; מכתב מאת יצחק עברי שצורף לטיוטת תרגום; מכתב הרשאה רשמי באנגלית, חתום בידי הזז, לזכויות התרגום של "דלתות נחושת"; הזמנה לטקס בר המצווה של מיכאל כהן (בנו של המתרגם) שנערך בהר ציון. | עברית | ||
| 5.8 | 359 | אברהם כהנא | 1965-1969 | מכתבים וכרטיסי ברכה מאת סוכן הביטוח אברהם כהנא. באחד המכתבים נזכרת עדותו של חיים הזז לטובת כהנא, בסכסוך שנתגלע בינו לבין הנהלת חברת הביטוח "הסנה", שהוא נמנה על מייסדיה ומנהליה. | עברית | ||
| 5.8 | 360 | אוריאל כהנא | 1951-1965 | בתיק: איגרת קצרה מאת האדריכל והאמן אוריאל כהנא (1965-1903) אשר צורפה לסדרת תצלומי דיוקן של אביבה וחיים הזז, בעת שהותם בעיר צפת. בתיק גם: כרטיס ובו דברי תודה בכתב ידה של תמרה כהנא (בתו של י"ד ברקוביץ') על דברי הניחומים ששלחו לה אביבה וחיים הזז עם מות בעלה, אוריאל כהנא. | עברית | ||
| 5.8 | 361 | דוד כנעני | 1954 | בתיק: מכתב מאת דוד כנעני אל חיים הזז, על נייר מכתבים רשמי של הוצאת ספריית פועלים. המכתב צורף אל עותק של האנתולוגיה "מאה שנה: חיי היהודים במאה התשע-עשרה" אשר ערך כנעני, ובה שילב את סיפורו של הזז "עיר ובהלות", ללא קבלת רשותו. | עברית | ||
| 5.8 | 362 | שמואל כפרי | 1964 | בתיק רק: גלויית דואר ששיגר שמואל כפרי (1984-1898) אל חיים הזז, בעקבות קריאת "אמת של חסד", ההספד שנשא הזז על ידידו אליעזר מנור (רומיניק). בגלוייה זו מספר כפרי על היכרותו עם מנור-רומיניק ומזכיר את טיוליו עם הזז בתקופה ששניהם שהו בתורכיה, בהרי סקוטרי ובסביבות איסטנבול. | עברית | ||
| 5.8 | 363 | אברהם יצחק כ"ץ | 1964-1973 | בתיק: עשרות מכתבים מאת חוקר הספרות פרופ' אברהם יצחק כ"ץ (Abraham I. Katsh, 1908-1998) שנשלחו אל חיים הזז במהלך היכרותם, שהחלה עם ביקורו של חיים הזז באוניברסיטת ניו יורק, בשנת 1964. המכתבים עוסקים, בין היתר, בביקורם של אביבה וחיים הזז באוניברסיטת דרופסי, פנסילבניה, בקיץ 1970, בתרגום "דלתות נחושת" לאנגלית והוצאת הספר לאור בהוצאת JPS בעריכתו של חיים פוטוק ובעניינים נוספים. בתיק גם: מכתב רשמי, בחתימת פרופ' כ"ץ וד"ר בידרמן, המודיע להזז על זכייתו בפרס ניומן עבור ספרו "בקולר אחד". בתיק גם: העתק נאומו של פרופ' כץ בטקס שבו העניק לחיים הזז תואר "דוקטור לשם כבוד" מטעם אוניברסיטת דרופסי (The Dropsie University); מכתב באנגלית מאת איליין מוריס אל פרופ' כ"ץ בנוגע לעבודת המחקר שכתבה בהדרכתו על יצירת הזז. | עברית ואנגלית | ||
| 5.8 | 364 | בן ציון כ"ץ | 1950 | בתיק רק: מכתב אחד מאת הסופר, העיתונאי והעורך בן ציון כץ (1958-1875) אל חיים הזז, בו הוא מבקש לקבל כרטיסים להצגת הבכורה של "בקץ הימים" בתיאטרון "הבימה" ומספר להזז על עבודתו הספרותית ותכניותיו. במכתב מוזכרת גם גוסלבה שטיבל, אלמנתו של אברהם יוסף שטיבל, אשר ביקרה באותו זמן בישראל, וכ"ץ ביקש כי גם לה יישלח כרטיס לאותה הצגה. | עברית | ||
| 5.8 | 365 | רבקה כצנלסון | 1958 | ארבעה מכתבים מאת העיתונאית והעורכת רבקה כצנלסון (1992-1903) אל חיים הזז, הנוגעים להופעת ספרו "חגורת מזלות" ובמיוחד לנובלה "אופק נטוי". אחד המכתבים בא כתגובה למכתב תנחומים ששיגר אליה הזז לאחר פטירת בעלה, שמחה אייזין. | עברית | ||
| 5.8 | 366 | רחל כצנלסון-שזר | 1952-1970 | איגרות קצרות ששלחה רחל כצנלסון-שזר אל אביבה וחיים הזז; חלקן נשלחו מבית נשיא המדינה. לאחד המכתבים צורף, ככל הנראה, מכתב מאת צביה כצנלסון בן-צבי, אחייניתה של רחל שזר. במכתבים נזכרים, בין היתר, הרומן "דלתות נחושת" והסיפור "הוא ציוה". | עברית | ||
| 5.8 | 367 | שרה כרמית-טמקין | 1963-1971 | מכתבים וגלויות דואר ששיגרה שרה כרמית-טמקין (1971-1889) אל חיים הזז. מרבית המכתבים עוסקים בסיועו של הזז לפתרון הסכסוך שהתגלע בין כרמית-טמקין לבין הוצאת ניומן והמתרגם יוסף ליכטנבום, בנוגע לפרסום תרגומו של מרדכי טמקין לרומן "היינריך הירוק" מאת גוטפריד קלר. בתיווכו של הזז, התרגום נמסר לעריכתו של א"ד שפיר וראה אור בהוצאת "עם עובד". באחד מן המכתבים מספרת כרמית-טמקין בפירוט רב על תולדות תרגומו של רומן זה. | עברית | ||
| 5.8 | 368 | דוד לאזר | 1948-1966 | שלושה מכתבים מאת העיתונאי דוד לאזר ("מעריב"), בהם הוא מבקש לראיין את חיים הזז וכן לקבל את רשותו לפרסום שיחה שנתקיימה ביניהם. | עברית | ||
| 5.8 | 369 | מרדכי לבנון | 1969 | בתיק: שני מכתבים מאת השופט מרדכי בן דויד לבנון (1985-1888). למכתבים אלה צירף שירים בכתב ידו וביקש מהזז את חוות דעתו עליהם. | עברית | ||
| 5.8 | 370 | גרשון לוי | 1969-1973 | מכתבים ואיגרות אוויר ששיגר הרב גרשון לוי (Rabbi S. Gershon Levi, 1909-1990) בנוגע לתרגום הרומן "דלתות נחושת" לאנגלית והוצאתו לאור בהוצאת Jewish Publication Society - JPS בארצות הברית. במכתבים נזכר, בין היתר, העורך הראשי של ההוצאה באותו זמן, חיים פוטוק. המכתב האחרון שנשלח במארס 1973, ובו רשימה של מלים וביטויים שלא היו ברורים למתרגם, הגיע לתעודתו לאחר פטירת הזז. | עברית | ||
| 5.8 | 371 | מדלין לוי | 1968-1969 | בתיק: איגרת קצרה מאת העיתונאית והמבקרת השווייצרית מדלן לוי (Madeleine Lévy, 1900-1974) אל חיים הזז, ובה היא מודיעה לו על הופעתו של מאמר ביקורת פרי עטה הדן ברומן "בקולר אחד" (בתרגומו הצרפתי, Dans un même carcan) בכתב העת הצרפתי Europe. בתיק גם: מכתב בצרפתית העוסק במאמר נוסף שכתבה על אודות הזז. | אנגלית | ||
| 5.8 | 372 | קלמן לוי | 1964-1965 | התכתבות בצרפתית בין המו"ל הפריסאי קלמן לוי (Calmann-Lévy) לבין חיים הזז, בנוגע להוצאתו לאור של הרומן "בקולר אחד" בתרגום לצרפתית. ההתכתבות עוסקת בפרטי החוזה והוצאת הספר, וכן בתיקוני נוסח שביקש הזז לערוך בתרגום. בתיק גם: העתקים במכונת כתיבה של תשובות הזז (בצרפתית). | צרפתית | ||
| 5.8 | 373 | אריה לוין | 1961 | בתיק רק: גלויית דואר אחת מאת הרב ר' אריה לוין, בה הוא מברך את אביבה וחיים הזז עם כניסתם לדירה חדשה, וכן שולח את ברכותיו לרגל הופעתו של הספר "חתן דמים" במהדורה ביבליופילית. | עברית | ||
| 5.8 | 374 | משה לוינטוב | 1953 | שלושה מכתבים בעניין העברת זכויותיהם של אביבה וחיים הזז בשיכון "צבא קבע" בגבעתיים לידי זהבה ומשה לוינטוב. שניים מן המכתבים נכתבו על גבי נייר מכתבים רשמי של הוצאת "עם עובד", שם עבד משה לוינטוב. | עברית | ||
| 5.8 | 375 | עמנואל לוינס | 1965 | מכתב אחד בצרפתית, מאת הוגה הדעות עמנואל לוינס (Emmanuel Levinas) אשר נשלח בעקבות קבלת הפנים שערך לחיים הזז ב-École normale israélite orientale שבהנהלתו. לבקשתו של הזז, צירף לוינס למכתב את נוסח דברי הברכה שנשא בעברית שמעון חזן, בשם תלמידי המוסד. | עברית | ||
| 5.8 | 376 | ישראל לונדון | 1958-1968 | עשרות מכתבים ששיגר אספן האמנות והמו"ל ישראל לאנדאן (Israel London, 1898-1968) מהעיר ניו יורק אל חיים הזז בירושלים. מרבית ההתכתבות עוסקת בתוכניות להוצאתם לאור של כתבי הזז בתרגום ליידיש, ובמיוחד בהוצאת הקובץ "דער טייך גייט" (שכלל את שלושת סיפורי "חגורת מזלות") בתרגומו של לייב אוליצקי. הספר הופיע בהוצאת הספרים "דער קוואל" שבבעלותו ובהנהלתו של לונדון. בתיק גם: מכתב באנגלית מאת בנו של ישראל לונדון, אלכסנדר לונדון, מנהל הוצאת Marstin Press, New York ובו הוא מודיע על פטירת אביו להזז. | עברית, יידיש, אנגלית | ||
| 5.8 | 377 | יוחנן לוינסון-לביא | 1955-1965 | שלושה מכתבים בעברית מאת יוחנן לביא (לוינסון), אשר עסק בתרגום מעברית לצרפתית. באחד המכתבים נזכרת עדה צמח, אשר עמה שיתף פעולה במסגרת עבודתו בסוכנות היהודית. | עברית | ||
| 5.8 | 378 | אליזבת לויצינגר | 1972 | בתיק רק: שני מכתבים באנגלית מאת אליזבת לויצינגר (Elisabeth Leuzinger) סטודנטית מהעיר ציריך, אשר ביקשה להגיע כמתנדבת אל אחד מן הקיבוצים בישראל. | עברית | ||
| 5.8 | 379 | ברל לוקר | 1957-1970 | גלויות דואר ומכתבים ששיגרו מלכה וברל לוקר אל אביבה וחיים הזז בעניינים אישיים שונים. אחד מן המכתבים נשלח בעת שהותם של בני הזוג הזז בארצות הברית, והוא כולל עידכונים על הזירה הפוליטית בישראל; במכתב שנשלח אל אביבה וחיים הזז בעת ששהו בצרפת, מתייחס ברל לוקר בפירוט רב לפטירתו של שלמה דיקמן. בתיק גם: איגרת ביידיש, שנכתבה בידי מלכה לוקר, מעברו השני של מכתב עברי שכתב בעלה. | עברית ויידיש | ||
| 5.8 | 380 | בלה לחובר | 1959 | בתיק רק: מכתב אחד מאת בלה לחובר, אלמנתו של ירוחם פישל לחובר, בו היא מודה לחיים הזז על סיועו בהעברת ספריית בעלה המנוח לרשות האקדמיה ללשון העברית. | עברית | ||
| 5.8 | 381 | שאול ליברמן | 1958-1973 | בתיק: מכתבים ששיגר פרופ' שאול ליברמן אל חיים הזז, ובהם, בין היתר, התייחסות לכתבי הזז, לתרגום הרומן "דלתות נחושת" לאנגלית, להפצת כתבי הזז בארצות הברית, ועוד. במכתבים נזכרים, בין היתר: דוד זכאי, חיים גראדה, זלמן שזר, הרב אליעזר (לואי) פינקלשטיין, אברהם הולץ והרב גרשון לוי. על רבים מן המכתבים נוספו דברי ידידות בכתב ידה של יהודית ליברמן, רעייתו של פרופ' ליברמן. בתיק גם: טיוטה בכתב ידה של אביבה הזז לאחד ממכתביה לבני הזוג ליברמן; מכתב חוזר מאת שאול ליברמן באנגלית, על גבי נייר מכתבים רשמי של "הועד הציבורי להפצת כתבי חיים הזז"; נוסח הדברים שהקריא שאול ליברמן בעת הענקת פרס האקדמיה האמריקנית למדעי היהדות לחיים הזז, חתומים על ידו. | עברית ואנגלית | ||
