אודות

יד למורשת חיים הזז (ע"ר) הינה עמותה אשר מטרתה לפעול למען הנחלת מורשתו של הסופר חיים הזז. העמותה שוכנת ברחוב חובבי ציון 18 בירושלים, בקומה התחתונה של הבית ההיסטורי שבו חי ויצר חיים הזז. במקום זה מפעילה העמותה מוזיאון ספרותי, ארכיון וחדר קריאה. פעילות העמותה נתמכת בידי עיריית ירושלים ומשרד התרבות, המדע והספורט.

הרקע להקמת העמותה

בשנת 1973, עם פטירתו של חיים הזז, הורה שר החינוך והתרבות דאז, יגאל אלון, על הקמתה של ועדה ציבורית שתסייע לגב' אביבה הזז, אלמנתו של חיים הזז, לטפל בעיזבון הספרותי העצום שהותיר אחריו בעלה. בבסיס החלטה זו עמדה צוואתו של חיים הזז, לפיה כל ירושתו הרוחנית נתונה בידי רעייתו בלבד, ורק היא מוסמכת לטפל בהוצאה לאור של כתביו לאחר מותו. עיזבונו של הזז, אשר כלל שורה ארוכה של יצירות חשובות שלא הספיק להשלים ולהביא לדפוס, חייב את הקמתו של גוף ציבורי שיסייע לאביבה הזז במילוי המשימה כבדת-המשקל שהוטלה עליה. בעקבות החלטתו של שר החינוך והתרבות, הוקמה "האגודה לעידוד הוצאת כתבי חיים הזז" שבראשה עמד שר השיכון דאז, זאב שרף. בעמותה היו חברים אנשי ציבור וחוקרים שונים, בהם מרדכי איש-שלום (לשעבר ראש העיר ירושלים), פרופ' דב סדן, פרופ' שרגא אברמסון, אליהו אילת ואישים נוספים. במשך עשר שנות פעילותה, הצליחה ועדה ציבורית זו לסייע לאביבה הזז להוציא לאור בהוצאת "עם עובד" שלושה ספרים מן העיזבון: קבצי הסיפורים "פעמון ורימון" ו"פרקי מהפיכה" וקובץ המסות "משפט הגאולה". 

שנות פעילות ראשונות

לאחר עשר שנות פעילות ענפה של "הועדה לעידוד הוצאת כתבי חיים הזז" פורקה הוועדה וכל זכויותיה הועברו לידי עמותת יד למורשת חיים הזז אשר נרשמה בשנת 1982 כחוק כמלכ"ר, וסמכויותיה הורחבו "לעשות הכל למען הנחלת מורשתו של הסופר חיים הזז ולמען קירוב יצירותיו לציבור בישראל ובארצות הגולה". זמן-מה לאחר מכן, העמידה עיריית ירושלים לרשות העמותה דירה קטנה בקומה התחתונה של הבניין ההיסטורי שבו התגורר הזז, בשכונת קוממיות (טלביה) בירושלים. בשנים הבאות, המשיכה העמותה בהפקת ערבי קריאה ועיון ביצירת הזז, פרסום סיפורים מן העיזבון וכתיבת תכניות לימוד והעשרה סביב יצירתו של חיים הזז. בדירת יד למורשת חיים הזז הועמד חדר קריאה קטן לרשות הציבור, ובו רוכזה כל ספרות המחקר על יצירתו של הזז, כמו גם כתבי הזז וספרות-עזר בנושאים שונים הנוגעים לתרבות העברית, ללשון ולספרות. גולת הכותרת של העברת הפעילות סביב יצירת הזז למרחב הציבורי, היתה העברת ארכיונו העשיר מדירתו לרשות העמותה. מאז, ארכיון חיים הזז עומד לרשות חוקרים ומעיינים, והוא משמש בסיס למחקרים ספרותיים והיסטוריים, כמו גם לפעילויות חינוכיות, כתבות עיתונאיות ועוד.

פעילות העמותה כיום

במרכז פעילותה של יד למורשת חיים הזז עומדת החובה למילוי יעדיה המרכזיים של העמותה: הוצאה לאור של כתבים גנוזים מארכיון הזז ופעילות תרבותית וחינוכית סביב יצירתו ודמותו. 

כל הכתבים שיצאו לאור לאחר פטירתו של חיים הזז נערכו בידי גב' אביבה הזז ע"ה, ומרביתם הוכנו לדפוס בעזרת עובדי העמותה. הדפסתם של ספרים אלה כרוכה בעבודה מאומצת של פיענוח כתבי היד, השוואת נוסחים, הגהות והוספת ביאורים והערות לנוחות הקוראים. הוצאת הספרים לאור נעשית בשיתוף פעולה עם הגדולות שבהוצאות הספרים בישראל, בהן "עם עובד" ו"מוסד ביאליק". 

עמותת יד למורשת חיים הזז פיתחה את הפעילות בה לתחומים רבים ומגוונים, תוך שיתוף פעולה עם מוסדות תרבות אחרים בירושלים, ובהם יד יצחק בן צבי, האקדמיה ללשון העברית, מכון שוקן ואחרים. במסגרת שיתופי פעולה אלה, ראו אור מחקרים אקדמיים על יצירתו של הזז, נערכים סיורים למבקרים ומטיילים מכל רחבי הארץ בעקבות גיבורי סיפוריו, וביקורים בבית יד למורשת חיים הזז. סדנאות לתלמידים וסטודנטים מהאוניברסיטה העברית, ערבי עיון סביב ספריו של הזז ואירועי תרבות אחרים הם חלק מהפעילות השוטפת של העמותה, הממשיכה בפעילותה ומבקשת להרחיבה לאפיקים חדשים. 

חברי הנהלת העמותה:

פרופ' יהודה פרידלנדר (יו"ר)

ד"ר ז'יל אמויאל

ד"ר יורם בק

פרופ' יונתן מאיר

ד"ר יחיאל קארה

מנהל הארכיון: ד"ר גיל וייסבלאי

תחום הפעילות התרבותית והחינוכית של העמותה מתרכז בעיקר בהדרכת קבוצות של תלמידים, סטודנטים ומטיילים בבית יד למורשת חיים הזז. סיורים אלו כוללים, לרוב, גם ביקור בחדר העבודה של הסופר, אשר נשתמר כפי שהיה בחייו, וכן הסבר על מוצגים נבחרים מתוך הארכיון. מאז אביב 2020 חדר העבודה הועבר לתצוגת קבע במשכנות שאננים, המשתפת פעולה עם העמותה באירועי תרבות שונים.

בבית יד למורשת חיים הזז נערכים ערבי ספרות, ימי עיון וסדנאות העוסקים במכלול יצירתו של הסופר.