| 5.8 | 382 | דפנה ליטבינובסקי | 1960-1970 | מכתבים ששלחה המשוררת דפנה ליטבינובסקי אל חיים הזז, ובהם היא מבקשת את חוות דעתו על שיריה וכן את תיווכו בקשר שבינה לבין המו"ל ישראל זמורה. | עברית | ||
| 5.8 | 383 | פנחס ליטבינובסקי | 1970 | בתיק: מכתב אחד בחתימת ידו של הצייר פנחס ליטבינובסקי, בו הוא מבקש מאביבה וחיים הזז כי ירכשו עבורו קטלוג של פיקאסו, בעת ביקורם באירופה. בתיק גם: ברכה לכבוד ראש השנה מאת חלויה ויובל טל, בנו וחתנו של ליטבינובסקי, ובו רישום דיוקנה של שרון, נכדתו. | עברית | ||
| 5.8 | 384 | דב ליפץ | 1948-1971 | גלויות דואר ומכתבים קצרים ששיגר המו"ל דב ליפץ אל חיים הזז בעניינים שונים, ובכלל זה במסגרת תפקידו כמנהל הוצאת "עם עובד". בתיק גם: גיליון שלך ה-Times Literary Supplement מיום 21 בספטמבר 1962, ובו מאמר שליפץ שלח לעיונו של הזז - ככל הנראה, בעקבות דברים שהשמיע באחת מישיבות מערכת הוצאת "עם עובד". במכתבים נזכרת גם מסיבה שערכה הוצאת "עם עובד" לכבוד הופעת המחזה "בקץ הימים". | עברית | ||
| 5.8 | 385 | יצחק למדן | 1949-1952 | בתיק: גלויות דואר ומכתבים מאת יצחק למדן בנוגע לפרסרום פרק מהרומן "יעיש" בכתב העת "גליונות" שבעריכתו. בתיק גם: מכתב חוזר, חתום בידי יוחנן טברסקי ויצחק למדן, ובו פנייה אל הזז להשתתף בשבועון "דורות" שאמור היה לראות אור בהוצאת אגודת הסופרים. על גבי המכתב המודפס, נוספו דברים אישיים בכתב ידו של למדן. | עברית | ||
| 5.8 | 386 | לאון לנמן | 1965 | בתיק רק: מכתב אחד מאת לעאן לענעמאן (Léon Leneman, 1909-1997), חבר נשיאות איגוד סופרי יידיש בצרפת (Association des écrivains et journalistes juifs de France). המכתב נוגע לתכנית ביקורו של הזז בצרפת בשנת 1965, ובמיוחד לערב חגיגי שעמד לערוך האיגוד לציון חמישים שנה לפטירת י"ל פרץ, ובו הזז נתבקש לנאום. | יידיש | ||
| 5.8 | 387 | ישראל מאיר לסק | 1948-1968 | בתיק: עשרות פתקים, גלויות דואר ומכתבים מאת המתרגם ישראל מאיר לסק (1974-1905) אל חיים הזז, העוסקים בעיקר בתרגומי יצירתו לאנגלית: תרגום קטעים מן המחזה "בקץ הימים", תרגום "היושבת בגנים" (גם בידי יוסף לפטוויטש ובן הלפרן); סיפורי "ריחיים שבורים" ו"אבנים רותחות"; תרגום הרומן "דלתות נחושת"; "תרגום "יעיש"; תרגום הנובלה "נהר שוטף" ועוד. האיגרות עוסקות גם בפרסום התרגומים מעל גבי במות שונות בישראל ובחו"ל, בענייני תמלוגים ועניינים אישיים שונים. במכתבים נזכרים אחדים מידידיהם המשותפים של הזז ולסק, ובהם שאול פרישמן; הצייר מארק האלטר (Marek Halter) שלסק הציגו לפני בני הזוג הזז; מרדכי ארדון; אליעזר מנור (רומיניק) ואחרים. בתיק גם: שלושה מכתבים מאת בתם הצעירה של ישראל-מאיר ולובה לסק, בלה דורון-לסק; מכתב מאת בתם הבכורה, רות רזניק-לסק, בעניין הספר "בקולר אחד" והעתק מכתבו של חיים פוטוק (Chaim Potok), עורך הוצאת הספרים Jewish Publication Society בעניין פרסום אחד מתרגומיו של לסק לספר מאת הזז; חליפת מכתבים בין י"מ לסק לבין הנהלת הוצאת Simon & Schuster בעניין הוצאתו לאור של הרומן "דלתות נחושת". | עברית; אנגלית. | ||
| 5.8 | 388 | אריה לרנר | 1964 | בתיק: מכתב אחד מאת העיתונאי והסופר אריה לרנר אל חיים הזז, בעניין הבקשה שהפנה אל הזז לתרום מפרי עטו למוסף מיוחד של "דבר" לציון עשרים שנה לפטירתו של ברל כצנסון. למכתב זה צורפה העתקה סטנוגרפית של דברי דוד זכאי, ראובן ברקת, זלמן שזר, דב סדן והסופר מרדכי טביב אשר נאמרו בטקס הענקת פרס "דבר" על-שם ברל כצנלסון לרומן "דלתות נחושת" ביום 5 בינואר 1956. | עברית | ||
| 5.9 | 389 | מנדל מאן | 1963-1965 | בתיק: 22 מכתבים ביידיש ובעברית, במכונת כתיבה ובכתב יד, אשר שיגר הסופר, העורך והמתרגם מענדל מאן (1975-1916) אל חיים הזז בין דצמבר 1963 לפברואר 1965. התכתבות זו עוסקת בעיקר במלאכת התרגום לצרפתית של הרומן "בקולר אחד" והוצאתו לאור בהוצאת Calmann-Lévy אשר מאן נמנה על אחד מעורכיה. מכתבים אחדים עוסקים בשאיפתו של מאן לשוב ארצה ולהצטרף אל מושבת הסופרים שתכננה בעיר כרמיאל קבוצת "עקד", בראשותו של איתמר יעוז-קסט. במכתבים נזכר, בין היתר, ידידו הסופר מאנס שפרבר (Manès Sperber) שעימו הזז ביקש להתקשר. עוד נזכרים במכתבים: אליעזר פינס, ארתור קסטלר, אברהם סוצקבר, מרדכי צאנין, אברהם שאנן, שמעון פרס, מלכה וברל לוקר. בתיק גם: העתק מכתבו של יוסף לפטוויטש (Joseph Leftwich) אל מנדל מאן, בנוגע לתרגום כתבי הזז. | יידיש; עברית | ||
| 5.9 | 390 | משה מבורך | 1955-1956 | בתיק: מכתב בצרפתית מאת הצייר משה מבורך (1977-1890) בנוגע לפרסום הספר "דיוקנאות סופרים" בהוצאת מסדה, בו ביקש לשלב ציור דיוקן של הזז וקטע של אחד מסיפוריו; מכתב קצר בעברית, בו מודה מבורך בשמו ובשם רעייתו, וידה מבורך, על השתתפותם של אביבה וחיים הזז באבלם על מות הבת, אסתר מבורך ז"ל. | עברית; צרפתית | ||
| 5.9 | 391 | אשר מבשן | 1956-1961 | שני מכתבים מאת ד"ר אשר מבשן, מנהל הוצאת הספרים Editorial Candelabro ("הוצאת המנורה") בעיר בואנוס איירס, ארגנטינה, אל חיים הזז, בנוגע לתרגום יצירותיו לספרדית ופרסומן בקבצי סיפורים של סופרים ישראליים. | עברית | ||
| 5.9 | 392 | אהרן מגד | 1970-1972 | חמישה מכתבים אל אביבה ואל חיים הזז מאת אהרון מגד, אשר נשלחו במסגרת תפקידיו כנספח התרבות של ישראל בלונדון וכעורך המוסף הספרותי "משא" של העיתון "דבר". | |||
| 5.9 | 393 | מאיר מדן | 1969 | זוג מכתבים מאת מזכיר האקדמיה ללשון העברית, מאיר מדן, בנוגע לפרסום רשימתו של חיים הזז "הלשון העברית" בקונטרס "לשוננו לעם" ט-י. | עברית | ||
| 5.9 | 394 | מאיר מוהר | 1955 | בתיק רק: פתק ובו דברים קצרים בכתב ידו של הסופר והמשורר מאיר מוהר, אליהם צירף רשימה שפרסם בשבועון "הופעל הצעיר", אשר הוקדשה לחיים הזז. | עברית | ||
| 5.9 | 395 | רנה דה טריון מונטלמבר | 1970-1972 | מכתבים בעברית ובצרפתית ששיגרה הסופרת הצרפתייה, הוגת הדעות והנזירה הדומיניקנית רנה דה טריון-מונטלמבר (Renée de Tryon-Montalembert, 1920-2007) אל אביבה וחיים הזז. אל אחד מן המכתבים צורפו ארבעה תצלומי צבע שנעשו במצלמתה בעת ביקורה בבית הזז, ברחוב חובבי ציון בירושלים, בסתיו 1971. במכתב ממארס 1972 היא מזכירה את השתתפותה בשיעורי התנ"ך של עמנואל לוינס. | עברית; צרפתית | ||
| 5.9 | 396 | משה מוסנזון | 1970 | שני מכתבים ששיגר מקיבוץ נען הסופר משה מוסנזון אל חיים הזז, בעניין עריכת קובץ לזכרו של אלישע סולץ. ממכתביו של מוסנזון עולה, כי סולץ (ממייסדי קיבוץ מעוז חיים) הכיר את הזז היטב, ושוחח עמו פעמים רבות - ככל הנראה, גם במסגרת תפקידו כמושל הצבאי של נצרת, לאחר מלחמת השחרור. | עברית | ||
| 5.9 | 397 | שלמה מוריאל | 1965-1969 | בתיק: 1. מכתב הזמנה לפגישה עם הסופר הניגרי צ'ינוא אצ'בה, אליו צורפו הזמנה רשמית וכן דף מודפס במכונת כתיבה ובו קורות חייו של אצ'בה; 2. מכתב בנוגע לבעיית העלייה מארצות אירופה החופשיות, אליו צורף העתק מכתבו של מרדכי גרינבאום, יהודי מצרפת; 3. מכתבים קצרים וכרטיסי ברכה אשר נשלחו מפריס (בעת ששימש מוריאל כנספח כלכלי בשגרירות ישראל שם) ומתל-אביב, על נייר מכתבים רשמי של "אגודה לידידות ישראל-אפריקה", שמוריאל עמד בראשה. | עברית | ||
| 5.9 | 398 | חיה מוריס | 1964-1972 | בתיק: מכתבים מאת חוקרת הספרות חיה מוריס (Elaine Morris) אל חיים הזז, בעניין עבודת הדוקטורט שכתבה על יצירתו בהדרכת פרופ' אברהם יצחק כ"ץ, במסגרת אוניברסיטת ניו יורק. בתיק גם: גזיר עיתון מתוך Jewish Advocate שראה אור בבוסטון בשנת 1964, ובו ידיעה מאת מוריס על אודות אחד מן הנאומים שנשא הזז בעת ביקורו בארצות הברית; מכתב מאת חיים שורר, אשר צורף לפנייתה של מוריס לקבל העתקים מסיפורי הזז שפורסמו בעיתון "דבר". | עברית; אנגלית. | ||
| 5.9 | 399 | בנימין מזר | 1958 | בתיק רק: מכתב אחד מאת נשיא האוניברסיטה העברית בירושלים, פרופ' בנימין מזר, בו הוא מבקש מחיים הזז להצטרף אל המועצה הארצית של שוחרי האוניברסיטה העברית בישראל. | עברית | ||
| 5.9 | 400 | אילנה מזרחי | 1965 | בתיק: מכתב מאת צעירה בשם אילנה מזרחי, ירושלים, ובו היא מבקשת מחיים הזז את חוות דעתו באשר לקובץ שירים שחיברה בעת שירותה הצבאי ואותו ביקשה לפרסם. בתיק גם: קובץ שיריה של מזרחי, מודפס במכונת כתיבה. | עברית | ||
| 5.9 | 401 | יעקב מיטלמן | 1962-1963 | גלויות דואר ומכתבים מאת ד"ר יעקב מיטלמן אל חיים הזז, בעניין תרגום סיפורו "הגלגול" לגרמנית ופרסומו באנתולוגיה Hebräische Erzähler der Gegenwart שראה אור בציריך. באחת האיגרות נזכרות הערותיו של ד"ר משה שפיצר, עמו התייעץ הזז באשר לתרגום. | עברית | ||
| 5.9 | 402 | משה מייזלש | 1956-1972 | מכתבים ששיגר אל חיים הזז משה מייזלש, במסגרת תפקידיו השונים בסוכנות היהודית ובמערכת "הדואר". אל אחד מן המכתבים צירף מכתב מאת שלמה שלוזינגר ומאמר מאת אליעזר ברנשטיין שנתפרסם ב"הדואר", ובו תגובה חריפה על מאמרי הזז שנתפרסמו בעקבות ביקורו הראשון בארצות הברית. מכתבים נוספים בתיק עוסקים בפולמוס שעוררו דברי הזז על ספרות יידיש ("אורלוגין") וכן בהצגת המחזה "בקץ הימים". | עברית | ||
| 5.9 | 403 | יעקב מייטליס | 1970-1972 | גלויה אחת ושלושה מכתבים מאת הסופר והעיתונאי ד"ר יעקב מייטליס, לונדון, אל חיים הזז. באחד המכתבים מזכיר מייטליס את היכרותו עם הזז בשנות השלושים בירושלים, בביתו של ידידם המשותף, אהרן זאב אשכולי. | עברית | ||
| 5.9 | 404 | בנימין יצחק מיכלי | 1952-1958 | שלושה מכתבים מאת הסופר, המבקר והעורך ב"י מיכלי אל חיים הזז: בעניין הענקת פרס ברנר וכן בנוגע להשתתפותו של הזז בכתב העת "מאזנים". | עברית | ||
| 5.9 | 405 | יוסף מילבאואר | 1954 | בתיק רק: מכתב קצר אחד, על גבי נייר מכתבים של קרן היסוד, מאת יוסף מילבאואר אל חיים הזז, בעניין תרגום הסיפור "התייר הגדול" לצרפתית. | עברית | ||
| 5.9 | 406 | דן מירון | 1959 | בתיק רק: מכתב אחד, מודפס במכונת כתיבה, אשר שיגר החוקר והמבקר פרופ' דן מירון אל חיים הזז. במכתב, אשר צורף לספר המסות "חיים הזז", מזכיר מירון גם את ביקורתו על הנובלה "אופק נטוי". | עברית | ||
| 5.9 | 407 | יוסף מירלמן | 1963-1964 | בתיק: מכתבים מאת המו"ל ד"ר יוסף מירלמן, על גבי נייר מכתבים רשמי של "הוצאת הצבי", בנוגע לתרגום הרומן "בקולר אחד" לספרדית והוצאתו לאור בהוצאת "Editorial Israel", בואנוס איירס. בשניים מן המכתבים מוזכרת המחזתו של הרומן ואפשרות הצגתו בתיאטרון הקאמרי, בבימויו של יוסי ידין. בתיק גם: עותק חתום בידי הזז ובידי מירלמן, בנוגע להוצאת "בקולר אחד" בתרגום לקסטיליאנית, בעריכתו של מאיר יגובסקי. | עברית; אנגלית. | ||
| 5.9 | 408 | דוד מלץ | 1949-1968 | בתיק: שלושה מכתבים מאת הסופר דוד מלץ, עין חרוד, אל חיים הזז. בתיק גם: מכתב מאת רוחמה מלץ אל אביבה הזז, אשר צורף אל אחת מאיגרותיו של בעלה. | עברית | ||
| 5.9 | 409 | שמשון מלצר | 1955-1972 | שלושה מכתבים מאת המשורר והעורך שמשון מלצר אל חיים הזז. בתיק: 1. מכתב בו מבקש מלצר מהזז לתרום מפרי עטו לירחון "עתידות". 2. מכתב תגובה למקרא הסיפור "מניפה וקמיע". 3. מכתב תשובה לאיגרת ששלח הזז אל מלצר, ובו מוזכר, בין היתר, זלמן שניאור. | עברית | ||
| 5.9 | 410 | יהושע מנוח | 1958-1973 | בתיק: 1. מכתב ששיגר יהושע מנוח מקיבוץ דגניה א' אל חיים הזז, בעניין פרסום מאמר בכתב העת "מאזנים". למכתב זה צורף תדפיס מאמרו: "לא על החומר לבדו יחיה עם", שהופיע ברבעון "מבפנים" באביב תש"ל (1970). 2. מכתב ששלח יהושע מנוח בעקבות פרסום נאומו של הזז "העיר", ואגב שבחי הזז הוסיף דברי תוכחה על אנשי הרוח בישראל, ובכלל זה על הסופר אהרון מגד ודברים שפרסם ב"דבר". 3. גלוית דואר מאת יהודה מנוח (נהלל) אל חיים הזז, בה הוא מודיע לו על נסיעתו לצרכי ריפוי באנגליה. ככל הנראה, הזז סייע לו בעניין זה. | עברית | ||
| 5.9 | 411 | אליעזר מנור (רומיניק) | 1950-1964 | עשרות מכתבים ששיגר אל חיים הזז ידידו הקרוב, אליעזר רומיניק-מנור (1964-1897). מכתבים אלה עוסקים בעיקר בניהול ענייניו האישיים של חיים הזז, ובהם נסיעתךו לאיטליה בינואר 1951; סוגיות דיור וכספים; תשלום שכר סופרים; משא ומתן עם משרדי ממשלה ועם הוצאות ספרים, ועוד. במכתבים נזכרים, בין היתר: אביבה הזז, חוה מנור (רומיניק), משה נאמן, רנה נאמן; עו"ד צבי שוורץ, פנחס ליטבינובסקי, צבי וויסלבסקי, אברהם גרנות (גרנובסקי), גולדה מאיר, פנחס לבון, דב סדן (עמו הזז אמור היה לחלוק בית מגורים בשכונת קריית היובל), שמחה זאב זאלצמאן. אל אחד ממכתביו של מנור צורף מכתב בכתב ידה של אביבה הזז. | עברית | ||
| 5.9 | 412 | אהרן מסקין | 1950-1949 | בתיק: מכתבים, מברקים, גלויות ופתקים ששיגר אל חיים הזז ידידו, שחקן "הבימה", אהרון מסקין. שניים מן המכתבים נשלחו אל הזז בעת שהותו באיטליה, בסמוך לנישואיו עם אביבה. במכתבים אלה נזכרים, בין היתר, עזרא דנין וכן מיטיה קריצ'מן. במכתב מחודש יולי 1958 מזכיר מסקין מחזה שהזז כתב באותה עת והקריא מערכה אחת מתוכו לפניו, לשם קבלת חוות דעתו. בתיק גם: איגרות קצרות (שבאו כתוספת למכתבים) מאת אמנון מסקין, בנם של סימה ואהרן מסקין. על אחת מהן צייר אמנון מסקין קריקטורה של הזז. | עברית | ||
| 5.9 | 413 | לאה מרגלית | 1966 | בתיק: איגרת ברכה קצרה ומכתב ששלחה השחקנית לאה מרגלית אל אביבה וחיים הזז. למכתב נוספו דברים בכתב ידו של הצייר אביגדור סטימצקי, ידידם המשותף. איגרות אלו נשלחו מלונדון, שם שהתה מרגלית לצרכי ריפוי. | עברית | ||
| 5.9 | 414 | עובדיה מרגלית | 1969-1972 | זוג מכתבים ששלח הסופר והעורך עובדיה מרגלית מרעננה אל חיים הזז. מכתבים אלה עוסקים בכתבי יד שונים ששלח לעיונו של הזז, ובהם ספר על תגובת היישוב העברי לידיעות על השואה וכן המהדורה המורחבת של הספר "רבדים" מאת יצחק בן דור, בעריכתו של מרגלית. | עברית | ||
| 5.9 | 415 | לורנס מרוויק | 1967 | בתיק רק: מכתב אחד מודפס במכונת כתיבה, באנגלית, מאת מנהל המחלקה העברית בספריית הקונגרס האמריקני, לורנס מרוויק (Lawrence Marwick). המכתב עוסק בפרסום מאמר על אודות הזז, לכבוד יום הולדתו השבעים וכן בעבודת הדוקטורט של איליין מוריס על יצירתו. | אנגלית | ||
| 5.9 | 416 | יעקב מרטון | 1954 | בתיק: שני מכתבים מאת יעקב מרטון, ירושלים, אל חיים הזז, הדנים בחוב כספי כלשהו ובתשלומים שעיכב אליעזר מנור. | עברית | ||
| 5.9 | 417 | ג'וזף מרקס | 1970 | שלוש איגרות קצרות מאת המו"ל היהודי-אמריקני ג'וזף מרקס (Joseph Marks) בנוגע לפרסום ספרי הזז בתרגום לאנגלית, ובכלל זה תרגום הרומן "יעיש". | אנגלית | ||
| 5.9 | 418 | משה נאמן | 1950-1970 | בתיק: מכתבים ששיגר משה נאמן אל אביבה וחיים הזז, בעניינים אישיים שונים. באחד המכתבים מוזכרות מרייסה ויוכבד בת-מרים. | עברית | ||
| 5.9 | 419 | רחל נגב | 1968 | בתיק רק: מכתב אחד מאת רחל נגב אל חיים הזז, בנוגע להענקת פרס ישראל לסופר ישורון קשת. | עברית | ||
| 5.9 | 420 | אנדרה נהר | 1965-1968 | מכתבים ואיגרות ברכה קצרות, בעברית ובצרפתית, אשר שיגר פרופ' אנדרה נהר (André Neher) אל אביבה וחיים הזז, בעקבות פגישתם הראשונה בירושלים ובעקבותיה, הופעתו של הזז באוניברסיטת שטרסבורג. על חלק מן המכתבים חתם נהר גם בשם רעייתו, רנה נהר (Renée Neher-Bernheim). לאחד מן המכתבים צירף נהר מערך שיעור שחיבר על הסיפור "הדרשה". | עברית; צרפתית | ||
| 5.9 | 421 | ניקול נטף | 1970 | בתיק רק: מכתב אחד בצרפתית מאת ניקול נטף (Nicole Nataf) מהעיר פריס אל אביבה וחיים הזז בירושלים. המכתב נשלח בעקבות ביקורם של בני הזוג הזז בפריס זמן קצר קודם לכן. | צרפתית | ||
| 5.9 | 422 | מרדכי ניומן | 1955-1973 | מכתבים מאת המו"ל מרדכי ניומן אל חיים הזז, העוסקים בעיקר בענייני הוצאה לאור ובייחוד בהוצאתם לאור של כל כתבי דוד פרישמן - הזז היה בין יוזמיו של מפעל זה ועמד בראש הוועד הציבורי שהוקם לשם כך. בתיק גם: טיוטה מודפסת במכונת כתיבה של הסכם הפשרה בין הוצאת ניומן לבין יורשי דוד פרישמן, שאול פרישמן והאלמנה לילי פרישמן; מכתב להזז מאת עורך דין יעקב כהנא, בעניין בוררות פרישמן-ניומן; מכתב מאת מרדכי ניומן אל מרדכי זגגי, בנוגע למפעלי דפוס מרן בע"מ. באחד מן המכתבים, מ-9 ביוני 1967, מדווח ניומן להזז על נזקי מלחמת ששת הימים במפעלו. מכתב נוסף עוסק בהיכרותו של ניומן עם דוד פוגל וברעיון להוציא לאור את כתביו מחדש. | עברית | ||
| 5.9 | 423 | יצחק נסים | 1970 | בתיק: הזמנה למסיבה שערך הראשון לציון, הרב יצחק נסים, לכבוד עולי תימן וכן כרטיסי ברכה שונים ששיגר אל אביבה וחיים הזז. | עברית | ||
| 5.9 | 424 | נח נפתולסקי | 1954-1966 | בתיק: מכתב מאת נח נפתולסקי (1974-1883) אל חיים הזז, בתגובה למקרא הרומן "דלתות נחושת, ובסופו דברים בכתב ידו של שמעון קושניר; זוג מכתבים ששלח נח נפתולסקי אל אביבה וחיים הזז, בתגובה להצעתם לבוא ולהתארח בביתם ובתשובה להזמנתם להשתתף בטקס הענקת פרס ניומן. | עברית | ||
| 5.9 | 425 | צבי נצר | 1969 | שני מכתבים מאת צבי נצר, מראשי ארגון "נתיב", בעניין המאבק הציבורי סביב פרסום פעילותה של ישראל למען עליית יהודי ברית המועצות. לאחד המכתבים צירף נצר טיוטת מכתב אל "ארגון הריפטריאציה של יהודי בריה"מ". | עברית | ||
| 5.10 | 426 | דב סדן | 1958 | בתיק רק: מכתב אחד ששלח פרופ' דב סדן אל חיים הזז, בעניין פרסום גילוי-דעת של קבוצת סופרים ואנשי מדע באשר למחלוקת שנתגלעה בעניין "מיהו יהודי". הזז לא חתם על העצומה אשר היתה מצורפת למכתב, והחזירה לסדן. | עברית | ||
| 5.10 | 427 | גרשון סוויט | 1964-1966 | בתיק: 15 מכתבים ששלח העיתונאי גרשון סוויט (Gershon Swet) אל חיים הזז. מרבית המכתבים נשלחו מהעיר ניו יורק, והם עוסקים בעבודתו העיתונאית של סוויט ובפגישותיו עם אנשי-שם שונים. אל אחד מן המכתבים, שנשלח זמן קצר לאחר ביקורם של בני הזוג הזז בארצות הברית ופגישתם עם סוויט, צורף גזיר עיתון ברוסית תחת הכותרת "השפעת הספרות הרוסית על הספרות העברית", הכולל ציטוטים משיחותיו של סוויט עם הזז. במכתבים נזכרים ידידים משותפים אחדים שלהם, ובתוכם בני הזוג יהודית ושאול ליברמן. | עברית | ||
| 5.10 | 428 | ברכה סטדלר | 1964-1971 | מכתבים באנגלית ובעברית ששלחה מהעיר קליבלנד, אוהיו, ברכה סטלדר (Bea Stadler), בעקבות פגישתה הראשונה עם בני הזוג הזז בעת ביקורם שם, באביב 1964 (ככל הנראה בתיווכו של יעקב קבקוב). אחדים מן המכתבים נכתבו על גבי נייר המכתבים של The Cleveland College of Jewish Studies שבו סטדלר לימדה. | אנגלית, עברית | ||
| 5.10 | 429 | שמואל סטולר | 1971 | בתיק רק: מכתב אחד ששלח שמואל סטולר מקבוצת כנרת אל חיים הזז, בעקבות קריאת הראיון "כשמש ביום כביסה", שפרסם עלי מוהר במוסף "דבר". במכתב מציין סטולר פרטים שונים בנוגע לתקופה שבה שהה עם הזז בחצי האי קרים, ועל הדרך שבה יצאו מרוסיה אל תורכיה. | עברית | ||
| 5.10 | 430 | אביגדור סטימצקי | 1951-1954 | בתיק: 1. גלויית דואר ששלח אביגדור סטימצקי אל חיים הזז מפריז, בעת ביקורו שם בקיץ 1951. 2. מכתב ששלח סטימצקי מפריז במארס 1953, ובו הוא מספר על רשמיו מן העיר ועל עבודתו. במכתב זה הוא מזכיר את העיתונאי אלכסנדר אשקביץ', שסיפר לו על היכרותו עם הזז. 3. כרטיס ברכה מאת תקווה ואביגדור סטימקי אל אביבה וחיים הזז. | עברית | ||
| 5.10 | 431 | דניס סילק | 1969 | בתיק רק: מכתב אחד באנגלית מאת המשורר, המחזאי והמתרגם דניס סילק (1998-1928). מכתב זה בא כתשובה להצעת הזז לתרגם את אחד מספריו. סילק מציע כי ידידו הרולד שימל יוכל לבצע עבודה זו, כיוון שהוא שולט בעברית טוב ממנו. | אנגלית | ||
| 5.10 | 432 | איזידור סימון | 1970 | מכתב אחד מאת הפסיכיאטר וחוקר הרפואה ד"ר איזידור סימון (1906-1985) פריז, אל חיים הזז, בו הוא מודה על מהדורת שנים-עשר הכרכים ששלח אליו. | עברית | ||
| 5.10 | 433 | אברהם סימונוב | 1964-1967 | בתיק: מכתב מאת אינג'ינר אברהם סימונוב, חיפה, אל חיים הזז, בנוגע למאמר שביקש לפרסם בעיתונות על בעיית העלייה לישראל עם תום מלחמת ששת הימים. למכתב זה צירף סימונוב את טיוטת מאמרו. בתיק גם: גלויית דואר ובה ברכה קצרה לשובם של בני הזוג הזז מביקורם בארצות הברית. | עברית | אברהם סימונוב היה דודהּ של אביבה הזז. | |
| 5.10 | 434 | שלמה סינגר | 1964 | מכתבים מאת הסופר והמבקר שלמה סינגר על אודות בעיית התרבות העברית בארצות הברית. המכתבים נשלחו בעת ביקורם של אביבה וחיים הזז באמריקה וסמוך לאחר מכן, בעקבות פגישתם עם סינגר. אל אחד המכתבים צירף סינגר את מאמרו "הפער שבמציאות והגשר שבהזיה" אשר פורסם כתגובה לנאומו של הזז בסמינר התיאולוגי בניו יורק ("הגיבור שגבר בכל"). | עברית | ||
| 5.10 | 435 | שמואל סירא | 1965-1973 | בתיק: מכתבים בעברית ששיגר הרב פרופ' שמואל סירא (René Sirat) אל חיים הזז, בעקבות הופעתו של הזז בבית הספר הגבוה ללשונות המזרח בפריז והיכרותם שם. בתיק גם: מכתב מאת אחת מתלמידותיו של סירא, קולט דבונו, בעניין תרגומים לצרפתית; מכתב פנייה בנוגע להשתתפות בספר היובל לכבוד אנדרה נהר, שסירא היה אחד מיוזמיו. | עברית | ||
| 5.10 | 436 | מאיר ספיר | 1960 | בתיק רק: איגרת קצרה מאת מאיר ספיר, כנרת, אל אביבה וחיים הזז, בה הוא מזמין אותם למסיבה שערך לכבוד הופעת ספרו של ידידם המשותף, יאני אבידוב, "עלילות עיראק". | עברית | ||
| 5.10 | 437 | זיסי סתוי | 1966-1973 | מכתבים ששיגר אל חיים הזז זיסי סתוי, במסגרת תפקידיו כעורך השבועון לתרבות של קול ישראל, וכעורך המוסף לספרות של העיתון "ידיעות אחרונות". | עברית | ||
| 5.10 | 438 | יצחק עברי | 1956-1972 | מכתבים מאת הסופר והעורך יצחק עברי (1987-1908) הנוגעים לתרגום "דלתות נחושת" לאנגלית ובעיקר לפרסום סיפורי הזז ומאמרים על אודותיו בכתב העת "הדואר". | עברית | ||
| 5.10 | 439 | שמואל יוסף עגנון | 1957 | בתיק: מכתב בכתב ידו של ש"י עגנון, בו הוא מברך את הזז ליום הולדתו השישים ולכבוד ראש השנה. הטעות במועד לידתו של הזז (מלאו לו שישים רק בשנה שלאחר מכן) נבעה מהפרסומים השגויים בעיתונות באותם ימים. | עברית | ||
| 5.10 | 440 | מרדכי עובדיהו | 1971-1972 | שני מכתבים מאת הסופר מרדכי עובדיהו , בנוגע למאמרים שפרסם בעיתון "על המשמר", ובכלל זה כנגד יהודה עמיחי. | עברית | ||
| 5.10 | 441 | שמשון ענבל | 1961-1971 | מכתבים מאת שמשון ענבל, ראש המחלקה לקשרי תרבות במשרד החוץ הישראלי, בנוגע לתרגום סיפורי הזז ללשונות שונות והפצתם בחו"ל, ובמיוחד לתרגום הרומן "בקולר אחד" לצרפתית ולשבדית. | עברית | ||
| 5.10 | 442 | אוריאל עקביא | 1971 | בתיק: מכתב מאת אוריאל עקביא בנוגע לפרסום ספר אגדות וכן גלויית דואר. | עברית | ||
| 5.10 | 443 | יצחק עקביהו | 1973 | מכתב מאת הסופר והמשורר יצחק עקביהו אל נשיא אגודת הסופרים, חיים הזז, ובו הצעות לכינוס האסיפה הכללית של אגודת הסופרים ופתרון המחלוקות שעלו באסיפה שנערכה בפברואר 1973. | עברית | ||
| 5.10 | 444 | אלן פאבר | 1969-1972 | גלויות דואר ואיגרות קצרות מאת אלן פאבר (Hélène Fèvre), הוגת דעות צרפתייה ונוצרייה אוהדת ישראל (ידידתם של אנדרה נהר ושל אליאן אמאדו לוי-ולנסי). מרבית האיגרות נשלחו אל אביבה וחיים הזז בעת ששהתה בישראל. | צרפתית | ||
| 5.10 | 445 | יעקב פאט | 1957-1958 | שלוש איגרות ביידיש מאת הסופר יעקב פאט, בנוגע לפרסום שיחותיו עם חיים הזז מעל גבי במות שונות בארצות הברית, ובכלל זה בתכנית רדיו שהגיש. | יידיש | ||
| 5.10 | 446 | ויקטור פדוסייב | 1971-1973 | בתיק: גלויות דואר ומכתבים ששיגר העיתונאי והסופר הרוסי ויקטור פדוסייב (Виктор Иванович Федосеев, 1929-2019) אשר עלה לישראל מברית המועצות בשנת 1971 עם רעייתו רחל. איגרות אלו נשלחו מנסיעותיו השונות לארצות הברית, לגרמניה ולאיטליה, זמן קצר לאחר עלייתו. בתיק גם: העתקי מכתבים מאת ארגון אסירי ציון מברית המועצות ומאת הנהלת המשרד לקליטת עליה, בנוגע לסיוע במציאת דיור קבע למשפחת פדוסייב. העתקי מכתבים אלה נשלחו אל חיים הזז, לאחר התערבותו וטיפולו בעניין. | רוסית; עברית | ||
| 5.10 | 447 | פרידה פוזבולסקי | 1957-1972 | מכתבים וגלויות דואר ששיגרה אל חיים הזז ידידתו מימי קושטא ופריז, פרידה פוזבולסקי לבית גולדנשטיין (Frida Pozwolski - Goldenstein). המכתב הראשון נשלח בעקבות איגרת שקיבלה מהזז בשנת 1957, כעשרים שנה לאחר שהקשר ביניהם ניתק, ובו היא מספרת על קורותיה וקורות משפחתה בימי מלחמת העולם השנייה. בין היתר, נזכרת בו ידידתם המשותפת, שולמית שניאור (רעיית זלמן שניאור). האיגרות המאוחרות בתיק, משנת 1972, נשלחו בעת ביקורה של פוזבולסקי בישראל. | רוסית | ||
| 5.10 | 448 | חיים פוטוק | 1966-1973 | בתיק: מכתבים ששיגר אל חיים הזז העורך הראשי של הוצאת Jewish Publication Society, חיים פוטוק (Chaim Potok). מכתבים אלה עוסקים בהוצאה לאור של ספרי הזז בתרגום לאנגלית, ובייחוד בתרגום הרומן "דלתות נחושת", שהוצע בתחילה למתרגמים אחדים, ובהם ישראל מאיר לסק, ראובן בן-יוסף ולבסוף גרשון לוי. | אנגלית | ||
| 5.10 | 449 | דוד פולוס | 1972 | בתיק: 1. העתק של תזכיר, מודפס במכונת כתיבה, מאת הפסל דוד פולוס (1975-1893) בעניין הקמת אנדרטה לזכרו של יוסף חיים ברנר. 2. גלוית דואר בחתימת דוד פולוס, ועליה תצלום פסל אלכסנדר זייד שיצר. | עברית | ||
| 5.10 | 450 | ז'קלין ורולאן דה פורי | 1966-1970 | איגרות ברכה ומכתבים ששיגרו חסידי אומות העולם, ז'קלין דה פורי (Jacqueline de Pury) ובעלה, התיאולוג והסופר השוויצרי רולאן דה פורי (Roland de Pury) אל אביבה וחיים הזז. במכתבים אחדים נזכרת מעורבותו של הזז בהוצאת מבחר מכתבי ידידם, ההיסטוריון ז'ול איזאק (Jules Isaac) בתרגום לעברית. | צרפתית | ||
| 5.10 | 451 | דייויד פטרסון | 1972-1973 | מכתבים מאת פרופ' דייויד פטרסון (David Patterson, 1922-2005), אוניברסיטת אוקספורד, אל חיים הזז. המכתבים נשלחו בעקבות פגישתם המחודשת של אביבה וחיים הזז עם פטרסון בישראל, במהלכה הציגו לפניו את במאי הצגת "בקץ הימים", דוד לוין, וביקשו ממנו לסייע לו להגשים את משאלתו לצאת להשתלמות בבריטניה. | אנגלית | ||
| 5.10 | 452 | בנימין פיינשטיין | 1963 | בתיק רק: מכתב קצר מאת בנימין פיינשטיין, אחיו של לוחם האצ"ל מאיר פיינשטיין הי"ד, בו הוא מודה לחיים הזז על קבלת הספר "בקולר אחד", ומזמין את אביבה וחיים הזז לבקרו. | עברית | ||
| 5.10 | 453 | מארי פרנסואז פיירה | 1965-1970 | שלושה מכתבים בכתב יד, בצרפתית, מאת חסידת אומות העולם, ד"ר מארי פרנסואז פיירה (Marie-Françoise Payré, 1899-1978) אל אביבה וחיים הזז. אחד מן המכתבים נשלח בעקבות נצחון צה"ל במלחמת ששת הימים. | צרפתית | ||
| 5.10 | 454 | יעקב פיכמן | 1952-1955 | בתיק: מכתבים בכתב ידו של יעקב פיכמן, ובהם תגובות למקרא ספרי הזז ודברי ידידות שונים. בתיק גם: מכתב רשמי בכתב ידו של פיכמן, שבו מוזמן הזז לישיבה של ועד אגודת בית ביאליק. | עברית | ||
| 5.10 | 455 | אסתר פינצי | 1962-1963 | בתיק: מכתבים מאת אסתר פינצי, סופרת ומשוררת עולה מבולגריה, אשר נשלחו אל חיים הזז בעקבות נאומו "הסופר והמציאות". אל מכתבים אלה צירפה פינצי סיפורים, מאמר ושירים פרי עטה, בכתב ידה (בחתימת "אלף פי") | עברית | ||
| 5.10 | 456 | שמעון פינקל | 1962-1970 | מכתבים ששלח לחיים הזז הבמאי והשחקן שמעון פינקל, ובכלל זה במסגרת תפקידו כמנהל האמנותי של תיאטרון "הבימה". | עברית | ||
| 5.10 | 457 | אנדה פינקרפלד | 1949-1972 | בתיק: חמישה מכתבים רשמיים ששיגרה אנדה עמיר-פינקרפלד אל חיים הזז, מתוקף תפקידה כעורכת ספר "יזכור" במסגרת משרד הבטחון, ארכיון צה"ל. במכתבים היא מבקשת מהזז לספק לה חומר תיעודי על אודות בנו, נחום (זוזיק) הזז הי"ד. בתיק גם: איגרת ברכה ששיגרה פינקפלד-עמיר לאביבה וחיים הזז, לקראת ראש השנה תשל"ג. | עברית | ||
| 5.10 | 458 | בן ציון פישלר | 1964-1972 | איגרות קצרות ששלח בן ציון פישלר, במסגרת תפקידיו במחלקה לחינוך ותרבות של הסוכנות היהודית, בנוגע לביקור חיים הזז בארצות הברית, בדבר הפצת כתביו בחו"ל ובעניינים אישיים שונים. לאחד המכתבים צורפה איגרת קצרה מאת רות בת שלמה (אפט), שבה מוזכר ביקורו של הצייר בן (Benn) בירושלים. | עברית | ||
| 5.10 | 459 | פנחס פלאי | 1957 | בתיק רק: איגרת אוויר אחת ששיגר הרב פרופ' פינחס פלאי הכהן אל אביבה וחייןם הזז, בתקופה שבה שהה בקליפורניה. באיגרת זו נזכר, בין היתר, תרגום "היושבת בגנים" לאנגלית. מעברה השני של האיגרת נוספו דברים בכתב ידה של רעייתו, פנינה פלאי. | עברית | ||
| 5.10 | 460 | משה פלג | 1951-1957 | בתיק: שלושה מכתבים מאת משה גינזבורג-פלג, אביה של אביבה הזז, אל חיים הזז. | עברית | ||
| 5.10 | 461 | שמואל ישעיהו פנואלי | 1952-1957 | איגרות קצרות אל חיים הזז מאת ש"י פנואלי, בנוגע לפרסום הספר "חיים הזז: לקט ומבוא" וכן בעניין פרסום סיפורי הזז מעל גבי במות שונות, ובכלל זה בתרגום לאנגלית, לצרפתית ולספרדית. | עברית | ||
| 5.10 | 462 | אליעזר דוד פרידלנד | 1971 | בתיק רק: מכתב אחד בעברית, בכתב יד, מאת אליעזר ד. פרידלנד, אשר נשלח אל חיים הזז בעקבות תגובתו על ספר שיריו "שירים בסולם מינור". | עברית | ||
| 5.10 | 463 | גבריאל פרייל | 1964-1972 | איגרות ברכה ומכתבים ששיגר המשורר גבריאל פרייל אל חיים הזז, בעקבות היכרותם בניו יורק, בשנת 1964. | |||
| 5.10 | 464 | שאול פרישמן | 1965 | בתיק רק: מכתב אחד מאת שאול פרישמן (1999-1903, בנו של דוד פרישמן) בו הוא מבקש את סיועו של חיים הזז בעניין אישי. | עברית | ||
| 5.10 | 465 | שמואל פרלמן | 1958 | מכתב אחד בכתב ידו של המתרגם והעורך שמואל פרלמן, בו הוא מודה לחיים הזז על קבלת ספרו "חגורת מזלות" ומציין במיוחד את הסיפור "אופק נטוי". | עברית | ||
| 5.10 | 466 | חנה פרמילנט | 1951-1962 | בתיק: מכתבים מאת המשוררת ילידת ארצות הברית, חנה פרמילנט, אל חיים הזז. המכתבים עוסקים בעניינים שונים, ובהם תגובות לספרי הזז (ובכלל זה מאמר הביקורת של בנימין תמוז ב"הארץ" על הרומן "יעיש"), פרסום שיריה של פרמילנט ב"דבר", קשריה עם עורכים וסופרים בישראל, ובכללם דוד זכאי, יצחק למדן, לאה גולדברג ושמעון הלקין. כמו כן, מוזכרים במכתבים מכריהם המשותפים, הזוג פניה וגרשום שלום והזוג רנה ומשה נאמן. בתיק גם: שירים בכתב ידה של פרמילנט, אשר שלחה לעיונו של הזז. | עברית | ||
| 5.10 | 467 | אליעזר פרנקל | 1971 | בתיק: מכתב מאת אליעזר פרנקל, אשקלון, אל חיים הזז, בעניין הצורך בהופעתה של אנתולוגיה מן הספרות העברית בתרגום לרומנית. בתיק גם: העתק של מאמר בנידון שפרסם פרנקל בעתון הרומני "Mizug" שהופיע בישראל, וכן העתקה במכונת כתיבה של תרגום המאמר לעברית. | |||
| 5.10 | 468 | יצחק פרץ | 1953-1954 | שלוש איגרות קצרות מאת הבלשן ד"ר יצחק פרץ (1967-1899) אל חיים הזז, העוסקות בענייני לשון ובברכות לרגל קבלת פרסים שונים. | עברית | ||
| 5.10 | 469 | רפאל צבי | 1971 | בתיק רק: מכתב אחד מאת במאי התיאטרון רפאל צבי, ובו הצעות שונות לליהוק שחקנים, לקראת העלאת המחזה "בקץ הימים" בהפקה מחודשת, וכן הצעות שונות הנוגעות לבימוי. קרוב לוודאי, מכתב זה נשלח לאחר שיחה התייעצות שקיים עמו חיים הזז. | עברית | ||
| 5.10 | 470 | רחל צברי | 1972 | זוג גלויות דואר ומכתב ששיגרה רחל צברי (1995-1909) אל אביבה וחיים הזז, בתקופה שבה שהתה בארצות הברית. | עברית | ||
| 5.10 | 471 | רינה צדקה | 1968-1970 | בתיק: 1. מכתב ששיגרה רינה צדקה אל חיים הזז, אליו צורפה רשימה בכתב ידה שנכתבה בעקבות פגישה שנערכה בין חיים הזז לבין קבוצה של תלמידיה, בעקבות קריאת סיפוריו ובהם "הדרשה". 2. כתב יד של מאמר מאת רינה צדקה, תחת הכותרת: "הצעה להוראת הסיפור 'אדם מישראל' לחיים הזז כדרך להתמודדות עם עמדותיו המקובלות של התלמיד", שאליו נספח מכתב הסבר מאת המחברת. | עברית | ||
| 5.10 | 472 | הרמן צונדק | 1955-1967 | בתיק: זוג מכתבים קצרים בעברית, מאת פרופ' הרמן צונדק אל חיים הזז. | עברית | ||
| 5.10 | 473 | אפרים צורף | 1960-1970 | בתיק: מכתבים מאת אפרים צורף, בעניין פרסום שיחה עם הזז שנגנזה לבקשתו, בעניין סיוע להוצאת כתביו של צורף ובעניינים אחרים. בתיק גם: גזיר עיתון ובו רשימה שפרסם צורף במוסף "ידיעות אחרונות", בעקבות הסערה שהתחוללה בוועידת אגודת הסופרים בשנת 1972. | עברית | ||
| 5.10 | 474 | אברהם ציטרון | 1965-1967 | שלושה מכתבים בעברית מאת פרופ' אברהם ציטרון (Abraham Tsitrone, 1926-2010) אשר נשלחו מאוניברסיטת אקס-אן-פרובאנס (Aix-en-Provence) בעת ביקורם של בני הזוג הזז בצרפת, באביב 1965. המכתבים עוסקים בפגישותיו של הזז עם אישים שונים בצרפת, ובכלל זה עם פרופ' אנדרה נהר.מכתב נוסף נשלח בתקופת ההמתנה שלפני מלחמת ששת הימים, ובו מבקש ציטרון להביע את הזדהותו עם מצוקתם של האזרחים בישראל ומספר על הלכי הרוחות בצרפת באותה עת. | עברית | ||
| 5.10 | 475 | אהרן צייטלין | 1963-1964 | מכתבים וגלויות דואר מאת הסופר והמשורר אהרון צייטלין אל חיים הזז, בעיקר בענייני ספרות. באיגרות אחדות מתייחס צייטלין אל הרומן "בקולר אחד" ואגב כך מזכיר את פגישתו עם גאולה כהן. | עברית | ||
| 5.10 | 476 | עדה צמח | 1951-1955 | בתיק: מכתבים קצרים וגלויית דואר מאת עדה צמח. איגרות אלו עוסקות בפרסום קטעים מסיפורי הזז בכתב העת "אורות" שבעריכתה וכן בעניינים משפחתיים שונים. | עברית | ||
| 5.10 | 477 | שלמה צמח | 1951-1953 | מכתבים מאת שלמה צמח אל חיים הזז, בעניין מאמר הביקורת שפרסם על הרומן "יעיש" וכן בעניינים אישיים שונים. | עברית | ||
| 5.10 | 478 | ברכה צפירה | 1971 | בתיק רק: מכתב אחד מאת המוסיקאית ברכה צפירה אל אביבה וחיים הזז, המכתב נשלח בעקבות ביקור שערכה צפירה עם בעלה, בן עמי זילבר, בבית הזז. למכתב נוספה הזמנה לתערוכת ציוריה של ברכה צפירה בבית האמנים בתל אביב. | עברית | ההזמנה כנראה אבדה. | |
| 5.10 | 479 | רות צרפתי | 1960-1972 | בתיק: גלויות דואר ומכתבים מאת רות צרפתי-שטרנשוס, העוסקים בעיקר באיור הספר "חתן דמים" שראה אור בהוצאת "מחברות לספרות", וכן בקשריה עם המו"ל ישראל זמורה. בתיק גם: הזמנה מצויירת בצבעי מים ובעפרונות צבעוניים, לחגיגת יום הולדתה של חגית שטרנשוס, בתה של האמנית. | עברית | ||
| 5.11 | 480 | פרנציס קאפלי | 1970-1972 | בתיק: מכתבים וגלויות דואר בעברית, באנגלית ובצרפתית מאת ד"ר פרנציס קאפלי (Dr. Francis Kaeppeli), ציריך, אל אביבה וחיים הזז. המכתבים, אשר נשלחו גם בשם רעייתו, לידיה קאפלי, עוסקים בעיקר בביקורם של בני הזוג עם בנם הקטן בישראל, וכן בקשרים שונים שלהם עם מלומדים ועמיתים ישראלים. בתיק גם: תצלום בנם של בני הזוג קאפלי, אשר צורף אל אחד המכתבים; העתק של מכתב תשובה באנגלית מאת אביבה הזז. | עברית; צרפתית; אנגלית | ||
| 5.11 | 481 | מוריס קאר | 1972 | זוג מכתבים מודפסים במכונת כתיבה, בצרפתית, מאת מוריס קאר (Maurice Carr) אל חיים הזז, בעניין תרגום הסיפור "ירחם השם" לצרפתית ופרסומו באנתולוגיה של הומור. ככל הנראה, אנתולוגיה זו לא ראתה אור. התרגום נשלח אל הזז לעיונו ולהערותיו. | צרפתית | ||
| 5.11 | 482 | יעקב קבקוב | 1967-1971 | מכתבים מאת פרופ' יעקב קבקוב אל חיים הזז, בהם הוא מספר על עבודתו האקדמית ועל מחקריו, מדווח להזז על פעולות למען תרגום יצירותיו לאנגלית, הפצת כתביו בארצות הברית ועניינים נוספים. במכתבים נזכרים, בין היתר, המתרגם דב בן אבא וכן ד"ר עמנואל (מני) גרין. | עברית | ||
| 5.11 | 483 | טדי קולק | 1961-1971 | בתיק: מכתבים אל חיים הזז מאת טדי קולק, אשר נשלחו במסגרת תפקידיו השונים: מנכ"ל משרד ראש הממשלה, יושב-ראש קרן פולה בן גוריון וראש העיר ירושלים. אחד המכתבים מתייחס להצעתו של חיים הזז לקרוא רחוב בירושלים על שמו של המשורר זלמן שניאור. בתיק גם: כתבי יד וטיוטות שונות של דברי ההקדמה שחיבר הזז לספר הקריקטורות של יוסף בס, "הזקן והעם". | עברית | ||
| 5.11 | 484 | חיים שלמה קופילוביץ | 1963-1969 | מכתבים מאת המו"ל חיים קופילוביץ' (לשעבר מנהל הוצאות הספרים "עם עובד" ו"עיינות", 1972-1896) אל חיים הזז, בעניינים אישיים שונים. על המכתבים נוספו דרישות שלום מרעייתו, אייגה קופילוביץ', אל אביבה הזז. | עברית | ||
| 5.11 | 485 | יצחק קורן | 1950-1959 | ארבעה מכתבים רשמיים מאת יצחק קורן, מזכיר תנועת המושבים, אל חיים הזז. מרבית המכתבים באו כמענה לבקשתו של הזז להיפגש עם חקלאים עולים, מבני עדות המזרח. | עברית | ||
| 5.11 | 486 | ברוך קורצוייל | 1957 | בתיק רק: מכתב אחד מאת פרופ' ברוך קורצוייל, בו הוא מבקש מחיים הזז להשתתף בספר היובל שערך לכבודו של ש"י עגנון. | עברית | ||
| 5.11 | 487 | שמעון קושניר | 1952-1972 | בתיק: עשרות מכתבים וגלויות דואר ששיגר שמעון קושניר אל חיים הזז, בעניינים אישיים וספרותיים שונים. במכתבים מוזכרים ידידים משותפים רבים לשניים, ובהם יאני אבידוב; נח נפתולסקי; שמואל יבנאלי; יוסף ויץ, ליב אוליצקי. בתיק גם: מכתב מאת אברהם הרצפלד אל נח נפתולסקי, בעניין העברתו אל בית האבות בחולון; מכתב מאת חיים בן אשר אל שמעון קושניר ובו ביקורת על הרומן "בקולר אחד". | עברית | במקביל למכתביו אל הזז, ניהל קושניר התכתבות גם עם אביבה הזז, אלמנת בנו (טוביה קושניר הי"ד). | |
| 5.11 | 488 | שמחה בונם קליין | 1967-1968 | מכתבים ששיגר מנהל קרית מטרסדורף בירושלים, הרב שמחה בונם קליין, אל חיים הזז, בעניין סיוע להרחבת השכונה, שילובה במערכת התחבורה הציבורית של הבירה, הטלת מיסי עירייה ותכניות בינוי עירוניות. אל המכתב הראשון, שנשלח בעקבות פרסום שמו של הזז כאחד מחותמי הכרוז הראשון של התנועה למען ארץ-ישראל השלמה, צירף קליין העתק של תזכיר בעניין הרחבתה של קרית מטרסדורף ושיכונם של עולים בה. בתיק גם: מכתב תודה רשמי לחיים הזז, באנגלית, בחתימת הרב מנדל ויינבך והרב חיים עוזר גורביץ', חברי נשיאות ועד עולי ארצות המערב; העתק מכתבו של הרב שמחה בונם קליין אל ראש העיר ירושלים, טדי קולק, שנכתב בעקבות שיחה עם חיים הזז. | עברית; אנגלית. | ||
| 5.11 | 489 | דב קמחי | 1955-1956 | בתיק רק: שלוש גלויות דואר ששיגר הסופר והעורך דב קמחי אל חיים הזז, בעניין פרסום סיפוריו "הגברת פז" ו"חופה וטבעת"באנתולוגיות שערך קמחי. | עברית | ||
| 5.11 | 490 | דוד קנוט | 1953-1958 | מכתבים בעברית ששלח הסופר והמשורר היהודי-רוסי דוד קנוט (Dovid Knout, 1900-1955) אל אביבה וחיים הזז. איגרות קצרות אלה נוגעות לאירוח דוד קנוט ורעייתו שחקנית תיאטרון "הקאמרי", לאה קנוט, בביתם של אביבה וחיים הזז בצפת, בספרים ששאל קנוט מספרייתו של הזז ובעניינים נוספים. בתיק גם: גלויית דואר מאת אביבה הזז אל לאה ודוד קנוט; גלויה משנת 1958 ובה הזמנה מאת דב עַרַב ולאה קנוט-עַרַב, לחגיגת ברית המילה של בנם. | |||
| 5.11 | 491 | ליאו קניג | 1958-1961 | בתיק: מכתבים ביידיש מאת הסופר וחוקר האמנות ליאו קניג (1970-1889) אל חיים הזז. במכתבים אלה מבקש קניג מהזז, בין היתר, לסייע לו בהוצאה לאור של קובץ המסות שלו "יהודים באמנות החדשה" בתרגום לעברית. | יידיש | ||
| 5.11 | 492 | נדין קסטה | 1969-1970 | בתיק: גלוית דואר אחת בצרפתית ושלושה מכתבים ברוסית ששלחה נדין קאסטה (Nadine Casta) מאוניברסיטת אקס-אן-פרובאנס (Aix-en-Provence) אל חיים הזז, בעניין השאלת ספר על יהודי אודסה ומחקרה על יהדות רוסיה. במכתבים מוזכרת ידידתם המשותפת, פרופ' אליאן אמאדו לוי ולנסי. | רוסית; צרפתית | ||
| 5.11 | 493 | אהרן קציר | 1961-1965 | בתיק: 1. מכתב תודה רשמי ששיגר פרופ' אהרן קציר, מתוקף תפקידו כנשיא האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, ובו הוא מודה לחיים הזז על תיווכו בתרומת פרוטומה של חיים וייצמן (מאת הפסל ג'ייקוב אפשטיין) מאוספו הפרטי של המו"ל ישראל לונדון. 2. טיוטת מכתב מאת אביבה הזז אל אהרון קציר, בו היא מודה לו, בשמו של חיים הזז, על הסכמת האקדמיה לקבל את הפסל שתרם ישראל לונדון ומוסיפה פרטים בנוגע לו. ככל הנראה, לונדון הציע תרומה זו לחיים הזז, בעת פגישתם בניו יורק, באביב 1964. 3. הזמנה ששיגר אהרן קציר לטקס נישואי בנו, אברהם קציר. 4. מכתב מודפס במכונת כתיבה וחתום בידי גד קציר, בנם של רנה ואהרן קציר, ובו הוא מודה לחיים הזז על השתתפותו בחגיגת בר המצווה שלו. בתחתית המכתב נוספו דברים אישיים מאת אהרן קציר אל חיים הזז. | עברית | ||
| 5.11 | 494 | אברהם קריב | 1951-1959 | גלויות דואר ומכתבים ששיגר הסופר והעורך אברהם קריב אל חיים הזז. איגרות אלו עוסקות בעיקר בבקשותיו של קריב כי הזז יתרום מפרי עטו למאסף אגודת הסופרים, לכתב העת "מאזנים" ולקובץ ביאליק ("כנסת"). באחדות מהן מספר קריב על עבודתו הספרותית ועל קשייו האישיים לאחר שהשתקע בעיר חיפה. | עברית | ||
| 5.11 | 495 | אברהם קריניצי | 1966-1968 | בתיק: מכתב רשמי מאת אברהם קריניצי, ראש עיריית רמת-גן, אשר צורף אל ספרו האוטוביוגרפי "בכח המעשה" שהעניק בלוויית הקדשה אישית אל הזז. במכתב זה מודיע גם קריניצי על ההוראה שנתן, בעקבות בקשתו של חיים הזז, לקרוא רחוב על שמו של המשורר זלמן שניאור. בתיק גם: איגרת תודה מאת אברהם קריניצי על השתתפותו של הזז באבלו עם מות הבן, בר כוכבא קריניצי. | עברית | ||
| 5.11 | 496 | מרדכי קרמניצר | 1963 | שני מכתבים מאת מרדכי קרמניצר, תלמיד בית ספר "בליך" ברמת-גן, בעניין פעולה חינוכית התנדבותית שיזם בעקבות נאומו של הזז בוועידת אגודת הסופרים. | עברית | ||
| 5.11 | 497 | ישראל קרניאלי | 1964-1965 | ארבעה מכתבים אל חיים הזז מאת ד"ר ישראל קרניאלי (רוגובין), בעניין מחקריו ההיסטוריים-ספרותיים, תכניתו לכתיבת ספר רב-כרכים תחת הכותרת "השפעת התנ"ך על ספרות העולם" ותרגומיו. | עברית | ||
| 5.11 | 498 | גצל קרסל | 1968 | בתיק רק: איגרת קצרה מאת הביבליוגרף גצל קרסל אל חיים הזז, אליה צירף את מאמרו "איגרת אל יהודי סובייטי אלמוני" שהופיע בשבועון "הפועל הצעיר". קרסל שלח להזז מאמר זה בעקבות נאום שנשא בחולון, ב-18 במארס 1968, בכנס שנושאו היה "ישראל והתפוצות לאחר מלחמת ששת הימים". | עברית | ||
| 5.11 | 499 | ישורון קשת | 1957-1963 | בתיק: מכתבים מאת ישורון קשת אל חיים הזז אשר נשלחו בעקבות מאמרי ביקורת שפרסם על יצירת הזז, תגובות על ספריו ובקשר עם עריכת כתב העת "מאזנים" ופרסום המסה על ביאליק. | עברית | ||
| 5.11 | 500 | מלך ראוויטש | 1955 | בתיק: מכתב קצר מאת מלך ראוויטש אל חיים הזז, אשר צורף אל קטע מן העיתון "לעצטע נייעס" מיום 4 בנובמבר 1955. בגיליון זה פרסם ראוויטש רשימות קצרות על סופרים בישראל, ובתוכם גם חיים הזז. | עברית | ||
| 5.11 | 501 | צבי ראיאק | 1965-1967 | מכתבים בעברית מאת העיתונאי והמחנך צבי ראיאק (Cvi Rayak, 1915-1987) בעניין פרסום בעיתונות היהודית-צרפתית של הנאומים שנשא חיים הזז בפריז, בעת ביקורו שם, ובעניינים נוספים. באחד המכתבים מפליג ראיאק בזכרונות מבית הוריו ברוסיה, על אודות חג הפסח. | עברית | ||
| 5.11 | 502 | בלה רבדין | 1964 | בתיק: מכתב באנגלית, בכתב ידה של בלה רבדין (Bella Ravdin) אשר נשלח אל חיים הזז בעקבות אחד מנאומיו ששודרו ב"קול ישראל", בסתיו 1964. במכתב מציגה הכותבת את עצמה ואת קשריה המשפחתיים והחברתיים, ומציעה לחיים הזז להפגש איתה כדי לדון יחד ביוזמתה להקמת תנועה גדולה שתשמש גשר בין ישראל לתפוצות. אל מכתב זה צירפה רבדין העתקים של תזכירים, מאמרים ומכתבים שפרסמה מעל גבי בימות שונות, בעיקר באנגלית, בנושא יוזמתה. בתיק גם: תצלום דיוקנה של רבדין, בשחור לבן, אשר צורף כנראה לחומר ששלחה אל הזז. | אנגלית, עברית | ||
| 5.11 | 503 | זבולון רביד | 1964-1972 | בתיק: 1. מכתב מאת זבולון רביד, ניו יורק, אשר צורף להעתקה בכתב ידו של דברים שהשמיע חיים הזז בתשובה למברכיו בעת ביקורו במכון למדעי היהדות של אוניברסיטת ניו יורק ("קול וגוון") בחודש מאי 1964. 2. טיוטה בכתב ידה של אביבה הזז למכתב תשובה ששיגרה אל זבולון רביד, ובו היא מודה לו על ההעתקה ומציעה לפרסם את הדברים בכתב העת "הדואר". 3. טיוטה בכתב ידה של אביבה הזז למכתב ששלחה אל פרופ' אברהם יצחק כ"ץ ובו היא מבקשת למצוא אפשרות לתרגום נאומו של הזז לאנגלית ופרסומו בעיתונות האמריקאית, בהתאם להצעתו של זבולון רביד. 4. מכתב חוזר, בחתימתו של זבולון רביד, בו מתבקש חיים הזז להשתתף בספר היובל לכבוד צבי שרפשטיין. 5. מכתב שצירף זבולון רביד להעתקת הדברים שהשמיע חיים הזז במסיבה שנערכה לכבודו מטעם הסוכנות היהודית בניו יורק, בחודש יוני 1970. 6. מכתב שצורף למאמר ביקורת על הזז מאת יצחק ברזילי ("רציונליזם אמנותי") שראה אור ב"הדואר" . | עברית | ||
| 5.11 | 504 | בנציון רבינוביץ (בען) | 1965-1972 | הדפסי צבע של ציורים, הזמנות לתערוכות, כרטיסי ברכה מאויירים ומכתב ביידיש ששיגר הצייר היהודי-צרפתי בן (Benn - Bencjon Rabinowicz, 1905-1989) אל חיים הזז. אביבה וחיים הזז התיידדו עם בן ועם רעייתו רקדנית הבלט, גרה (Ghera) בעת ביקורם בצרפת, באביב 1965. הם נפגשו עמם פעמים נוספות, בישראל ובעת ביקורם השני בצרפת, ב-1970. מכתבו של בן אל הזז בא כתגובה למשלוח כתביו, וצורף אליו אלבום ציורים מאת בן שראה אור בסמוך לכך. | יידיש, צרפתית | ||
| 5.11 | 505 | ישעיה רבינוביץ | 1958-1965 | בתיק: מכתבים בעברית ששיגר פרופ' ישעיה רבינוביץ' (1972-1904) מהעיר טורונטו, קנדה, אל חיים הזז. מרבית המכתבים עוסקים בהוצאתו לאור של ספרו, "שורשים ומגמות: לבחינת מקורותיה של הביקורת החדשה ועיונים בדרכה של הספרות העברית" בהוצאת מוסד ביאליק. | עברית | ||
| 5.11 | 506 | חיים רבינזון | 1963-1969 | בתיק רק: שני מכתבים קצרים מאת המשורר חיים רבינזון אל חיים הזז: באחד רבינזון מציג את עצמו ומבקש להיפגש עם הזז, ובאחר הוא משיב להזז בעקבות שיחה שניהלו על מקורותיה של אגדה חסידית. אל המכתב צירף רבינזון העתק של קטע מתוך הספר "זכרנו לחיים" מאת הרב דב בר ארמן. | עברית | ||
| 5.11 | 507 | נ. רביצקי | 1965 | בתיק: קובץ של שירים בצרפתית, מודפסים במכונת כתיבה על גבי שלושה דפים. השירים, ברוח יהודית לאומית, עוסקים בין היתר, במשפט אייכמן ובשיבת העם היהודי לארצו. על כל אחד מן הדפים נוספה הקדשה אישית בצרפתית אל חיים הזז מאת המחבר, נ' רביצקי (N. Rawicki) או בשמו הספרותי, ויקטור ראווי (Victor Ravy). ככל הנראה, שירים אלה נמסרו על ידי המחבר באופן אישי, בעת ביקורו של הזז בפריז. | צרפתית | ||
| 5.11 | 508 | אברהם רגלסון | 1950-1969 | בתיק: זוג איגרות קצרות בכתב ידו של אברהם רגלסון אל חיים הזז (באחת מהן מוזכרת פגישתם בביתו של י"ד ברקוביץ') וכן מכתב מודפס במכונת כתיבה, בעניין הוועד הציבורי שנוסד להוצאת כל כתביו. | עברית | ||
| 5.11 | 509 | אנה-קתרינה רהמן (זלטן) | 1970 | בתיק: 1. מכתב באנגלית, בכתב ידה של העיתונאית והמתרגמת היהודיה-שוויצרית אנה קתרינה ויילר-זלטן (Anna Katharina Rehmann-Salten, Katharina Wyler-Salten, 1904-1977), רעייתו של וייט ויילר (Veit Wyler) באותה עת. על גבי נייר מכתבים של כתב העת Das Neue Israel כתבה ויילר-זלטן על שיחתה עם מיכאל עוזאי, שהיה איש הקשר בינה לבין אביבה וחיים הזז, וכן דיווחה על פרסום מאמרים על אודות הזז בעיתונות השוייצרית. מכתב זה נשלח בעקבות פגישתה עם אביבה וחיים הזז בציריך, זמן קצר קודם לכן. 2. גלויית דואר שבאה כתשובה להצעתו של הזז לפרסם את נאומו "הלשון העברית" בכתב העת Das Neue Israel. | אנגלית | ||
| 5.11 | 510 | חנה רובינא | 1959-1972 | בתיק: 1. תצלום דיוקנה של חנה רובינא, בתפקיד הסבתא במחזה "העצים מתים זקופים". בגב התצלום נוסף ציטוט מתוך המחזה בכתב ידה, וברכה אישית לכבוד ראש השנה, שמוענה אל אביבה וחיים הזז. 2. כרטיס ברכה קצר, בכתב ידה של חנה רובינא, אשר נשלח להזז ביום הצגת הבכורה של המחזה "בקץ הימים", 7 בספטמבר 1972. | עברית | ||
| 5.11 | 511 | יוסף רובינשטיין | 1965-1971 | מכתבים וכרטיסי ברכה ביידיש ששיגר הסופר יוסף רובינשטיין (1978-1905) מניו יורק אל חיים הזז. מאחד המכתבים ניתן להסיק כי הזז ביקש את תיווכו של רובינשטיין באפשרות הוצאתו לאור של אחד מספריו בארצות הברית. | יידיש | ||
| 5.11 | 512 | ישראל רוגוזין | 1962-1970 | בתיק: 1. טיוטת מכתב באנגלית מיום 27 בדצמבר 1962 מאת התעשיין ישראל רוגוזין (Israel Rogosin) אל חיים הזז. מכתב זה נשלח בלוויית מכתב בעברית מאת מנהל מפעלי רוגוזין באשדוד, נ. לוין, בעקבות נאומו של הזז בוועידת הסופרים ובקשתו להפגש עם הזז בישראל. הפגישה נערכה בירושלים, בדירת הזז, חודשים אחדים מאוחר יותר. 2. העתקה במכונת כתיבה של נאום שנשא ישראל רוגוזין, במסיבה שנערכה בנוכחות אביבה וחיים הזז בניו יורק, באפריל 1964. העתק זה נשלח אל המלון שבו שהו באותו זמן. 3. מכתב ברכה ששיגר רוגוזין לחיים הזז בניו אינגלנד, לרגל קבלת תואר דוקטור של כבוד מאוניברסיטת דרופסי. אל המכתב צירף גזיר עתון ביידיש ובו ידיעה קצרה על ביקור הזז מאת אהרן צייטלין. | אנגלית, יידיש, עברית | ||
| 5.11 | 513 | יעקב רודן | 1951 | זוג מכתבים ששלח מהעיר רומא, איטליה, זמר האופרה יעקב רודן. מכתבים אלה נשלחו בעקבות ביקורם של אביבה וחיים הזז באיטליה, בתחילת 1951. במכתבים מוזכר ציר ישראל ברומא באותו הזמן, אריה אורון, שככל הנראה סייע גם הוא לבני הזוג הזז בעת שהותם שם. | עברית | ||
| 5.11 | 514 | הרצל רוזנבלום | 1966-1969 | בתיק: מכתבים ששלח לחיים הזז עורך "ידיעות אחרונות", ד"ר הרצל רוזנבלום (ורדי). מרבית המכתבים עוסקים בהצעותיו של רוזנבלום לפרסם מפרי עטו של הזז בעיתונו. במכתב מחודש מאי 1966 מוזכרת מסיבה שנערכה לכבוד הסופר הסובייטי קונסטנטין סימונוב בבית הנשיא, שבה נאם הזז לכבוד האורח. | עברית | ||
| 5.11 | 515 | שלום רוזנפלד | 1958-1963 | בתיק: 1. מכתב התנצלות בכתב ידו של שלום רוזנפלד, עורך "מעריב", על שהפריע לפגישה בין חיים הזז לבין המו"ל היהודי-אמריקני ישראל לונדון. 2. מכתב תודה רשמי לחיים הזז, על פרסום פרקי "בקולר אחד" בגליונות "מעריב". | עברית | ||
| 5.11 | 516 | מירה רוטנברג | 1968-1972 | בתיק רק: גלויית דואר ששלחה מצרפת ד"ר מירה רוטנברג, לרגל הצגת הבכורה של המחזה "בקץ הימים" וכן כרטיסי ברכה ששלחה לכבוד ראש השנה. ד"ר רוטנברג (2006-1924) מרצה בחוג לספרות צרפתית באוניברסיטה העברית, התיידדה עם בני הזוג הזז בביתם של פרופ' אברהם דב דאף ודובה דאף, דודה ודודתה. | עברית | ||
| 5.11 | 517 | עמנואל רומנו-גליצנשטיין | 1953-1954 | בתיק: זוג מכתבים בצרפתית ששיגר הצייר עמנואל רומנו גליצנשטיין (Emanuel Glicen Romano, 1897-1984) מהעיר צפת, אל אביבה וחיים הזז. באחד המכתבים מוזכר יוסל ברגנר, ידידם המשותף מתקופת מגוריהם בצפת. | עברית | ||
| 5.11 | 518 | חנוך רון | 1970-1971 | זוג מכתבים ששלח לחיים הזז המוסיקולוג חנוך רון, בעת שהותו בלונדון, בשליחות המחלקה לחינוך ותרבות בגולה. המכתבים נשלחו לאחר פגישתם של עדנה וחנוך רון עם אביבה וחיים הזז באנגליה, בקיץ 1970. באחד המכתבים מפרט רון תוכניות שונות לשילוב יצירתו של הזז בבתי ספר ובאוניברסיטאות בבריטניה. | עברית | ||
| 5.11 | 519 | דוד רוקח | 1957 | בתיק רק: גלויית דואר אחת מאת המשורר דוד רוקח אל חיים הזז. רוקח שלח גלויה זו לאחר ששיגר לעיונו של הזז את ספר שיריו "ערער עלי שחם". | עברית | ||
| 5.11 | 520 | יוסף יואל ריבלין | 1964 | בתיק רק: מכתב אחד בכתב ידו של פרופ' יוסף יואל ריבלין, אשר נשלח אל חיים הזז בעת שהשניים שהו בארצות הברית. המכתב עוסק בעיקר בכתב יד של מאמר מאת עמנואל (מני) גרין. | עברית | ||
| 5.11 | 521 | מנחם ריבלין | 1964-1970 | בתיק: גלויות דואר, מכתבים ואיגרות שונות ששלח העורך והמתרגם מנחם ריבלין (1983-1903) אל אביבה וחיים הזז. בתיק גם: מכתבים מאת אחותו, מאשה רבינוביץ', אשר הוסיפה מדבריה גם על אחדות מאגרותיו. מרבית המכתבים נשלחו בעת שהותם של בני הזוג הזז מחוץ לישראל. | עברית | ||
| 5.11 | 522 | יעקב ריז | 1968 | בתיק רק: מכתב מחאה ביידיש, ששלח לחיים הזז מזכיר אגודת סופרי יידיש בפילדלפיה, יעקב ריז. המכתב נשלח בעקבות פרסום נאומו של חיים הזז ("אורלוגין") שבו התקיף, לכאורה, את הלשון והתרבות ביידיש. | יידיש | ||
| 5.11 | 523 | קרל ריינוולד | 1972 | מכתב אחד בכתב יד, בגרמנית, אשר שלח מהעיר וינה המו"ל קרל ריינוולד, בנוגע לכתב יד של הזז. | גרמנית | ||
| 5.11 | 524 | שמשון (סמסון) רפאלסון | 1969 | בתיק רק: מכתב אחד באנגלית, בחתימת ידו של הסופר, המחזאי והתסריטאי היהודי-אמריקני שמשון רפאלסון (Samson Raphaelson, 1894-1983). מכתב זה נשלח אל הזז בעקבות פגישה בביתו, בירושלים, ובמהלכה הציע רפאלסון לכתוב תסריט על פי אחד מסיפוריו, שהרשים אותו. | אנגלית | ||
| 5.11 | 525 | יוסף רפופורט | 1955 | מכתב אחד מאת יוסף רפפורט, בו הוא מפרט לפני חיים הזז את תכניתו להוצאת האנתולוגיה "מספרים עברים" בהוצאת מ. ניומן, ומבקש את רשותו לכלול בספר מיצירותיו. | עברית | ||
| 5.12 | 526 | אברהם שאנן | 1953-1966 | בתיק: עשרות מכתבים וגלויות דואר ששיגר ד"ר אברהם שאנן (1998-1919) אל חיים הזז, במסגרת תפקידיו השונים: עורך תכניות ספרות ב"קול ישראל"; נספח תרבות בשגרירות ישראל בפריז; עורך המוסף הספרותי של "דבר"; פרופסור באוניברסיטת דרופסי, פילדלפיה. קבוצת איגרות גדולה נשלחה מפריז והיא עוסקת בביקור הזז בצרפת, באביב 1965, ובהדים שעורר. באיגרות רבות מספר שאנן על תכניותיו הספרותיות ועל קשייו בעבודתו האקדמית ובעתון "דבר". למכתבים אחדים נוספו דברים בכתב ידו של שלמה שאנן, בנו של אברהם שאנן. | עברית | ||
| 5.12 | 527 | אברהם שבדרון (שרון) | 1950 | בתיק: מכתב תגובה מפורט ששיגר ד"ר אברהם שבדרון מן הספרייה הלאומית אל חיים הזז, בעקבות קריאת הדרמה "בקץ הימים" שהזז שלח לעיונו. מכתב זה עוסק בשאלת הגאולה והיחס אל הגלות, ובהתנגדות שעוררה השקפת עולמו של שבדרון בנושא זה. למכתב זה צירף שבדרון את החוברת פרי עטו, "תורת הציונות האכזרית". | עברית | ||
| 5.12 | 528 | יצחק שבטיאל | 1949-1968 | גלויות דואר ומכתבים ששיגר הבלשן והמחנך יצחק דמתי-שבטיאל (1990-1908) אל חיים הזז. האיגרות עוסקות בעיקר בביטויים מלשון יהודי תימן שהזז שילב בסיפוריו, ובסיועו של שבטיאל לתרגומם המדוייק. לאחד המכתבים צורפה רשימה בכתב ידו של שבטיאל, ובה תרגומים למלים ומונחים שהזז שיגר אליו. | עברית | ||
| 5.12 | 529 | אפרים שברצמאן-שרון | 1967 | בתיק רק: מכתב אחד ששיגר אפרים שברצמאן-שרון (1909-1973) אל חיים הזז, בצירוף ספרו "האור לא דעך", ובו הוא מבקש את חוות דעתו עליו. | עברית | ||
| 5.12 | 530 | מנחם שומרט | 1968-1972 | גלויות דואר ששיגרו הרופא ד"ר מנחם שומרט ורעייתו צביה שומרט אל ידידיהם, אביבה וחיים הזז. באחת מן הגלויות מזכיר ד"ר שומרט את עדותה של רעייתו צביה (1990-1923) בגרמניה, כנגד מפקד גטו טרנוב. | עברית | ||
| 5.12 | 531 | גרשון שופמן | 1969-1970 | חמישה מכתבים בכתב ידו של הסופר גרשון שופמן אל חיים הזז, העוסקים בעניינים שונים, ובהם קשריו עם הנשיא שזר. | עברית | ||
| 5.12 | 532 | גוסטב (גרשם) שוקן | 1949-1953 | שלושה מכתבים מודפסים במכונת כתיבה מאת עורך "הארץ", גרשום שוקן אל חיים הזז, בהם הוא מבקש לחדש את שיתוף הפעולה ביניהם ומתייחס בעיקר לפרסום "לוח הארץ". | עברית | ||
| 5.12 | 533 | זלמן שזר | 1962-1970 | בתיק: מכתבים וכרטיסי ברכה ששיגר שניאור זלמן שזר אל חיים הזז, בעת שכיהן כיושב-ראש הסוכנות היהודית וכנשיא מדינת ישראל. אחד המכתבים עוסק בהצעתו של הזז למסור לידי לייב אוליצקי את מלאכת תרגומו ליידיש של ספר מאת אברהם הרצפלד. בתיק גם: פתק ובו שמות אישים יהודים בצרפת, בכתב ידו של שזר, אליהם המליץ כי הזז יפנה בעת ביקורו שם; טיוטה בכתב ידה של אביבה הזז למכתב ששיגרה בשמה ובשם חיים הזז אל זלמן שזר, בעת מסעם לצרפת; גלויה מאת ד"ר אברהם רובשוב, אחיו של זלמן שזר. בתיק גם: העתק של מכתב ששיגר שזר אל חיים הזז בשנת 1927, בעניין הוצאתו לאור של "ספר המדרשים" והשתתפותו של הזז ב"דבר". המכתב המקורי נשמר בארכיונה של יוכבד בת-מרים במכון גנזים, תל אביב. | עברית | ||
| 5.12 | 534 | דוד שחר | 1964-1965 | בתיק רק: זוג גלויות קצרות ששיגר מצרפת הסופר דוד שחר אל אביבה וחיים הזז, בשמו ובשם רעייתו שולמית. | עברית | ||
| 5.12 | 535 | שמואל שחריה | 1968-1969 | בתיק: מכתב אחד מאת העיתונאי שמואל שחריה, אשר נשלח אל הזז בעקבות ביקור שערך בדרום אפריקה. בתיק גם: איגרת קצרה לכבוד ראש השנה תשכ"ט. | עברית | ||
| 5.12 | 536 | הרולד שימל | 1969 | בתיק רק: זוג גלויות קצרות מאת המשורר והמתרגם הרולד שימל, אשר באו כתשובה לדברים ששלח אליו הזז, בקשר עם הצעה לתרגום אחד מספריו לאנגלית. | עברית | ||
| 5.12 | 537 | יצחק שלו | 1954 | בתיק: מכתב מאת יצחק שלו, אשר צורף אל תקציר של הרצאה שנשא במסגרת שידורי "קול ציון לגולה". תקציר זה, מודפס במכונת כתיבה ומשוכפל בסטנסיל, נושא את הכותרת "תימניו של הזז" ועוסק בעיקר ברומנים "היושבת בגנים" ו"יעיש". | עברית | ||
| 5.12 | 538 | אברהם שלונסקי | 1948-1969 | בתיק: מכתבים מאת אברהם שלונסקי אל חיים הזז, בעניינים ספרותיים שונים, ובהם פרסום "חתן דמים" בסדרת "דורון" של הוצאת ספריית פועלים, השתתפות בכתב העת "אורלוגין", תרגומים מצרפתית, ועוד. בתיק גם: איגרת מודפסת במכונת כתיבה, על נייר מכתבים רשמי של השבועון "במחנה" וחתומה בידי משה שמיר ואברהם שלונסקי, ובה הם פונים אל הזז ליטול חלק ב"עתון חיילי ישראל". איגרת זו נשלחה באוגוסט 1948, בימי מלחמת השחרור. | עברית | ||
| 5.12 | 539 | מנחם שמי | 1950-1951 | בתיק: איגרת קצרה מאת הצייר מנחם שמי (שמיט) אל חיים הזז, בה הוא מבקש להיפגש איתו בנוגע לניסוח הכתובת על אנדרטת חטיבת הראל שעסק בתכנונה, לקראת הקמתה בבית העלמין של קרית ענבים. אל איגרת זו צירף, כנראה, את נוסח ההקדשה שחובר על ידי ועד ההורים השכולים, ואותו ביקש כי הזז יערוך ויתקן. בתיק גם: פתק בכתב ידו של שמי בנוגע לפגישה עם הזז בתל-אביב, וכן איגרת נוספת שנכתבה בשמו, בידי בתו, נעמי שמי, בעת שאביבה וחיים הזז התאכסנו בביתו שבעיר צפת. | עברית | ||
| 5.12 | 540 | רבקה שמי | 1955-1972 | בתיק: עשרות גלויות דואר ואיגרות ששיגרה רבקה שמי (1983-1898) אלמנת הצייר מנחם שמי, אל אביבה וחיים הזז. על חלק מן האיגרות חתמה גם בשם בתה, הציירת נעמי שמי. בתיק גם: גלויית דואר מאת בת-שבע פוגלסון, בנוגע להשבת כתב היד של "היושבת בגנים", שהיה חלק מאוסף האוטוגרפים של בעלה, מנחם מנדל פוגלסון. הקשר בין פוגלסון לבין הזז נוצר באמצעות רבקה שמי, אשר תיווכה ביניהם, ואיגרות אחדות בתיק עוסקות בעניין זה. | עברית | ||
| 5.12 | 541 | אהרן שמיר | 1949-1969 | בתיק: מכתבים מאת אהרון שמיר (שכטמן) אל חיים הזז, בנוגע לפעולות חינוך שונות, ובכלל זה פגישות בין הזז לבין מורים ותלמידים של בתי ספר תיכוניים בישראל. בתיק גם: עצומה ששיגר שמיר, בחתימתו ובחתימתם של יחזקאל הן ושל משה אביגל, כנגד הופעתו של כתב העת ביידיש "די גאלדענע קייט", וביקש לצרף אליה גם את חתימתו של הזז. | עברית | ||
| 5.12 | 542 | משה שמיר | 1968-1973 | גלויות דואר ומכתבים מאת משה שמיר אל חיים הזז, אשר נשלחו מלונדון ומתל-אביב, ובהם גם תגובה למקרא הסיפור "תות!.. תות!.." אחד המכתבים עוסק בהרחבה בעתידה של התנועה למען ארץ ישראל השלמה לאחר פטירתו של נתן אלתרמן, ובהצעתו של הזז כי שמיר ישוב ארצה וימלא את מקומו. המכתב האחרון בתיק, מיום 19 במארס 1973, הגיע אל הזז ביום לפני פטירתו, והוא נמצא מונח על שולחנו, לצד טיוטת התשובה שטרם הספיק לשלוח. | עברית | ||
| 5.12 | 543 | דוד שמעוני | 1955 | בתיק רק: מכתב אחד מאת המשורר דוד שמעוני, אשר נשלח אל חיים הזז כתגובה למקרא ספרו "צל הפוך". | עברית | ||
| 5.12 | 544 | מרדכי שנהבי | 1954 | בתיק: מכתב בכתב ידו של מרדכי שנהבי, בו הוא מבקש מחיים הזז, בשמו של נשיא המדינה יצחק בן-צבי, לחבר את מגילת היסוד של "יד ושם", לקראת טקס הנחת אבן הפינה לבניין הראשון של רשות הזיכרון הלאומית לשואה. בתיק גם: טיוטה מודפסת במכונת כתיבה למגילת היסוד שחיבר הזז. | עברית | ||
| 5.12 | 545 | יצחק שנברג-שנהר | 1949-1955 | פתקים, מכתבים ומברק מאת יצחק שנהר, אשר נשלחו במסגרת תפקידו כעורך בהוצאת שוקן ובמחלקה לחינוך ותרבות בגולה של הסוכנות היהודית. איגרות אלו עוסקות בפרסום סיפורים שונים של הזז ב"לוח הארץ" ובבימות ספרותיות אחרות, ובכלל זה בהוצאת הסיפור "התייר הגדול" בתרגום לאנגלית (מאת י"מ לסק) במסגרת האנתולוגיה Tehilla and Other Israeli Tales. | עברית | ||
| 5.12 | 546 | זלמן שניאור | 1955-1958 | בתיק: שישה מכתבים ושתי גלויות דואר ששיגר זלמן שניאור אל חיים הזז, מישראל, מצרפת ומארצות הברית. איגרות אלו עוסקות בקובלנותיו של שניאור כלפי המימסד הספרותי בישראל, וביייחוד בקשר עם הוצאת "עם עובד" ותיאטרון "הבימה". במכתבים מוזכרים, בין היתר, ש"י עגנון, ברוך קורצוייל, י"ד ברקוביץ. על אחד המכתבים נוספו דברי ברכה קצרים ברוסית אל הזז, בכתב ידה של שלומית שניאור. בתיק גם: טיוטה בכתב ידו של הזז למכתב תשובה אל שניאור. | עברית | ||
| 5.12 | 547 | שולמית שניאור | 1960-1962 | בתיק: שני מכתבים מאת שלומית שניאור (1976-1895), אלמנתו של זלמן שניאור, בכתב יד, ברוסית. במכתבים היא מספרת על עבודתה הספרותית לאחר פטירת בעלה, מודה להזז על דברי ההספד שנשא על קברו של שניאור ומזמינה את אביבה וחיים הזז לבקרה בביתה ברמת גן. | רוסית | ||
| 5.12 | 548 | שלמה שפאן | 1960 | בתיק רק: מכתב ברכה ששיגר המתרגם שלמה שפאן אל חיים הזז, לרגל המסיבה שערך נשיא המדינה יצחק בן צבי לכבוד הזז, ב-31 בדצמבר 1959. | עברית | ||
| 5.12 | 549 | שלום שפיגל | 1970-1971 | זוג איגרות מאת שלום שפיגל, ניו יורק, בעניין הבקשות ששיגר אליו חיים הזז לתמיכתה של קרן ישראל מץ במפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית וכן בהקמת ספרייה בבית הסופר שבעיר העתיקה בירושלים. | עברית | ||
| 5.12 | 550 | משה שפיצר | 1960 | בתיק רק: איגרת ברכה מודפסת ששיגר המו"ל ד"ר משה שפיצר אל אביבה וחיים הזז, בעקבות הברכות ששיגרו אליו לרגל יום הולדתו השישים. | עברית | ||
| 5.12 | 551 | אליהו דוד שפיר | 1970-1971 | שלוש איגרות מאת א"ד שפיר אל חיים הזז, בעניין עריכת כתב העת "מאזנים" ובעניין השתתפותו של הזז בכתב עת זה. | עברית | ||
| 5.12 | 552 | זיוה שפירא | 1964 | מכתב אחד מאת זיוה שפירא (Zeva Shapiro) אשר נשלח אל חיים הזז בעת ביקורו בארצות הברית. במכתב מספרת שפירא על לבטיה בתרגום האנגלי של הסיפור "חופה וטבעת", ומבקשת את הערותיו של הזז - ככל הנראה, היא צירפה למכתב את כתב היד של תרגומה. | עברית | ||
| 5.12 | 553 | מירה שפלן | 1968 | בתיק רק: מכתב אחד מאת מירה שפלן, חברת קבוצת כנרת, בו היא מברכת את הזז לרגל הופעת המהדורה המתוקנת של כל כתביו. | עברית | ||
| 5.12 | 554 | מאנעס שפערבער | 1958-1965 | מכתבים ביידיש ובאנגלית מאת הסופר היהודי-צרפתי מנס שפרבר (Manès Sperber, 1905-1984) בעניין תרגום כתבי הזז והפצתם באירופה. מרבית ההתכתבות עוסקת בהוצאתו לאור של התרגום הצרפתי לרומן "בקולר אחד". | יידיש; אנגלית | ||
| 5.12 | 555 | רבקה שפרירית - ספיר | 1960 | בתיק רק: מכתב אחד מאת רבקה ספיר (שפרירית, אמה של נעמי שמר) אשר נשלח אל אביבה וחיים הזז בתשובה לדברי הניחומים ששיגרו אליה בעקבות פטירת בעלה, מאיר ספיר. | עברית | ||
| 5.12 | 556 | גרשון שקד | 1962 | מכתב אחד ששיגר גרשון שקד אל חיים הזז, ובו שאלות שונות בנוגע למחזה "בקץ הימים". | עברית | ||
| 5.12 | 557 | שלמה שרן | 1966 | שלוש איגרות מאת שלמה שרן (סינגר), על גבי נייר מכתבים של אוניברסיטת תל אביב, בעניין תרגום הרומן "דלתות נחושת" לאנגלית בידי י"מ לסק, והצעות לאישים שונים שיסייעו לשרן בקריאה מודרכת של ספרות עברית. | עברית | ||
| 5.12 | 558 | זאב שרף | 1965-1971 | מכתבים וגלויות דואר ששיגר זאב שרף אל חיים הזז, ובהם דיווחים על פעילותו הפוליטית כשר בממשלת ישראל, וכן בנושאים הנוגעים לבני משפחתו, להפצת כתבי הזז, ועוד. ככל הנראה, אחת מן האיגרות נכתבה בידי הניה שרף, רעייתו של זאב שרף. | עברית | ||
| 5.12 | 559 | צבי שרפשטיין | 1951-1971 | בתיק: איגרות ידידות קצרות ששיגר הסופר העברי צבי שארפשטיין מניו יורק אל חיים הזז, ובאחדות מהן בקשות שונות שהפנה אליו. בתיק גם: גזיר עתון מתוך שבועון "הדואר", ובו מאמר קצר שפרסם שפרשטיין על הזז, ובראשו הקדשה לבבית בכתב ידו. | עברית | ||
| 5.12 | 560 | משה שרת | 1964 | בתיק: העתק מודפס במכונת כתיבה של התכתבות בין עולה חדש מברית המועצות תושב רמלה, לבין הסוכנות היהודית, בעניין פתרון מצוקה הנובעת מחיכוכים קשים עם שכנים יוצאי עדות המזרח. התכתבות זו נשלחה אל חיים הזז על ידי משה שרת, בצירוף איגרת קצרה בכתב ידו. | עברית | ||
| 5.12 | 561 | שמעון תודר | 1961 | בתיק רק: מכתב אחד מודפס במכונת כתיבה מאת שמעון תודר, אשר צורף לרשימה שפרסם בחוברת "לשוננו לעם" על פתגמים ומטבעות לשון בסיפורי הזז. | עברית | ||
| 5.12 | 562 | חיים תורן | 1952 | איגרת קצרה אחת מאת חיים תורן אל חיים הזז, הנוגעת לעריכת הכרך השלישי מן האנתולוגיה "ספרותנו היפה" (בהוצאת אחיאסף) ולסיפורי הזז שישולבו בה. | עברית |